ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
מה משמעותן של שלוש הפעמים הללו, ובעיקר מה משמעותו של החינוך השלישי המיוחס לאברהם אשר חינך את חניכיו, ועלינו כבניו לאמצו וללכת בדרכו?
אפשר לומר שהתורה באה ללמדנו על קיומן של שלוש תפיסות חינוכיות מרכזיות, מאז ועד היום. הראשונה היא תפיסתו החינוכית של קין, הרואה את מטרת החינוך בהשתלמותו המקצועית של האדם ופעולותיו המעשיות לפיתוח ובניין העולם, גם אם הדבר נוגד את הציווי והערכים האלוקיים. תפיסה חינוכית זו באה לידי ביטוי בהתיישבותו של קין במקום אחד, כפי שנאמר: "וישב בארץ נוד", בניגוד לעונש האלוקי שהוטל עליו לאחר שרצח את הבל – "נע ונד תהיה בארץ", דהיינו להיות בתנועה מתמדת ובארעיות. ולא עוד אלא שנהיה קבלן בניין אשר בונה עיר שמשמשת סמל לקביעות ויציבות, ואף קורא לה כשם בנו חנוך, כנאמר: "ויהי בונה עיר ויקרא לה כשם בנו חנוך", כרוצה להנחיל ולהנציח לדורות את השקפת עולמו החינוכית המסתכמת בפיתוח בניינו של העולם החומרי, בלי קשר לערכים האלוקיים, מטרותיהם ומגמותיהם, כפי שמצוי הדבר מאוד במערכות חינוך רבות.
התפיסה החינוכית השנייה היא תפיסתו של חנוך השני משושלת שת, שעליו נאמר "ויתהלך חנוך את האלוקים", בהתבודדותו מהחברה והעולם שמסביבו, עד שמרוב קדושתו הרוחנית התעלה להיות כמלאך בשמיים והשאיר את העולם מקולקל ומושחת מבחינה מוסרית ערכית ורוחנית, עד שהגיע המבול והחריב את העולם. כדבריו של החתם סופר: "מי לנו גדול מחנוך אשר מעולם תשוקתו ודבקותו בה'... חדל מהיות אדם ונתעלה להיות כאחד מצבא מרום במרום – 'ואיננו כי לקח אותו אלוקים'... כאשר עשה בהתבודד עצמו מחברת בני אדם... כי לא באלה (בדרך זו) חפץ ה' שישלים האדם את נפשו לבד ואת אנשי דורו ישאיר אחריו תרבות אנשים חטאים ומכעיסי ה', כמקרה אשר קרה לדורו של חנוך ולדור המבול... ואם כה יעשו יחידי סגולה בכל דור יימצא אחד מיני אלף קודש לה' ורוב העולם מקולקל, הארץ תשם (מלשון שממה) מרעת יושביה וחפץ הבריאה נשארה ממעל" (פיתוחי חותם הקדמתו ליורה דעה).
תפיסה חינוכית זו דוגלת בהתעלות רוחנית אישית ופרטית בלא קשר אל הצדדים החומריים והחברתיים, ובלא נשיאה באחריות לבניין העולם ולפיתוחו. גם תפיסה חינוכית זו, ההפוכה מקודמתה, מוכרת לנו ממערכות חינוכיות שנמצאות במחוזותינו.
חיבור שמיים וארץ
התפיסה החינוכית השלישית, תפיסתו של אברהם אבינו, היא השקפתה החינוכית של התורה שבדרכה מצווים אנו ללכת, נוגדת באופן עקרוני את שתי התפיסות ה"חינוכיות" הקודמות, זו של חנוך משושלת קין וזו של חנוך משושלת שת, המפרידות בין הקודש והחול ובין הכלל והפרט. זו של חנוך הראשון פונה אל החול ואל החברה בלי שום מחויבות אל הקודש, וזו של חנוך השני פונה אל הקודש הפרטי בלי שום שייכות אל החול ואל המימד החברתי. לפי ההשקפה שמייצג אברהם אבינו, החינוך הישראלי כולל בתוכו את שני המימדים הללו יחדיו. מחד, שייכות ומחויבות מוחלטת לערכים האלוקיים הרוחניים, ומאידך מחויבות לגלותם לא רק ברובדי הקודש הפרטיים אלא גם ברובדי החול של החיים, הן בחייו של היחיד והן בחייה של החברה – האומה כולה.
כך נהג אברהם אבינו כאשר שמע על שביו של לוט. הוא לא הסתפק בתפילה בעיר חברון שבה היה, אלא יצא למבצע צבאי עם חניכיו, רדף עד דן והציל את לוט משביו. חניכים אלו שחינך אברהם כללו בתוכם את שני המימדים הללו. שהרי מצד אחד לפי פשט הכתוב, היו הם שלוש מאות ושמונה עשר לוחמים מקצועיים שפעלו באופן מבצעי והחזירו את לוט מתוך אחריותם החברתית; ומצד שני היו ספוגים בתורה ויראת שמיים, כרמיזתם של חז"ל והביאם רש"י (במקום): "חניכיו – חניכו (בלשון יחיד) כתיב, זה אליעזר שחינכו למצוות... שמונה עשר ושלוש מאות וגו‘, רבותינו אמרו אליעזר לבדו היה והוא מניין גימטריא של שמו", אליעזר עבד אברהם, שכדבריהם של חז"ל "יצא מכלל ארור והפך לברוך", עד כדי כך שאמרו עליו "אליעזר לא מת", כיעקב אבינו, אליהו הנביא וכו'.
השקפה שלישית זו היא השקפת החינוך הישראלי השלם הרואה כערך אלוקי וכרצון ה‘ את החיבור ההכרחי בין ערכי התורה ועולם העשייה, בחיבור שמיים וארץ, הקודש והחול יחדיו, בהארת המציאות החומרית הפרטית והציבורית מכוח ערכיה הרוחניים, הנמצאים בשורשה וביסודה.
מתוך העיתון בשבע.
הרב ערן טמיר

לימוד ליל הושענא רבא תשפ"א חג הסוכות ושמחת תורה בעידן הקורונה
מתוך לימוד ליל הושענא רבה תשפ"א בישיבת הדרום
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.















