ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
1 שכרך הרבה מאוד"
. המפרשים
2
מסבירים כי עידוד זה של ד' לאברהם בא עקב פחדו מנקמת המלכים על
מלחמתו בהם, ולאור חשש זה מגיעה הבטחת ההגנה מאויביו.
מרן הרב קוק זצ"ל מבאר מימד מיוחד ועמוק בברכת "אנכי מגן לך". נקדים ונאמר שאברהם אבינו הוא בעל
החסד הגדול הראשון שהופיע בעולם. אברהם מכניס אורחים, מתפלל על הרשעים שיינצלו מפורענות וכו'. בנוסף
3 לכך אברהם מייצג את הופעת מידת החסד בעולם כמאמר הכתוב "תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם..."
.
הרב מסביר שישנה סכנה לבעל חסד המשפיע את טובו לכל, ללא הבחנה בין צדיקים לרשעים. הסכנה היא
איפוא ביחס הדו כיווני בין המשפיע למקבל "ומה אפל הוא המצב, כשהנושאים השפלים והמזוהמים יחזירו
4 השפעתם, אחרי אשר נפגמה תחת ידם אל הנותן והמשפיע..."
. להבנתי, ההסבר לכך הוא כי כל אדם העושה
חסד עם הזולת בהכרח מושפע בצורה עקיפה במשהו מאישיותו של מקבל החסד. אין כאן מעשה נתינה גרידא
אלא עירוב וקירוב בין הנפשות השונות, מכאן הסכנה בספיגה של דברים שליליים מהאחר, מהרשע.
כך היא המידה בחסד שבין בני האדם, ברם החסד האלוקי של הקב"ה אינו כן "אמנם זהו כוחו של חסד אל
עליון... שלא תשוב שום השפעת קבלה כי אם מהנושאים הטהורים... וכל הרשעה כולה, היא רק מקבלת ולא
5 משפעת"
. השפעת שפע החיים על הרשעה אינה גורמת השפעה שלילית כלפי פמליא של מעלה. זו היא אם כן
ברכת ההגנה שלה זוכה אברהם, "אברהם הובטח ב'מגן' שלא תזיקהו השפעתו...לרעים ולטובים" כמו השפעת
6 החסד האלוקי כך אברהם אף שישפיע לרשעים לא יינזק בכך "מעין דוגמא של חסד של מעלה"
.
בהמשך דבריו מציין הרב קוק זצ"ל כי ישנם אנשים הנצרכים לשמירה לא להיכנס לשום מקום שפל, ואף אם
7 ישפיעו שם טוב וחסד הם יינזקו. הרב מביא את דבריו של רבי "אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ"
שנבעו מחשש זה.
בנוסף ישנם הגדרות תורניות המגבילות את החסד במצבים מסוימים למשל, האיסור של 'השבת אבידה לנכרי'
וכיו"ב .
לסיכום, דרך החסד של אברהם אבינו זכתה להגנה מאת ד' שלא תינזק בקבלת דברים שליליים מן האחר, לכן
אצל אברהם ישנו חסד ללא גבולות. אכן גם כל אדם יש לו להיזהר ולהיות מודע לסכנה של נתינת חסד ללא
גבולות , שכן הכל זקוקים לשמירה והגנה אלוקית בכדי לא להינזק.
1
ספר בראשית פרק טו, א.
2
למשל רש"י, הרמב"ן, הספורנו ועוד לגבי 'שכרך הרבה מאד' נחלקו המפרשים.
3
ספר מיכה פרק ז, כ .
4
אורות הקודש ד, עמ' תצט
5
שם
6
שם
7
בבא בתרא דף ח,א
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
