ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
והנה, הגיע יום גדול לעיר, יום שבו יכניסו ספר תורה לבית הכנסת. התרוממות רוח גדולה אחזה בבני העיר, והם התאספו ובאו לביתו של הרב, כדי להתחיל בתהלוכה החגיגית של הכנסת ספר התורה. כל בני הקהילה היו בטוחים, שהרב יושב בביתו ומתכונן מבחינה רוחנית למאורע הגדול, אך כשנקשו על דלת הבית, התברר להם, לתדהמתם, שהרב נעדר מביתו.
התפלאו האנשים – להיכן נעלם הרב בשעה גדולה ומיוחדת זו?
עודם תוהים לפשר התעלומה, מגיע אחד מנערי העיר בריצה, ומספר לכולם: "ראיתי את הרב עומד ליד בית הכנסת.. ומטאטא את הרחבה".
מיד מיהרו כולם לחצר בית הכנסת, ואכן הנער צודק, הרב מטאטא את הרחבה. התפלאו האנשים ופנו לרב – 'רבינו, האם זה כבוד התורה'?
'כן', השיב הרב בענוותו, 'זהו כבוד התורה. ידעתי, שמרוב הטרדות וההכנות לחגיגה, ישכח עניין הנקיון מסביב לבית הכנסת, והדבר יפגום בכבוד התורה שלכבודה מקיימים אנו את החגיגה. לכן ניקיתי בעצמי לכבוד התורה'. (על פי מעשיהם של צדיקים, ויקרא, עמ' 134).
בסיפור זה גנוזה תובנה חשובה, שיכולה לסייע לנו בימים אלו של ערב פסח, עת כולנו עוסקים בניקיון הבית.
מעלתו של הרב היא בכך, שהוא פועל למען כבוד התורה לא רק בעניינים הרוחניים הגבוהים, אלא מכבד את התורה מתוך העבודות הנחשבות 'נמוכות ובזויות'. מצאנו זאת כבר אצל דוד המלך, שהיה מכרכר בכל עוז לפני ארון ה', ומיכל בת שאול חשבה שזה ביזיון, כי לא ראוי למלך לכרכר לפני אמהות עבדיו. ודוד משיב לה, שאדרבה זה הכבוד, שהאדם כביכול מבזה עצמו למען ה', ובכך האדם מכובד.
יש כאן אמירה יסודית על כבוד. אנשים חושבים, לעיתים, שאם הם יבזו את עצמם בשביל ערך מסויים, כבודם פוחת. אך, פעמים רבות, כבודם נובע מכוח אותו ערך, ולכן כשהם מבטלים את עצמם בפני אותו ערך, הרי שכבודו של אותו ערך עולה, ומכוחו גם כבודם עולה. תלמיד חכם כוחו מכוח התורה שבקרבו, ולכן כבודו הוא דווקא כשהוא מבטל עצמו לתורה, ועושה הכול לכבדה. בכך התורה מתכבדת, וממילא גם מי שנושא את התורה – מכובד.
מבחינה מסוימת, ניקיון זו העבודה הקשה ביותר לאנשים, כי בניקיון אנו עוסקים במה שהיה בעבר. ולא סתם בעבר, אלא בלכלוך ובפסולת שנותרו מהעבר. גם מי שלא בוחל באף מלאכה, קשה לו לעיתים לנקות, כי אנו רוצים לעבור כבר לדבר הבא, וכאן אנו חותמים ועמלים לסיים את מה שכבר עבר. (כולנו מכירים את התופעה, שבאירוע או בארוחה משותפת, קשה לאנשים לנקות אחריהם). מי שמנקה, מוכיח בכך, שהעניין הוא חשוב, ואפילו הלכלוך שלו חשוב.
וכך מצאנו בפרשתנו. הפרשה פותחת – "וזאת תורת העולה". היינו מצפים, שהתורה תפתח בעולת תמיד של שחר, הפותחת את עבודת היום בבית המקדש, ואסור להקריב לפניה אף קרבן. אך התורה נוהגת אחרת, את הקרבת תמיד של שחר היא משאירה לסוף הפרשייה.
במקום זה, היא מתחילה בעבודות ה'סגירה' של היום הקודם. פותחת באברי הקרבנות של היום הקודם, הנשרפים על המזבח כל הלילה. אחר כך, ממשיכה ומדגישה את 'תרומת הדשן' – עבודה שנעשית בסוף הלילה בבית המקדש, שבמסגרתה הכהן היה לוקח מעט מהאפר של קרבנות היום הקודם ומניחם בצד המזבח, ובכך 'מפריש תרומה' מדשן הקרבנות של אתמול.
בהמשך – התורה מדברת על עבודת הוצאת אפר הקרבנות מעל גבי המזבח אל מקום טהור. למעשה, זוהי עבודת הניקיון של המזבח, שהתורה אף מציינת שדרך ארץ שהכהן יחליף לקראתה את בגדיו, כי בבגדים שעוסקים בהם בעבודות שמלכלכות, לא ראוי אחר כך לעבוד לפני ה' בעבודות נקיות. (כדברי רש"י ו, ד: "ופשט את בגדיו" – "אין זו חובה, אלא דרך ארץ, שלא ילכלך בהוצאת הדשן בגדים שהוא משמש בהן תמיד. בגדים שבשל בהן קדרה לרבו, אל ימזוג בהן כוס לרבו, לכך ולבש בגדים אחרים פחותין מהן").
כלומר – עבודת היום בבית המקדש לא מתחילה בעבודה החדשה, כי אם בחתימת היום הקודם. תוך כדי הדברים, אף מודגש עניין ניקיון המזבח, וכך ניתן דגש גדול לחתימה ולניקיון. אם עבודת 'הניקיון' כל כך חשובה, הרי שוודאי שעבודת הקרבנות והמקדש חשובה. חתימת וסיום מעשינו הקודמים הם שפותחים את המעשים החדשים, ואף ניקיון למען ה' מעלתו גבוהה מאד.
ובימי ערב פסח, אנו מתכוננים ליציאה לחירות והליכה למחוזות החדשים בניקיון כל הקודם. בניקיון זה של החמץ למען ה' אנו מתכבדים ומתרוממים, והופכים כולנו לבני חורין.
שנזכה להיות אנשים ש'מלכלכים את הידיים' למען ה', ומתוך כך נצא כולנו מעבדות לחרות עולם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
