^ 1.. כתב האגור בשם מהרי"ל, והובא בב"י או"ח סי' מז, שנשים צריכות לברך את ברכת התורה מפני שצריכות לומר את פרשת התמיד. וטעם המהרי"ל, מפני שגם הנשים מחויבות בקרבנות כגברים, לפיכך צריכות לומר את סדר הקרבנות. וכך כתב בתבואות שור. אמנם בשועה"ר מז, י, כתב, שרק את פרשת התמיד צריכות לומר (וגם הגברים אינם מחויבים לומר את כל סדר הקרבנות). והפמ"ג א"א מז, יד, כתב, שחובת הקרבנות מוטלת על הגברים. וכ"כ במור וקציעה סי' מז, ובתהלה לדוד מז, ט, שנשים לא היו צריכות לתת מחצית השקל לקרבנות, וחובתן להתפלל כדי לבקש רחמים. אולם החיד"א (יוסף אומץ סי' סז) כתב, שודאי נשים חייבות בכל הקרבנות, והקרבנות מכפרים על הגברים והנשים כאחד. אולם למעשה, נשים אינן נוהגות לומר את סדר הקרבנות, זולת יחידות שמהדרות לומר את כל התפילה כולל סדר הקרבנות. ועי' בהליכות ביתה ד, א, שסיכם הסוגיה, ובמחזה אליהו יד, שבאר כמה טעמים לפטור הנשים מאמירת קרבנות.
ומכל מקום אפשר להציע, שאחר ברכות התורה, במקום לומר פסוקי ברכת כהנים וברייתא "אלו דברים" וכו', יאמרו הנשים את פרשת התמיד ופסוק של יציאת מצרים. שכן אין חיוב לומר דווקא פסוקים אלו וברייתא זו, אלא המגמה היא ללמוד אחר ברכות התורה, וא"כ מוטב ללמוד פסוקים שיש אומרים שחובה לאומרם. וטוב להדפיס זאת בסידורי נשים, ועל ידי כך יצאו כולן ידי פרשת התמיד וזכירת יציאת מצרים.
יש לציין שאף שעיקר הדיון הוא על פרשת התמיד, מ"מ קרובה לזה בחשיבות אמירת פסוקי הקטורת. את שניהם היו מקריבים פעמיים ביום, בשחרית ובין הערביים. קרבן התמיד הוא הקרבן הגשמי שהיה מוקרב על המזבח החיצוני, והקטורת קרבן רוחני שהוקטר על המזבח הפנימי. עי' פניני הלכה תפילה יג, ה-ו, בטעם התמיד והקטורת.
^ 2.. במ"ב ע, ב, כתב, שלפי רע"א נשים חייבות בפסוקי דזמרה, שהם הכנה לתפילה. אמנם ציין בשעה"צ שדעת שועה"ר ע, א, שפטורות. והאמת שרבים תמהו על המ"ב כיצד למד מרע"א שנשים חייבות בפסוד"ז. ויש שהורו למעשה, שנשים חייבות בפסוד"ז הואיל ולכך נוטה דעת המ"ב, כ"כ בהליכות בת ישראל ב, ז, ואש"י ז, י. וכ"כ בבירור הלכה (זילבר) תנינא או"ח ע, והוכיח כן מלשון מהרי"ל. אולם לרובם המכריע של הפוסקים, נשים פטורות מפסוד"ז, וכ"כ בשועה"ר ע, א, ערוה"ש ע, א, יחו"ד ג, ג, מחזה אליהו טו. יתר על כן, הרי יש אומרים שנשים חייבות בתפילה אחת ביום, ורשאיות לצאת במנחה, ויש אומרים שחייבות רק בברכות השחר והתורה, כמבואר לעיל ב, ג-ד, ורבות נוהגות כן (עי' בהליכות שלמה ב, הערה ה), וממילא ברור שפטורות מפסוד"ז.
^ 3.. למנהג אשכנזים אומרים 'מזמור לתודה' כנגד קרבן תודה שהיו בו לחמי חמץ, ולכן אין אומרים אותו בערב פסח וחול המועד פסח וערב יום כיפור, שאין מקריבים בהם קרבן תודה, מפני איסור חמץ או מפני הצום. ולמנהג ספרדים, הוא נאמר לשם שבח והודאה ולא כנגד קרבן תודה, ולכן אומרים אותו גם בימים הללו (ב"י ורמ"א נא, ח).
^ 4.. למנהג ספרד, נוהגים לעמוד כיום גם כשאומרים לפני ברוך שאמר "ה' מלך ה' מלך" וכו', ועי' פניני הלכה תפילה יד, 4.
^ 5.. סדר הקדימות הוא, עיקר התפילה לנשים: ברכות השחר והתורה, פסוק ראשון של ק"ש ותפילת עמידה. ואם יש יותר זמן, מוטב לומר ברכת 'אמת ויציב', שיש בה הזכרת יציאת מצרים, שהיא מצווה מהתורה לגברים, וי"א שגם נשים חייבות בה, ומתוך אמירתה אפשר לסמוך גאולה לתפילה, כמבואר לעיל ח, ג, 4. לאחר מכן בחשיבות - פסוקי דזמרה, והכוונה לברכת 'ברוך שאמר', ששת פרקי ההללויות ו'ישתבח'. אמנם בבירור הלכה או"ח ח"א (זילבר) סי' ע, ובאשי ישראל ז, יח, כתבו לגבי סדרי הקדימה, שאחר שיש לה זמן לומר 'ברוך שאמר', 'אשרי' ו'ישתבח', תאמר קריאת שמע וברכותיה, ואם יש לה עוד זמן, תאמר את שאר פסוקי דזמרה. אולם קשה, שהרי יש סוברים שחייבות בפסוקי דזמרה, ולכל הדעות הם הכנה לתפילה, ובתפילה נשים חייבות, ועיקר פסוקי דזמרה הם ששת הפרקים שבסוף תהילים, כדברי הרי"ף והרא"ש (עי' פניני הלכה תפילה יד, 3, ועי"ש סוף הערה 1, ובהערה 10), ואם כן מדוע שתעדיף ברכות ק"ש שהיא פטורה מהן בודאי ואינן הכנה לתפילה. (גם באבני ישפה טז, 7, השאיר דבריו בצ"ע מחמת זה). ולכן נראה שכל ששת פרקי ההללויות קודמים לברכות ק"ש, וכפי שכתבתי לעיל ח, ג, 4. עוד מצאתי בספר הליכות בת ישראל ב, הערה כא, שכתב בשם הרב שיינברג, שנשים צריכות לומר פסוד"ז, ואולי יכולות לדלג ולומר רק 'ברוך שאמר', 'אשרי' ו'ישתבח'. ושוב קשה, שאיך אפשר להורות לדלג באופן קבוע על עיקר פסוקי דזמרה. ואולי מפני שנמשך אחר המ"ב שלמד מרע"א שנשים חייבות בפסוד"ז, לכן הורה שבכל אופן תאמר פסוד"ז ואפילו באופן הקצר ביותר, עפ"י תר"י שכתבו (ברכות כג, א), שעיקר תקנת פסוד"ז בשביל 'אשרי'. אולם דעת רוה"פ, שנשים פטורות מפסוד"ז כמבואר בהערה 2, ואם כן מדוע תאמרם בדרך של קיצור. ואם כבר תרצה להדר לאומרם, מן הדין שתאמרם כראוי, היינו ששת הפרקים, שהם פסוקי דזמרה כפי שכתבו הרי"ף והרא"ש (ומן הסתם גם תר"י מודים בזה), ולא תחטוף פרק אחד בלבד. והסכים לדברי הרב רבינוביץ שליט"א. בנוסף לכך, ביחו"ד ג, ג, פסק שאסור לנשים לומר את ברכות פסוד"ז, שהן תלויות בזמן. ואף שאין נוהגים כמותו, כמבואר לעיל ב, 10, אבל מ"מ נכון שלא לברכן כדרך קבע על אמירת פרק אחד בלבד. ואולי גם לגברים אין להורות שיאמרו באופן קבוע את הברכות על 'אשרי' בלבד. אמנם אחר שאמרה את ששת הפרקים שהם עיקר פסוקי דזמרה, יש להקדים ק"ש וברכותיה מפני מעלתם, ואח"כ פרשת התמיד ופסוקי הקטורת, שקודמים במעלתם לשאר פסוקי דזמרה, כמבואר בפניני הלכה תפילה יג, א, 2. וכלל סדר העדיפויות נתבאר לעיל ח, ג, 4.