ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
ענו כולם: "גם עכשיו אנו מקבלים את התורה".
כשסיפר על כך אחד הצדיקים, שהיה באותו מעמד, הוסיף ואמר: "פסקה זוהמתם כבמעמד הר סיני". (אור הגנוז עמ' 297).
סיפור זה שופך אור גדול על עבודת ה' של ימים אלו, ימי ספירת העומר, כהכנה לקבלת תורה.
אחת השאלות, הנפוצות ביותר ביהדות, היא השאלה בתחילת פרשת בהר – מה עניין שמיטה להר סיני? מדוע דווקא בתחילת הציווי על השמיטה מוזכר שנצטווינו עליה בהר סיני, והלא כל המצוות ניתנו בסיני?
הכלי יקר במקום עונה על כך תשובה ייחודית, המחברת את הנושא לימי ספירת העומר ולסיפור שהבאנו. לדבריו, יש חוט ייחודי המחבר את השמיטה והיובל למעמד הר סיני. בספירת העומר אנו סופרים 49 יום, המתחלקים ל- 7 שבועות, וביום ה- 50, חג השבועות, אנו מגיעים למעמד הר סיני ומקבלים תורה. וכך גם בשמיטה וביובל, אנו סופרים 49 שנים, המתחלקים לקבוצות של 7 שנות שמיטה, והשנה ה- 50 היא שנת היובל.
הכלי יקר מוסיף ומוצא נקודת דמיון נוספת בין היובל ומעמד הר סיני, שכשם שביובל תוקעים בשופר לבשר דרור לכל העבדים והקרקעות, כך מתן תורה הוא "זמן משיכת היובל לקרוא דרור וחופשי לכל ישראל, חירות על הלוחות".
יש אנשים שקבלת התורה בשבילם היא כפיית הר כגיגית. הם מסתכלים על המציאות מהצד הגשמי החיצוני שלה, ולכן נדמה להם שהתורה ומצוותיה אינם מתאימים להם, והחיבור אליה הוא חיבור כפוי וזר. אך האמת היא, כפי שהבינו ישראל בשעה שצעקו מבחירה: "נעשה ונשמע", שהתורה מתאימה לנו, כי היא מתאימה לעיקר מהותנו, לנשמתנו האלוקית. וכפי שאמרו חז"ל: "חרות על הלוחות – חירות על הלוחות", שהתורה מוציאה אותנו לחירות. (המהר"ל מוסיף ומבאר, שגם כפיית ההר כגיגית לא הייתה כפייה, אלא חלק מהתהליך שהעיד על כך שהתורה מתאימה לישראל ואכמ"ל).
כדברי רבי יהודה הלוי: "עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חפשי. על כן בבקש כל אנוש חלקו, חלקי ה' אמרה נפשי".
מטבע הדברים, מי שקבלת התורה בשבילו היא תהליך של כפייה חיצונית, ירצה לברוח ולהתנער מהעניין, שהרי אדם לא אוהב שכופים עליו. זה חלק מהשורש הרוחני לחטא העגל, כשחטאו מיד אחרי מעמד הר סיני. עניין זה מתבטא בזוהמת הגוף, כי אדם שמרגיש שהתורה נכפתה עליו, הוא אדם שרואה בגוף את עיקר מהותו, ולכן גופו נשאר ירוד וטמא. לכן, בחטא העגל שבה זוהמת הגוף לישראל (גמרא ע"ז). התיקון לאותו חטא יבוא כשנפנים שהנשמה היא עיקר מהותינו והגוף טפל לה, ממילא עבודת ה' היא החירות האמיתית, ואז נתרומם ונזדכך ותפסיק זוהמת גופינו.
כידוע, בכל חג מאיר מחדש המאורע הקדמון שקרה באותו חג. אמור מעתה, שספירת העומר הוא הזמן שבו אנו עוברים תהליך פנימי לקראת יציאתנו לחירות פנימית בחג מתן תורה. לפיכך, רבי מנדלי מרימנוב, העביר את תלמידיו במסלול של בחירה מחדש בתורה, כדי שיפנימו שהיא החירות האמיתית, וכשזכו לכך פסקה זוהמתן.
ויהי רצון שנזכה גם אנו לעלות ולהזדכך בימי הספירה, עד שנחוש בחג השבועות שהתורה מבטאת את חרותינו, והיא החופש להמריא אל על!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
