ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
היה זה יום חמישי. מאומה לא היה בבית, והאם ציפתה לכסף המועט כדי שתוכל לקנות קצת קמח, ללוש חלות לכבוד שבת ולרכוש את שאר צורכי השבת.
נחום יצא למלא את שליחותו. בלכתו מהחדר בתלמוד התורה שבחורבת רבי יהודה החסיד בעיר העתיקה, סר בדרכו למשרד הישיבה, שלשל לכיסו את שישים הגרושים שקיבל והמשיך לחדר ללמוד.
באותו יום נערכה בתלמוד התורה שבו למד מסיבת חנוכה שנמשכה עד לשעות המאוחרות. בהתלהבות של ילד במסיבה, שכח לחלוטין את הכסף ואת אמו המצפה לבואו כדי שתוכל למצוא חנות פתוחה ביום חמישי ולהצטייד בשתי ליטרות קמח לאפיית החלות.
כאשר חזר הביתה היה סמוך לחצות ליל. הבית היה שרוי באפלה. האם עלתה על יצועה לאחר שנכזבה תוחלתה אחרי שעות רבות של ציפיית שווא. החנויות המוגפות בתריסים היו שרויות מזמן בעלטה, וממילא אי אפשר היה כבר להכין את החלות באותו יום.
כשנכנס נחום הביתה, האם ירדה מיצועה וקפצה לקראת בנה.
"חיכינו לך כל היום, נחומק'ה", אמרה, "שכחת כנראה להביא את הכסף בזמן, ולא יכולתי לקנות אתמול את הקמח לחלות. נו, זה יכול לקרות, לפחות תן לי את הכסף, ואצא מחר השכם בבוקר לקנות את הקמח...".
נחום קפץ כנשוך נחש. הוא שכח לגמרי מהכסף, שכח את החלות שאמו צריכה להכין! הוא הכניס יד רועדת לכיס מכנסיו, ואחר כך לכיס השני, חיטט בכיס מעילו, ושוב חזר לכיס מכנסיו, וחוזר חלילה... ליבו פעם בחוזקה, בעוצמה מתפרצת, מי יודע אם לא איבד את הכסף? איזה אסון בשביל ילד בן שמונה שמבין כי בשישים הגרושים הללו גנוזים כל הקמח המועט ויתר צורכי שבת, איזו אשמה! הוא חיטט פעם נוספת בכל הכיסים...
בכיס מכנסיו גילה חור גדול, שהיה גדול דיו למעבר הגרושים הגדולים, שישים במספר, אחד מהם לא נותר לפליטה... מאומה... נחום לא העז להביט בפני אמו, באור המבליח של נר יחיד שהאיר קלושות את החדר המקומר בצל הפרוזדור הקטן.
דממה נוראה השתררה בחדר. האם הבינה מה שקרה, מבלי שבנה יצטרך להגות מילה אחת. היד הנעוצה בכיס וקיפאון פניו העידו כמאה עדים על אשר קרה. נחום ידע שאמו לא תרביץ לו, ספק אם תגער בו, אך היה זה גרוע מכול. האשמה שחנקה אותו, אשמה של ילד שהבין היטב את התוצאות הנוראות הכרוכות באובדן שישים אגורות, כסף המחיה לשבוע ימים. כיצד יכפר על פחזותו?
נחום עמד באמצע החדר, כשאמו בקרן אחת של החדר ובקרן השנייה התנער אביו לעבודת ה' בקימתו לתיקון חצות. לפתע קרב אליו האב, ובקולו הרוגע שבר את הדממה ואמר: "השעה מאוחרת נחומק'ה, תיכנס למיטה ויחד נשיר 'גם זו לטובה'".
בעודו עומד ותוהה, מנסה לקלוט את משמעות דבריו, לקחו אביו יד ביד וקירבו למיטה, ואז החל לפתע לפזם בקול, אל תוך דמי הליל, לאורה של שלהבת מרצדת "גם זו לטובה, גם זו לטובה...", כשהוא מכריחו להצטרף לשירתו.
"גם זו לטובה, נחומק'ה, גם זו לטובה", קרא האב, ממיס מעל בנו את מקפא העצבות, הדכדוך ורגשי האשמה הנוראים שרבצו עליו. הוא הצטרף אל אביו ונמצאו שניהם מפזמים בחצות לילה "גם זו לטובה", כשהבן שוכב במיטתו והאב עומד לצידו.
לחשן המופלא של המילים הבודדות שטף ומחק ממנו את רגשי האשמה הנוראים שלחצו עליו עד אימה. "נחומק'ה, תקרא קריאת שמע ותישן!", אמר האב והלך אחר כך לתיקון חצות.
במקביל לו חווה נחום תיקון חצות בדמעות לראשונה בחייו.
הרושם הזה נשתקע בו והיה לו למורה דרך בלבטי החיים. הוא היה אסיר תודה לאביו על פעולתו זו, שהעלתה אותו בהינף יד מבור אשפתות של אשמה, פחד וחרטה, אל שיא ההתפעלות בליבו הרגיש של ילד.
הבית נשאר עני, רעב, טחוב ואפלולי. לעיתים גם מעט נפט להאיר שלהבת בודדת לא היה בהישג יד, אך בטבורו נשארה דולקת אותה מדורה לוהטת של "גם זו לטובה", שאביו הצית בלהט נשמתו.
לאחר פטירתו של אביו, רבי שלמה זלמן בהר"ן זצ"ל, הוכרז ביטול מלאכה על ידי בית הדין של ירושלים, והכול התלחשו כי רבי שלמה זלמן צדיק נסתר היה, מל"ו צדיקים.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
