ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
דברי הראי"ה מעמידים את קדושת ארץ ישראל, מעל להגדרתה של ארצנו כארץ הקודש גרידא, שעדיפותה נובעת ממספר המצוות שאפשר לקיים בה.
בהמשך נלמד עקרון רוחני נוסף מדברי הראי"ה קוק זצ"ל.
הלוח העברי הפגיש אותנו השבוע עם ל"ג בעומר.
יום זה מציין את גבורתם של תלמידי רבי עקיבא - לוחמי בר כוכבא - שנהרגו (כנראה) בנגפם במלחמתם כנגד האימפריה הרומאית (בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה), תוך ניסיון הרואי, לחדש את עצמאות ישראל.
יום זה מציין גם את קדושתה של תורתנו, במיוחד בגלל גילוי הצדדים הפנימים שלה על ידי רשב"י ותלמידיו לאורך הדורות. (להבת הקדושה של רשב"י מסומלת בהדלקה הסימלית במירון, הקשר בין זה לבין "תרבות" המדורות המזהמת והמסוכנת ברחבי הארץ קלוש מאוד).
גילוי סתרי התורה קיבל חיזוק משמעותי מאז שמרן ר"י קארו וחבריו, ואחריו האר"י הקדוש ותלמידיו חזרו לארץ ישראל והתיישבו בצפת.
רבי שלמה אלקבץ, תלמידו וחברו של מרן הב"י ללימודי תורת הסוד, השאיר לכלל ישראל, את שירו המופלא "לכה דודי", שעוסק בכיסופי גאולה הן מבחינה מדינית והן מבחינה רוחנית פנימית, כיוון ששני הדברים כרוכים זה בזה בבחינת "ספרא וסייפא".
אנשי הסייפא החלוצים (שלרובם לא היה קשר לספרא), שעלו ארצה כחלק מהנסיון לבנות מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, אימצו גם הם את האש והמדורות אבל כחלק מקימום מורשתם של לוחמי בר כוכבא, בלי כל קשר לרשב"י ותלמידיו.
נצטרך לבחון מה הקשר בין מדורת השבט של החלוצים הלוחמים - תרבות הקומזיץ המפורסמת, שבאה לידי ביטוי בשירו המפורסם של חיים חפר ז"ל "דודו". נצטט ממנו חלקית:
"הערב יורד עלי אופק בוער, רוחות בצמרת הרטיטו, ואנו סביב למדורה נספר על איש הפלמ"ח ושמו דודו: איתנו הלך במסע המפרך, איתנו סייר הוא בגבול, בקומזיץ היה מזמר ועוד איך..."
לבין אש הקודש של לימוד התורה, תוך התנתקות מחיי העולם הזה של רשב"י, (שלא רבים הצליחו לצעוד בעקבותיו).
בשבוע הבא נמשיך לברר את השאלות החשובות הללו.
בינתיים נמשיך להתחזק בדרכנו שילוב הספרא והסייפא - חיזוק מדינת ישראל מבחינה לאומית ומבחינה תורנית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
