ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
ענה לו הצדיק: "סגולה ושמירה בטוחה שלא יבוא לידי שאלה בפסח היא, שילמד ויסיים כל השולחן ערוך של הלכות פסח מהחל ועד כלה".
התפלא אותו הרב – מה הקשר בין הלימוד והסגולה?
הסביר לו הצדיק: "ידע כבודו, שכל דין בשולחן ערוך מבקש בשמיים שילמדוהו. מי שאינו לומד הדין, מכריחים אותו בשמיים ללמוד, על ידי שמזמינים לו שאלות בעניין זה, עד שחייב ללמוד ולעיין בדין. לכן ילמד מראש את כל השולחן ערוך, ולא יזמינו לו מהשמיים שאלות".
בימים אלה נכנסנו לתקופת שלושים יום קודם הפסח, עליהם נאמר במסכת פסחים (ו:) "שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום".
וכבר הקשה על כך הבית יוסף (אורח חיים סימן תכט) הרי בחתימת מסכת מגילה (לב.) נאמר - "משה תיקן להם לישראל, שיהו שואלין ודורשין הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג". אם כן – החיוב הוא רק ללמוד בפסח עצמו, ומדוע בפסחים נאמר שצריך ללמוד שלושים יום קודם?
אחד התירוצים שמתרץ הבית יוסף – כל החגים הלכותיהן אינן רבות כל כך, לפיכך מספיק ללמוד את הלכותיהן רק סמוך ובתוך החג. גם בפסח את ההלכות השגרתיות של יום טוב, ואת טעמי החג, מספיק ללמוד סמוך ובתוך פסח. אך את ההלכות המרובות המיוחדות לפסח, ובמיוחד את כל ההלכות שמקיימים עוד לפני פסח כהלכות בדיקת וביעור חמץ, הכשרת הכלים והכנת המצות – צריך ללמוד כבר שלושים יום קודם הפסח.
מצאנו, אם כן, סמך מיוחד בהלכה לחובה לשנן את הלכות פסח בתקופה שלפני החג. ויש מהפוסקים (עיין 'מאמר מרדכי' להגר"מ אליהו זצ"ל) שהוסיפו מעבר לטעם הרגיל של החובה לשנן את הלכות הפסח כדי שלא יכשל בהם, גם טעם דומה לסיפור בו פתחנו. וכך נאמר שם (עמ' 27) – "גם אם אדם למד את ההלכות האלו בשנים עברו, ישוב ללומדם בכל שנה, מפני שהשכחה מצוייה. ועוד טעם יש בזה, שכל הלומד הלכה – בורא מלאך השומרו שלא יכשל בה".
ויהי רצון, שנזכה לדייק ולשמור כל ההלכות הללו, ובזכותן נשוב ונבנה מקדשנו מהרה, ונאכל עוד השנה מן הזבחים והפחים אשר יעלו על קיר מזבחך לרצון, ונאמר לפניו שירה חדשה על גאולתנו ופדות נפשנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
