ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן מכלוף
המסעדה, מיותר לציין, לא הייתה כשרה. לא רק שלא הייתה בה תעודת כשרות, אלא אפילו נמכרו שם סרטנים ופירות ים ממינים שונים ומגוונים.
השניים הזדעזעו מאד מכך שסטודנטים רבים, רובם ככולם יהודים, פונים למסעדה זו, יום אחרי יום.
במשך כשבועיים דיברו ביניהם על כך, עד שהחליטו לקום ולעשות מעשה. בעזרת כמה חברים, ובזכות כישוריו העסקיים של אהרון, הקימו מזנון עם בורגרים טעימים וריחניים ובשרים נוספים. כמובן שכל האוכל היה כשר למהדרין, והשניים העסיקו משגיח וטבח צמוד לצורך העניין.
מהר מאד השמועה עשתה לה כנפיים "מסעדה כשרה הגיעה לקמפוס"! וכך, בעיקר, בשיטת חבר מביא חבר, הצליחו השניים לכסות את העלויות ואף לגרוף רווחים.
תוך חודשים מועטים הפך המקום למקום מפגש קבוע בכל שעות היום והלילה, כאשר אריק ואהרון מוסיפים לתפריט מנות נוספות מפעם לפעם.
ערב אחד, קורא אריק לאהרון להתייעצות דחופה.
"ובכן, מה קרה?" שאל אהרון. "האם שמת לב לתאריך היום?" ענה- שאל אריק. משהשיב לשלילה, אמר אריק: "היום כג' תמוז. עוד מעט יחלו תשעת הימים. כפי שאתה וודאי זוכר, לא אוכלים בשר בתשעת הימים. מה נעשה עם המסעדה?"
"מה זאת אומרת? השיב אהרון "האם אתה חושב שכדאי להשבית את המסעדה במשך תשעת הימים? "אינני יודע" ענה אריק, "אני חושש שכל הסטודנטים שכבר הפסיקו לאכול במסעדה הטריפה יחזרו לאכול שם אם נשבית את המקום".
"מצד שני," אמר אהרון, "איך כיהודים יראי שמים, שמקפידים מאד במצוות, ומקפידים שלא לאכול בשר בתשעת הימים, נוכל לעמוד כאן ולמכור בדיוק את מה שאסור?!"
תשובה:
הגאון הרב דב ליאור שליט"א: לכאורה היה נראה שאם אריק ואהרן חושבים שאם יסגרו את החנות שלהם בתשעת הימים אזי לקוחות יהודים ילכו לקנות במקומות לא כשרים, אז הם צריכים להמשיך ולמכור כרגיל. איסור אכילת בשר בתשעת הימים הראשונים של חודש אב זה רק מנהג, ויהודים שילכו לקנות אוכל במקומות אחרים שאינם כשרים יעברו באיסורים גמורים. על כל יהודי יש מצוה 'לאפרושי מאיסורא'- להפריש את חברו מאיסור, ועל ידי שהם משאירים את החנות שלהם פתוחה הם בעצם מפרישים אחרים מאיסור גדול יותר.
מכל מקום לאחר מחשבה נראה שאין לעשות כן. זה לא אחריותם להציל אנשים מאכילת טרף על ידי שימכרו בשר בתשעת הימים. נכון שלאכול בשר בתשעת הימים זה רק מנהג, אבל גם מנהג אין לזלזל בו. ( עיין בבא קמא סט. שלדעת רבי שמעון בן גמליאל אין צורך לסמן כרם רבעי וערלה להזהיר את הגזלנים מפני איסורים אלו). מה עוד שיש חילול ה' למכור בשר בתשעת הימים.
לסיכום: אין למכור בשר בתשעת הימים אף שסביר להניח שאם לא ימכרו חלק מהאנשים יאכלו במסעדה לא כשרה.
(שאלנו את הרב ליאור על מה שהוזכר בספר מועדי הראי"ה (בפרק 'בין המצרים') של הגאון הרב משה צבי נריה. שם מסופר שאנשי 'המזרחי' הקימו מטבח לחלוצים הדתיים שלא יכלו לאכול במטבחים של ההסתדרות הכללית. כאשר התקרבו תשעת הימים באו לשאול את מרן הרב קוק אם הם יכולים להמשיך למכור בשר, מכיון שהיה חשש שחלק מהאנשים ילכו למטבחים של ההסתדרות הכללית בהעדר בשר אצל המטבח של הפועל המזרחי. הרב קוק השיב שכיון שהם מצילים אנשים מלאכול טרף, הרי שזה סעודת מצוה ואפשר להתיר לכולם לאכול שם, גם לאלה שממילא לא היו קונים במטבח של ההסתדרות הכללית. הרב נריה הביא שרב צבי קפלן שהביא את הסיפור הזה כתב מאמר לבסס יפה את הפסק הזה.
הרב ליאור העיר שהדברים הם דברי חידוש והוא לא שמע על הסיפור הזה. בפשטות סעודת מצוה זה רק סעודה כמו סעודת ברית מילה וכדומה).
"אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה"
תקלה בהגרלה
ההתרמה הגדולה החלה! מוסדות "אור צדיק" רוצים להרחיב את מוסדותיהם ולהגדיל את הפעילויות השוטפות שבמוסדות. לפיכך הוכרז יום התרמה. התלמידים הרבים, שהפכו ליום אחד לשליחי המוסדות, התרוצצו ברחבי העיר במטרה להתרים את התושבים הרבים.
ברחבי העיר החלו התלחשויות כאשר העניין נישא מפה לאוזן. המתרימים לא היו צריכים לטרוח יתר על המידה, שכן הציבור תרם ב"ה ביד נדיבה. אולם, לא היה די בכך, ולציבור הוכרזה ההודעה הבאה: "כל אדם שיתרום 500 ש"ח לצדקה יזכה להכנס להגרלה הגדולה. בהגרלה זו יהיה זוכה אחד מאושר שיזכה לגמול כספי בסדר גודל של 2,500 ש"ח!"
רוב הציבור תרם בעין יפה, אך כלל לא התקרב לסכום המדובר. אולם, שנים עשר אנשים זכו לתרום סכום גבוה זה, וכך נכנסו כולם להגרלה הגדולה.
בתום יום של התרוצצויות והצלחה גדולה, התכנסו התלמידים הרבים לעריכת ההגרלה הגדולה. גם 12 התורמים הגיעו למקום ומנהל המוסדות הכריז על שיטת ההגרלה: "בכובע יוכנסו 12 פתקים, כאשר 11 מהם ריקים ואילו על האחרון יירשם "מזל טוב". כל אחד מכם יוציא פתק אחד, והזוכה המאושר הוא האיש שיוציא את פתק ה'מזל טוב'".
המתח היה בשיאו. התורמים עמדו זה אחר זה והוציאו פתקים מתוך הכובע. לפתע קרא לוי - אחד התורמים "הודו לה' כי טוב! נפל בחלקי פתק ה'מזל טוב'!".
"רגע!" עצרו נשמע קולו של יהודה, אחד התורמים. "כלל לא קיבלתי פתק. לכובע הוכנסו רק 11 פתקים ולא 12!" בדקתי ושמתי לב שהשם שלי הוא השם שששכחו לשים. "אין בעיה," ענה לוי, "אתן לך 20% מהפרס". "מסכים" ענה יהודה ללא פתק והשניים לחצו ידיים. "לא! לא!" קראו כמה מהתורמים האחרים, "הגרלה זו לא היתה תקינה! אנו דורשים לערוך הגרלה מחודשת! הרי ההגרלה לא היתה הוגנת בכלל!"
מה יעשו? האם על מנהל מוסדות "אור צדיק" לערוך הגרלה נוספת, שכן ההגרלה באמת לא עמדה בכללים, או שמא נאמר שהשם היחיד שלא היה בהגרלה הוא שמו של יהודה והוא הרי מסכים להתפשר עם לוי, ומה להם לאחרים להתערב??
תשובה: חוות יאיר:
נראה שלפי ההיגיון הפשוט אין לאחרים זכות לבטל את ההגרלה, שהרי רק יהודה קופח בזה שלא הוכנס שמו, והוא מסכים להתפשר עם לוי.
אמנם להלכה יש לבטל את כל ההגרלה ולעשותה מחדש. הטעם הוא, שהגרלה איננה סתם מקרה, אלא יד ה' היא שמכוונת מי יזכה. ואצלנו שהייתה תקלה טכנית שלא הוכנס אחד הפתקים, לא בהכרח שזהו רצון ה' שיזכה מי שעלה בגורל, ולכן יש לעשות את ההגרלה מחדש.
הגאון הרב אשר וייס שליט"א מסכים גם הוא לכך שיש לבטל את ההגרלה שנעשתה ולעשותה מחדש. אלא שאין צורך לומר את הטעם הנזכר. גם אם נאמר שהגרלה איננה אלא כלי עזר שהסכימו הצדדים להגיע בעזרתו להכרעה, כיוון שיש איזה צד שלא היה ראוי ולא נכון בהגרלה, יש לבטל הכול ולעשות את ההגרלה מחדש 1 .
לסיכום :יש לעשות את ההגרלה מחדש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
