ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
פנינה בת אסתר
האב ר' אהרן יהושע היה שמש בית כנסת והתפרנס בדוחק, ואשתו סייעה לו בפרנסה בנוסעה לירידים עם מרכולתה.
בגיל שלוש ידע זושא את ספר בראשית בעל פה. בהיותו בן תשע, אמר המלמד לאביו: "אין לבנך מה ללמוד ממני. עצתי שתכניסו לישיבת האדמו"ר מסוכצ'וב". האב העדיף לצרף את בנו לחבורת ילדים מצומצמת שלמדו אצל תלמיד חכם מופלג.
בסעודת בר המצווה דרש זושא דרוש נפלא, וכל בני העיר צבאו על פתחי ביתו מאפס מקום בפנים. הרבי מסוכצ'וב וגדולי הרבנים השתתפו בבר המצווה של עילוי זה. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה למד זושא בישיבת סוכצ'וב, ובשנת תרע"ד נמלטה משפחתו לוורשה. בקיץ תרע"ד נשא את יאלובה, בת יחידה להוריה שלא היו עשירים אבל היו יראי שמיים ובעלי צדקה.
ר' זושא הצטרף לעדת חסידי גור והפך לחסיד נלהב. הוא פנה לפעילות ב'אגודת ישראל'. נאומיו, מאמריו וכושר ארגונו היוו נכס לתנועה. הוא ייסד את תנועת 'צעירי אגודת ישראל' והנהיגה בשנות שגשוג ופריחה. ר' זושא ערך את ביטאון התנועה 'דגלנו' שתסס רעיונות והפרה את מחשבות הצעירים, ועמד בראש רשת תלמודי התורה 'חורב'. בשנת תרפ"ה התמנה למזכיר הכללי של 'אגודת ישראל' בפולין.
השגרה המפלגתית לא דבקה בו. הוא היה תלמיד חכם בכל הליכותיו, מסור ופשוט במנהגיו, והכניס לקהילת יהודי ורשה רוח עממית יהודית חדשה. באסיפות עם הבריק באמרת כנף המיוסדת על מאמר חז"ל או אמרה חסידית. בחן רב שילב דברי תורה עם חיי היומיום של המוני יהודים על סבלותיהם.
מטרתו העיקרית גם כעסקן הייתה הרבצת תורה. בתוך עיסוקיו הציבוריים הוציא את הספר 'אבן האזל' על כמה מסכתות, וכן קונטרסים בענייני הלכה, שגדולי ישראל הפליגו בשבחם. כמו כן הוציא לאור ביידיש אוסף רעיונות על החומש בשם 'מעיינה של תורה', וכן ספרי חינוך ומאמרים רבים, בכוח עבודתו הפנומנלית.
ר' זושא הגיע כמה פעמים לבקר בארץ ישראל, חלקם כמלווה של ה'אמרי אמת' מגור, אבל פעילותו כמזכיר 'אגודת ישראל' הכריחה אותו לשוב לפולין. באלול תרצ"ה הוריו ואחיותיו הגיעו לארץ ישראל כדי להשתקע בה. אחותו הינדה רבקה עלתה מיד לאחר נישואיה לר' אליהו כי-טוב, והזוג הצעיר ומשפחתם התגוררו בירושלים.
ימי הזעם שבאו בחטף על יהדות פולין עם הכיבוש הגרמני, העמידו את ר' זושא כמנהיג היהדות החרדית בפולין. גם בחשכת גטו ורשה לא פסק לחנך. הוא ארגן רשת רחבה של בתי ספר חרדיים במחתרת, ואלפים נקלטו במוסדות החינוך שהתנהלו במסווה של בתי תבשיל, בתי משחק לילדים או מוסדות בריאות.
ביולי 1942, עם הגירושים למחנות המוות, חיסלו הגרמנים את מוסדות העזרה היהודיים. מקומות המקלט היחידים לשארית הקיבוץ היהודי בוורשה היו בעלי מלאכה בשם שופ, שבהם עבדו בפקודת הגרמנים. ר' זושא עבד 12 שעות ביממה בתיקון נעליים, ועם שותפיו לעבודה, שעליהם נמנו גדולי ישראל כמו הרבי מפיאסצנה הי"ד, שינן פרקי משניות, מדרשים ונ"ך.
לר' זושא הייתה בת אחת, שנולדה 18 שנה אחרי נישואיו. אשתו ובתו גורשו יחד עם חותנו וחותנתו למחנה ההשמדה בטרבלינקה, ושם מצאו את מותם. בשנת 1943 ר' זושא נלקח למחנה המוות בטרווניקי ונרצח שם. יום מותו המדויק לא נודע.
בשנות החמישים הנציחה בני ברק את זכרו של ר' זושא אלכסנדר פרידמן הי"ד בקריאת סמטה על שמו – "סמטת אלכסנדר", ולאחר מכן הוסב שם הרחוב ל"מעיינה של תורה", על שם ספריו הנודעים, שבהם לוקטו מאות דברי תורה קצרים על פרשת השבוע, ונדפסו במהדורות רבות.
ר' אליהו כי-טוב המשיך בדרך גיסו ועסק רבות בהוראה, הקים את תלמוד התורה הראשון בשפה העברית בירושלים, כתב ספרים שימושיים ופופולריים ובהם 'ספר התודעה', 'ספר הפרשיות' ו'איש וביתו', ועסק בענייני ציבור.
לזוג נולדו שבעה ילדים, והילד החמישי, שנולד בשנת תש"ו מיד לאחר השואה, נקרא עודד, כסימן טוב לסוף שנות הרעה.
בתשכ"ח נישאו ר' עודד ואסתר (לבית קרנו), והזוג התברך בצאצאים רבים, שנקראו ברובם על שמות אבות המשפחה.
כשנולד הבן האחרון בה' במרחשוון תשנ"ב, עלה בדעת הוריו זכרו של הדוד הגדול, ר' זושא פרידמן הי"ד, שלא היה אחד מקרוביו שנקרא בשמו, והם החליטו לקרוא לבנם זושא.
ביום הולדתו ה-19 דפדף זושא כי-טוב באחד העלונים במדור היארצייט השבועי, וגילה שיום הירצחו של דודו ר' זושא היה בה' במרחשוון, בדיוק ביום שבו הוא נולד ונקרא על שמו! בליבו הרהר שזו ראייה נוספת לכך שהשם שמעניקים ההורים לילדם ניתן ברוח הקודש.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
