ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל מבת יקוט
בברייתא של סדר עולם רבא נאמר כי "אבינו יצחק נשא את רבקה בת ג'". לעומת זאת במדרש הגדול לפרשת תולדות מופיע: "בקחתו את רבקה - אמרו בת ארבע עשרה שנה הייתה רבקה כשנישאת".
הדעות הסותרות במדרשים מעלות שאלות רבות. הדעה האומרת שרבקה הייתה בת שלוש בזמן נישואיה, כבר התמיהה רבים מהפרשנים. כיצד ייתכן שילדה בת שלוש תרוץ ותשאב ותשקה עשרה גמלים? ומה פשר נישואים בגיל שכזה? נוסיף ונאמר שהתורה עצמה קוראת לרבקה "נערה", ונערה בכל מקום היא מי שהגיעה לגיל הנעורים. הפרשנים כבר דנו בכך וניסו לענות על השאלות הללו.
למעשה המדרש עצמו בהמשך דבריו עונה על כך: "ואם תאמר קטנה בת ג' שנה היאך יצאה לשאוב, תשובה שבת שלוש שנים בדורות הראשונים, יותר גדולה מבת עשר בדורות הללו... ואל תתמה על הדורות הראשונים".
אלא שגם לאחר הדברים הללו עדיין נותרנו תמהים אודות המחלוקת שבמדרש. שכן בניגוד לסוגיות ההלכתיות שבהן ניתן לטעון שיש צד של אמת בכל אחת מן הטענות, במדרשים שלפנינו לכאורה לא ניתן לטעון כן. רבקה יכולה להיות או בת שלוש או בת ארבע עשרה. היא לא יכולה להיות גם וגם. ואם כן – כיצד נוכל לפרנס את שני המדרשים הללו זה עם זה?
ונוסיף שאלה: למה חשוב למדרש להשלים לנו את הפרט בת כמה הייתה רבקה בזמן נישואיה עם יצחק? מדוע לפרט כרונולוגי זה יש משמעות כלשהי? אנחנו לא יודעים באיזה גיל נישאו אברהם ושרה, וגם לא בנות כמה היו רחל ולאה בזמן נישואיהן. מדוע דווקא אצל רבקה הדבר נהיה כה משמעותי?
נראה לומר שהמדרש לא מחפש לתאר לנו גיל, אלא תכונה שבאה לידי ביטוי באמצעות תיאור גיל. לפני המדרש והדרשן עמדה שאלה מרתקת: כיצד גדלה צדיקה כמו רבקה בסביבה עוינת וטמאה כמו ארם נהריים ומשפחת בתואל ולבן אחיה?
במענה לשאלה הזאת מתלבט המדרש בין שתי תשובות, או יותר נכון בין שתי תכונות. המדרש הטוען שרבקה הייתה בת ג' רוצה להצביע על התכונה המאפיינת ילד בן ג' שנים - התמימות. למרות שגדלה בסביבה חשדנית ומלאת רמאות, רבקה הייתה תמימה. היא נחלצת לעזור לאדם שלא הכירה, ושבה לשאוב פעם אחר פעם, במין תמימות ילדותית שכלל לא מודעת לכך שמישהו אחר היה רואה בבקשה הזאת חוצפה של העבד, ואולי אף ניצול. רבקה מגישה עזרה בתמימות כילדה בת ג'.
רבקה, לדעת המדרש הזה, ניחנה בתמימות יתרה ששמרה עליה בסביבה עוינת וחשדנית. תחושה זו מועצמת מכך שדבורה מינקת רבקה מתלווה אליה במסע לארץ ישראל. שלב ההנקה הוא שלב תמים ונקי, ודבורה מעצימה את הנוכחות של התמימות אצל רבקה אמנו.
שני כוחות בשני תאומים
המדרש השני שם את הדגש על תכונה אחרת של רבקה, שאף היא עולה מפשוטי המקראות. גיל 14 הוא גיל הנעורים, המתאפיין בתכונת המרדנות. לדעת המדרש הזה תמימות לבדה לא הייתה מספיקה, נדרשת הייתה מרדנות. רבקה לכל אורך הדרך לא משתפת פעולה עם סביבתה, ואפשר שכך רואה המדרש גם את המענה של רבקה לבקשתו של אליעזר. במקום שבו אף אחד לא חושב להעניק לשני ולתת לו, רבקה מורדת במוסכמות שעליהן גדלה בבית אביה, ועושה פעולה קיצונית והפוכה - משקה ושואבת שוב ושוב לעשרה גמלים. גם כאשר מנסים לבן וביתו לעכב את רבקה מללכת בתואנות שונות, "התלכי עם האיש הזה?", רבקה עונה בנחרצות: "ותאמר אלך!" - מעצמי ואף אם אינכם רוצים, כפי שמפרש רש"י.
אם כך, הגילים שמבטא המדרש, אפשר שלא באו לציין כלל גיל מסוים בדווקא, אלא תכונות השייכות לאותו גיל ואשר ליוו את רבקה בכל מעשיה ושמרו עליה מכל משמר, לבל תלמד ממעשי משפחתה ומקומה הרעים.
האמת היא שבשני הגילים שהוזכרו קיימת מזיגה של שתי התכונות, ולכן לא מדובר במחלוקת מן הקצה אל הקצה. שהרי יחד עם התמימות הקיימת בגיל שלוש, מתחילה גם המרדנות הילדותית הראשונה, זו שמביאה איתה את ה"לא רוצה" הראשון של הילד המתוק בן שלוש.
ויחד עם המרדנות של גיל הנעורים יש גם תמימות ואידיאליסטיות המאפיינת נערים בגיל כזה. טרם בא הפיקחון של הבגרות, ויש בו בגיל הזה של מרד הנעורים גם הרבה תמימות בריאה שמאמינה שאפשר לשנות את העולם ולעשות דברים אחרת מאיך שהם נעשים. כך שהמחלוקת היא איזו תכונה דומיננטית הובילה אצל רבקה - התמימות או המרדנות, בת ג' או בת י"ד?
אפשר שמכיוון ששתי התכונות הללו שימשו ברבקה בעת ובעונה אחת, בא הדבר לידי ביטוי בתאומים שנולדו לה. האחד תמים בתמימות גדולה, והשני מורד גדול בכל מוסכמה, ממשיך דרכו של נמרוד. תאומים אלו מרבקה עצמה התפצלו, משתי התכונות ששמרו עליה מכל משמר, תמימות ומרדנות, ואשר המדרש בדרכו המיוחדת מתלבט מי מהן הייתה העיקרית.
מתוך העיתון בשבע.
הרב אייל ורד
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד עניינו של ההדס- השורש המשותף לכל אחד מישראל
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
