ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
נזכר הט"ז, שבכניסה לעיר יש בית מרזח של יהודי, והחליט לסור אליו ולבקש ממנו מעט אלכוהול להרגיע את כאביו. כשהגיע הרב לבית המרזח באישון לילה, הופתע המוזג מהאורח הלא צפוי, אך שמח לתת לרב כוסית משקה חריף ולהקל על כאביו.
לאחר ששתה, עמד הט"ז על כך שעליו לשלם את תמורת המשקה. פשפש הרב בכיסיו, אך העלה חרס בידיו, ולכן רשם המוזג בפנקס החובות: 'הרב שליט"א – 1 קופיקה'.
עם שחר, התעוררו מספר יהודים, ובדרך לבית הכנסת עברו גם הם בבית המרזח, כדי לשתות כוסית משקה ולחמם עצמם בקור הנורא ששרר באותו לילה. והנה, בפנקס החובות, הם מבחינים שבין כל שמות הגויים שהשתכרו באותו לילה, רשום לקוח נוסף... הרב!
הזדעזעו אותם אנשים, ומיד הלכו לבית הכנסת, והפיצו את השמועה שרב העיר מבלה את לילותיו בבית המרזח עם גויים! החליטו פרנסי העיר, שיש לפטר את הרב, ומיד שלחו את השמש אל הט"ז, כדי שיודיע לו שעליו לעזוב מיד את העיר.
הגיע השמש אל הט"ז, וראה אותו יושב ולומד כהרגלו. התבייש השמש להודיע לרב על מטרת בואו, והסתובב אנה ואנה, כשפניו כבושות בקרקע. הרב הרגיש בשמש ושאל אותו – 'מה אתה מחפש'? ענה השמש – 'את רבנות העיר, היא הלכה לאיבוד'. לט"ז זה הספיק, והוא עזב מיידית את העיר. (אל תשלח ידך אל הנער עמ' 32-33).
סיפור זה ממחיש עד כמה אנו ממהרים לשפוט אנשים על סמך נקודה קטנה, וללא בדיקה מספקת. אולם, יותר מזה, הוא ממחיש עד כמה אנשים ממהרים לשפוט רבנים (ומנהיגים) על סמך נקודה קטנה.
האמת היא, שזה לא חדש. על הפסוק "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם..." (דברים א, יב) דורשים חז"ל – "מלמד שהיו אפיקורסין. הקדים משה לצאת אמרו מה ראה בן עמרם לצאת, שמא אינו שפוי בתוך ביתו. איחר לצאת, אמרו מה ראה בן עמרם שלא לצאת, מה אתם סבורים יושב ויועץ עליכם עצות רעות וחושב עליכם מחשבות"... (רש"י דברים שם). כלומר, אפילו את גדול הנביאים, המנהיג הגדול של עם ישראל, אשר מסר נפשו עלינו כאשר ישא האומן את היונק, שפטו בעין עמוקה על פי רסיסי צפייה בדבריו ומעשיו.
בדרך כלל, אנו רגילים להסביר תופעה זו בכך שמרבנים דורשים יותר, ו"חכמים היזהרו בדבריכם". הכל טוב נכון ויפה, אך כנראה שיכולתם של הרבנים לפתור בעיה זו היא מוגבלת. כנראה, שחז"ל בדבריהם על משה רצו ללמדנו, שהבעיה העיקרית אינה ברבנים, אלא בציבור ובתקשורת המחפשים אותם ומביטים בהם בעין עקומה.
ומסתמא, זה גם אחד הטעמים למצוות המיוחדות שהצטווינו בפרשת משפטים. מעבר לאיסור לקלל כל יהודי, נצטווינו "אלוקים לא תקלל, ונשיא בעמך לא תאור" (שמות כב, כז). כאן מופיעות שתי מצוות – האיסור לקלל דיינים, והאיסור לקלל מלך/ נשיא. אמור מעתה, שיש לאנשים נטייה להלין ולקלל דווקא את אותם אנשי רוח ומנהיגים, ובאו ללמדנו להביט עליהם בעין טובה ומבינה.
ואל תאמר, שבדורות הראשונים הרבנים היו אחרים וכו', אבל בימינו... שהרי אין לך אלא שופט שבימיך. (איני בא לנקות ולחפות על פגמים אמיתיים, אך בהחלט יש כאן קריאה להפסיק עם השיפוטיות המוגזמת שגוררת לה כל הקלטת סתר, המציגה קטע צר ונקודתי, שלא חושף את התמונה המלאה).
ויהי רצון, שנזכה שישובו לנו השופטים כבראשונה, ויחד עימם נזכה כולנו להעריך את גדולינו וחכמינו, עד אשר תיראה לעין כל יפעת תורתינו, אשר היא חכמתינו ובינתינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
