ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות תלמוד תורה
- רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי
האב מצווה ללמד את בנו תורה משיתחיל הבן לדבר. חיוב זה קודם לחיוב של הרב ללמד את תלמידו המצווה ללמד תורה שבעל פה בחינם ותורה שבכתב בשכר. החיוב של אדם ללמד עצמו קודם לכל (אא''כ בנו חכם יותר ממנו).
כל איש מישראל מצווה ללמוד תורה אף אם הוא עני ובעל יסורין עד יום מותו, אך מהראוי שילמד אדם תורה קודם שנשא אישה בזמן שדעתו פנויה. אישה אינה מצווה ללמוד תורה אך אם למדה יש לה שכר, ואין לאדם ללמד בתו תורה.
בתחילת למידתו על האדם לשלש לימודו שליש בתורה שבכתב, שליש בתורה שבע''פ ושליש בהעמקה ועיון. משיגדיל, עליו ללמוד בעיון כל ימיו ולעסוק בתורה שבכתב ובע''פ רק כדי שלא ישכח.
נקודות להרחבה:
1. הרמב''ם מתחיל את הפרק דווקא ממצוות לימוד התורה לאחרים ורק לאחר מכן עובר למצוות תלמוד תורה. האחרונים דייקו מכאן שיסוד לימוד התורה הוא העברת המסורת מדור לדור.
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי (8)
הרמב"ם היומי
6 - הלכות תלמוד תורה פרק ו' - הרמב"ם היומי
7 - הלכות תלמוד תורה פרק ז' - הרמב"ם היומי
8 - לב הלימוד - הלכות תלמוד תורה
טען עוד
פרק ב:
חובה על כל עיר לייסד בית ספר. בית הספר מתחיל מגילאי שש- שבע ולומדים בו כל השנה (מלבד ימים טובים) כל היום ומקצת מן הלילה (ואפילו לבניין בית המקדש אין מבטלים אותם!). המלמד צריך להיות נשוי, ירא שמים ומהיר לקרוא ולדקדק. בכל כיתה לומדים עשרים וחמישה תלמידים. מעשרים וחמישה עד ארבעים מוסיפים סייע ויותר מארבעים מפצלים לשתי כיתות. תלמיד מוכשר מעבירים אותו למלמד יותר מוכשר באותה עיר, בתנאי שאין סכנה בדרכים. השכנים לא יכולים למחות במי שרוצה להיות מלמד ולא המלמד במתחרה שלו ''השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר''.
נקודה להרחבה:
חז''ל היו מהראשונים בעולם שייסדו מערכת של לימוד בגיל צעיר והדרכותיהם מיושמות עד היום בבתי הספר בארץ ובעולם (מלבד מספר שעות הלימוד וימי החופשה...).
פרק ג:
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל המצוות ממילא כל מצווה שיכולה להיעשות על ידי אחרים אינה דוחה תלמוד תורה. כתר תורה גדול מכתר כהונה ומלכות, אך בשביל לזכות לכתר תורה אין לרדוף אחרי העושר אלא להסתפק במועט, להסיר התאוות מליבו, ללמוד כל לילה ולהמית עצמו באהלה של תורה. אין להתפרנס מן התורה אלא עוסק במלאכתו כדי חייו ושאר יומו ולילו עוסק בתורה.
נקודה להרחבה:
הרמב''ם החמיר מאוד בעניין המתפרנס מהתורה וכתב דברים חריפים מאוד נגדו (''חלל את השם... ונטל חייו מן העולם הבא'') אך גם הרמב''ם התיר למלמדי תורה לקבל שכרם. רבים חלקו על דברי הרמב''ם וכבר העיר הכסף משנה במקום ''...וראינו כל חכמי ישראל קודם זמן רבינו ואחריו נוהגים ליטול שכרם מן הצבור וגם כי נודה שהלכה כדברי רבינו בפירוש המשנה אפשר שהסכימו כן כל חכמי הדורות משום עת לעשות לה' הפרו תורתך שאילו לא היתה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה לא היו יכולים לטרוח בתורה כראוי והיתה התורה משתכחת ח''ו ובהיותה מצויה יוכלו לעסוק ויגדיל תורה ויאדיר''.
פרק ד:
לצורך לימוד תורה יש צורך שגם התלמיד וגם הרב יהיו הולכים בדרך טובה אך אם לא- מחזירין אותן למוטב תחילה ואחר כך לומדים. סדר הלימוד שהרב באמצע והתלמידים סביבו, ואין לרב לכעוס על התלמידים שלא הבינו אא''כ התרשלו בלימודם. בעבר היה נהוג שהרב מלמד על ידי תורגמן המשמיע דברי הרב לרבים.
השואל את הרב שואל בדרך ארץ בעניין שהרב עוסק, אך הרב השואל את התלמידים כדי לבחון אותם יכול לשאול אותם מעניין אחר ואף להטעות אותם כדי לבחון אם הם זוכרים את מה שלמדו.
קדושת בית המדרש חמורה ולפיכך אין ישנים בו ומדברים בו רק בדברי תורה.
נקודה להרחבה:
היחס בין בית המדרש לבית הכנסת כפול- מצד אחד קדושת בית המדרש חמורה מקדושת בית הכנסת ואין הופכין בית מדרש לבית כנסת, אך מצד שני מכיוון שבית המדרש הוא ביתם של הלומדים התירו להם לאכול ולשתות בו בניגוד לבית הכנסת.
פרק ה:
התלמיד מצווה בכבוד רבו המובהק יותר מכבוד אביו וממילא מצווה בכל הלכות כיבוד אב גם ביחס לרבו. אסור לו להורות בפניו. אסור לו לקרות לרבו בשמו ולדבר אתו כדרך החברים אלא ביראה ובכבוד. לא יושב במקומו, לא נכנס עמו למרחץ, עומד בפניו ומשמש אותו כמו עבד לאדונו. הרב יכול למחול על כבודו בדינים אלו, ובכל זאת מצווה התלמיד לתת לו הידור למרות שמחל. גם הרב מצווה לכבד את תלמידיו ולאהבם שהם מוסיפים חכמתו ומהנים אותו בעולם הזה ולעולם הבא.
רבו שאינו מובהק מצווה לעמוד בפניו ולקרוע עליו טפח בלבד (עיין בפרק הבא).
לא כל אחד ראוי להורות אלא רק תלמיד הראוי להוראה והמלמד כשאינו ראוי מחריב את העולם ומכבה נרה של תורה.
פרק ו:
עומדים בפני כל חכם ובפני זקן המופלג בזקנה. עומדים מפניהם משיכנסו לתוך ארבע אמות עד שיעבור אלא אם כן מדובר בנשיא ובאב בית דין. תלמיד היושב לפני רבו עומד לפניו לא יותר מפעמיים ביום. תלמידי חכמים לא יוצאים לעבוד בצרכי העיר ומכבדים אותם במסחר ובבית הדין.
איסור חמור לבזות חכם או לשנוא אותם, וכל המבזה חכם בפני עדים מנדים אותו וקונסים אותו קנס כספי. על עשרים וארבעה דברים מנדים את האדם. דיני הנידוי והחרם יתבארו בפרק הבא.
נקודה להרחבה:
ההלכה שתלמידי חכמים לא יוצאים לעבודות העיר קשורה לפולמוס הגדול בעניין גיוס בחורי ישיבות לצבא. יש שלמדו מכאן לפטור בחורי ישיבות, אך רבים דחו שכאן אין המדובר במלחמת מצווה אלא בצורכי הציבור. אך יש ללמוד מכאן שאין לטעון כנגד בחורי הישיבות את טענת ה''שוויון בנטל'' הנשמעת, שהרי מהנטל הציבורי חכמים אכן פטרו אותם.
פרק ז:
אגב דין המבזה תלמידי חכמים החייב נידוי מובאים הלכות נידוי וחרם בפרק זה. הנידוי והחרם חלים על ידי אמירה ומותרים על ידי אמירה בשלושה הדיוטות או יחיד מומחה. המנודה שלא ביקש להתיר נידויו ששים יום- מחרימים אותו. המנודה אסור בתספורת וכיבוס ולא יושבים עמו בארבע אמות או מצרפים אותו לדברים שבקדושה. המוחרם חמור ממנו ואסור ללמד וללמוד מאחרים ולא סוחרים אתו אלא קצת בשביל פרנסתו. חכמים יכולים גם להחרים את כל מי שיעבור על דינים אלו. מי שנידו אותו בחלום צריך עשרה שיתירו לו את הנידוי. חכם שהתחייב נידוי לא מנדים אותו מיד אלא דנים בכך הרבה ומנדים אותו בצנעה. למרות שיש כוח לחכם לנדות לכבודו עדיף שיעלים עיניו וימחל על כבודו אלא אם כן הביזיון נעשה בפרהסיא שאז זהו בזיון לתורה כשמוחל ועליו לנקום ולנטור למבזה את התורה.
נקודה להרחבה:נושא חכם שסרח וההבדל הדק שבין צנעה לפרהסיא הפך בשנים האחרונות לצערנו לרלוונטי סביב נושא ''פורום תקנה'' ודומיו.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק י"ד - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות עדות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות עדות פרק י"א - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תלמוד תורה פרק ה' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תלמוד תורה פרק ג' - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תלמוד תורה פרק ד' - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תלמוד תורה פרק ו' - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
