ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
אולי ננסה כאן לטעום משהו מאישיותו, כפי שהשתקפה בחדרי חדרים, וננסה לקלוט משהו מהעוצמה הפנימית שהניעה מהלכים רחבים אלו. וכך סיפר תלמידו הרב ירחמיאל וייס –
הרב צבי יהודה הזמין בחור צעיר, שלא מצא את מקומו במסגרות הרגילות, להתגורר בביתו. אך בליבי קינן חשש, שהמגע הקרוב של אותו בחור עם הרב, כשהוא עוסק בביתו בעניינים גופניים ארציים, עלול להוריד בעיניו את ערך התורה.
פעם, למדתי בחברותא עם הבחור ושאלתיו – כיצד הוא מתייחס לעניין? תשובתו של הבחור הפתיעה אותי: "מיום ליום, אני מעריץ יותר את הרב" – הוא אמר – " אין דבר שהרב עושה סתם כך. לכל הנהגה ופעולה שלו יש סיבה מוצקה. למה הוא אוכל דווקא כך, ולמה הוא עושה פעולה אחרת דווקא כך. על כל צעד של הרב ניכר, שכל חייו הם מחשבה אחת גדולה, כל עשייה שלו היא עשייה של חיים!".
באותו לילה, למדנו ביחד עד חצות, ואז הסעתיו לבית הרב. למחרת בבוקר, סיפר לי הבחור, שכשהגיע בלילה הדלת הייתה נעולה. הוא דפק בעדינות, והרב לא שמע. לכן, המתנתי לבוקר, ואז דפקתי חזק יותר. הרב פתח והתפלא – "איפה היית? המתנתי לך, למה לא הגעת?" השבתי: "חששתי שמא אפריע". אך הרב אמר: "לא הפרעת לי. אני יושב וממתין לך".
נכנסתי לחדר, וראיתי שהרב יושב ליד ערמת ספרים, שבהם למד כל הלילה בהתמדה. שאלתיו: "הרב יודע שכבר בוקר?" תמה הרב ושאל – "מה, באמת?" (מצמיח ישועה עמ' 393).
דרך העולם, ובמיוחד דרך תרבות ה'סלב' של ימינו, שאנשים נראים גדולים מרחוק, אך מי שמתקרב אליהם ורואה את חייהם היום יומיים, דמותם קטנה בעיניו. אך כך הדבר באנשים קטנים, ש'הפוזה' הופכת אותם לגדולים. אדם גדול באמת, ככל שמתקרבים אליו, דמותו גדלה בעיני האנשים. עיקרה של גדלות זו היא במי שחי את חייו באמת.
יש כאן נקודה יסודית, שגם אם לא נגיע אליה בשלמות, אנו יכולים לספוג ממנה. אדם גדול חי באמת את הדברים שהוא עושה. הוא חי את חייו באמת ובהזדהות מלאה. לכל פעולה הוא מייחס משקל גדול, ורואה בה מפגש עם ה'. דווקא דורנו, המעריץ בינתיים דמויות שטחיות, המוכרות לו מתקשורת ההמונים, צמא בעומק למפגש עם דמויות עומק אמיתיות אלו. ובאמת, תכונה זו היא תכונה המתאימה לכל אנשי דורנו.
לרב קוק, בספרו 'אורות הקודש' (ח"ג עמ' ריז), יש מאמר בשם: 'קטנות וגדלות סוגית'. המאמר עוסק בדברי הרמב"ם על כך, שהנביאים הרגישו את המפגש עם ה' בכל ענייני התורה והמצוות. גדולה מהם מדרגת משה והאבות הקדושים, שכל תנועה שלהם גם בפעולות 'החולין' כאכילה והליכה וכו', הייתה מכוונת לעשיית דבר ה'.
מחדש הרב קוק, שלאנשי דורנו מתאימה מדרגת משה והאבות. אמנם, וודאי שקטנים אנו מאד מהנביאים הקדושים וגדולי ישראל שבכל הדורות, אך ישנו מצב של אדם קטן מסוג גדול. אנו שייכים לסוג הגדול, ויש בנו נקודה קטנה מאותו סוג גדול. משל למה הדבר דומה, ללוויתן צעיר וקטן. הוא אמנם קטן, אך הוא שייך לסוג גדול (וכמובן, עלינו לזכור שבסופו של דבר, קטנים אנו מאד מגדולי הדורות הקודמים).
מי שיש בו תכונה זו, רואה גם במהלכים גשמיים, כביכול, בעולם את יד ה'. ואכן, זו הייתה נקודה מרכזית במשנתו של הרב, לראות את יד ה' המנהלת את מהלכי הדור שלנו ושיבתו לציון, ומכוח זה לפעול בהתאם.
וזו וודאי נקודה מרכזית בפורים. "אסתר מן התורה מניין? ואנוכי הסתר אסתיר". הנס של מגילת אסתר הוא נס נסתר, וכדי לראות אותו היינו צריכים את מרדכי ואסתר, שידעו לראות את ה' המסתתר בתוך ההסתר. לראות את מלכו של עולם המופיע מתוך מהלכיו של 'המלך'.
וכך מתנהגים אנו בפורים – מתחפשים ומשתכרים, נראים כחיצוניים, ודווקא מתוך חיצוניות זו מגלים את שיא הפנים. וכידוע, כל מעשה גשמי וחיצוני הופך בהסתכלותם של שיכורי פורים למעשה מלא משקל ותוכן פנימי, עליו אפשר לדרוש תילי תילים של דרשות פורימיות...
ויהי רצון, שנלמד להעריך כל פעולה ומעשה בחיינו, ולתת להם את העומק הרוחני והפנימי הרצוי. ונזכה לקלוט את עומק מהלכיו של ה' הגואל אותנו בתוך כל מאורעות המציאות השגרתית. ובימי גאולה אלו נרבה בשמחה, פורים שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
