ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
כשראה יוחאי כי אשתו עקרה, עלה בדעתו לגרשה או לישא אישה אחרת בנוסף לה כדי לזכות לבנים. הוא ציווה על שדכן אחד לחפש בשבילו בת טובים צנועה והגונה.
הדבר נודע לאשתו, שברוב ענוותנותה לא אמרה לבעלה דבר. במקום זאת קיבלה על עצמה לצום ולהרבות בתפילות ובצדקה, עד שה' ירחם עליה וישלח לה ישועה. בכל יום הייתה מתחננת לפני הקדוש ברוך הוא בדמעות שיפקוד אותה בזרע של קיימא, וכך תינצל מהגירושין ולא תיכנס אישה אחרת לביתה.
בליל ראש השנה חלם יוחאי חלום מופלא. בחלומו ראה את עצמו עומד ביער גדול מלא אילנות, חלקם רעננים ונותני פירות וחלקם יבשים, והוא נשען על אחד האילנות היבשים. אז נשא עיניו וראה איש בעל מראה נורא הוד נושא על שכמו כד גדול מלא מים. האיש עבר ביער והשקה כמה מהאילנות היבשים, ועל כמה מהם דילג והשאירם יבשים כמות שהם. כאשר הגיע האיש לאילן שעליו נשען יוחאי, הוציא מחיקו צלוחית מלאה מים חיים טהורים, השקה ממנה את האילן ובירך אותו.
בן רגע ראה יוחאי כי מיד שרתה הברכה באותם מים מעטים, והאילן הצמיח שפע של תפוחים גדולים ועסיסיים, וסביבם עלים רעננים נותני ריח טוב למרחוק.
יוחאי התפעם ממראה החלום והקיץ בשמחה, ומיד הזדמן בפיו הפסוק "מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה הללויה". הוא מיהר לספר לאשתו על דבר החלום, והוסיף: "לדעתי פתרון החלום פשוט מאוד. היער שראיתי בחלומי הוא העולם, והאילנות שראיתי הם הנשים. האילנות הרעננים המלאים בפירות הם נשים שנותנות פירות ומולידות ילדים, ואילו האילנות היבשים הם הנשים העקרות שטרם זכו ללדת. האיש הגדול שהשקה את האילנות הוא הממונה על ההיריון, והאילנות היבשים שהאיש השקה הם הנשים העקרות שהוחלט בראש השנה בשמיים להושיען ולפקדן בשנה הבאה בזרע של קיימא. לעומתן האילנות היבשים שהאיש דילג עליהם, הם הנשים שנגזר עליהן להישאר עקרות".
"ואת, אשתי היקרה", המשיך יוחאי, "את האילן שעליו נשענתי בחלומי. ומכך שהאיש השקה אותך, סימן שזכית להיזכר לטובה בשמיים, והשקו אותך ממעיין הברכה להוליד בנים צדיקים וחכמים".
"אבל דבר אחד לא הבנתי: מדוע את כל האילנות השקה המלאך מכד המים שהיה על שכמו, ורק את האילן שלנו בלבד השקה מהצלוחית הקטנה שהייתה בחיקו?".
בני הזוג החליטו לפנות לרבם הקדוש, התנא רבי עקיבא, לספר לו את כל פרטי החלום, והוא ברוח קודשו יגלה להם את פתרונו המדויק. במוצאי ראש השנה הלכו בני הזוג יחדיו אל רבי עקיבא, ויוחאי סיפר לו את כל החלום. רבי עקיבא פתר את החלום כפי שפתר יוחאי בעצמו, ואז החל להסביר להם מדוע השקה המלאך את אילנם דווקא מהצלוחית הקטנה ולא מכד המים:
"דע לך יוחאי, כי חלומך הוא משל על הנשים היולדות והעקרות, ואשתך שרה היא מאותן נשים עקרות שאינן יכולות להוליד בשום אופן, אבל ריבוי התפילות והדמעות ששפכה אשתך לפני ה' יתברך, הן אלו שזיכו אותה להפוך מעקרה ליולדת. הצלוחית עם המים הטהורים שראית בחלומך היא הצלוחית שבה אספו את דמעותיה הטהורות של אשתך, ומהן השקו אותה ונתנו לה את היכולת להוליד בנים. בשנה הזאת תזכו, בעזרת השם, להוליד בן שיאיר לישראל בחוכמתו ובמעשיו הטובים", סיים רבי עקיבא.
יוחאי ואשתו הלכו לביתם בשמחה. כעבור זמן מה אכן נפקדה שרה וילדה בן זכר. בלידת הבן התמלא הבית באור מלא הוד שחפף עליו וכל רואיו חשו כי ברכה טמונה בו ויאיר לישראל אור גדול. ביום מילתו עשו הוריו משתה ושמחה וחילקו צדקות לרוב, וקראו שמו בישראל שמעון, על שם ששמע ה' לקול תפילת אמו ובכיותיה.
עוד ביום לידתו נזהרו הוריו לשמור עליו מכל טומאה ולגדלו בקדושה ובטהרה. כאשר הילד החל לדבר, הרגילוהו הוריו לדבר רק דברים שבקדושה. בהגיעו לגיל חמש לקחוהו ללמוד תורה בבתי הלימוד שהעמיד רבן גמליאל בירושלים, והוא היה כמעיין המתגבר, עד שגדל ונעשה לאחד מגדולי התנאים בדורו, הלוא הוא התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.
מובא בספר 'נחלת אבות' לרבי יוסף משאש בשם "ספר המעשיות"
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
