ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
היינו, שאברהם אבינו פעל אצל ה' יתברך שלכל יהודי תהיה תמיד נקודה נקיה וקדושה, ושהקב"ה בעצמו מגן ושומר שלא תתלכלך בחטאים, אלא לעולם תישאר בטהרתה אפילו אם יעבור עליו מה שיעבור.
לא רק אברהם אבינו פעל והשריש בתוכנו את הנקודה הזו, אלא כל האבות הקדושים נטעו בתוכנו גרעין ונקודה של טהרה שלא תיפגם לעולם, כפי שכותב 'האמרי אמת': "אבי אדוני זקני ז"ל (ה'שפת אמת') אמר שעל זה אומרים בכל יום 'מגן אברהם', ואומרים 'מגן אבות בדברו' (ערבית של שבת), שהאבות מגינים על הנקודה הזו שלא נחטיאנה אפילו כשחוטאים, והנקודה הזו יכולה להגביה כל הגוף".
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חיי שרה): "ויש לנו להתבונן האיך אנו זוכים לזכות אבות, באיזו פעולה נהיה ראויים לקבל זכות אבות. כותב רבי יונתן אייבשיץ זיע"א בספרו 'יערות דבש', 'ואיך יעיז איש לומר 'מגן אברהם', והוא אינו שם על לב ללכת בעקבותיו, לרחם כל נדח'".
וממשיך: "הרי שגילה לנו, שכדי לזכות לנקודה של 'מגן אברהם' צריך האדם לדבק עצמו במידותיו של אברהם אבינו, כמו שהוא ריחם על כל נדח ועסק לפרסם שם שמים בעולם, כן צריך האדם לעסוק בענין זה לרחם על כל נדח בנפשו ובמאודו, כדי שנוכל לומר 'מגן אברהם', היינו לעורר רחמים בזכות אברהם אבינו. כי מי שבוחר בדרכי אבותינו ועושה כמעשיהם הוא יכול שתהיה לו יניקה מזכותם".
כמובן שהדברים הנכתבים על אבותינו הקדושים נכונים גם על אמותינו הקדושות, ואף יותר מכך, כפי שדורש ה'שפת אמת' זיע"א (פסח, תרמ"ב) שגם לדעת מי שאומר שזכות אבות תמה, זכות אמהות לא תמה, כי זכות האמהות הוא גדול יותר ומגיע למקומות רחוקים יותר מזכות האבות, כי הנשים רחמניות ביותר.
השבת הקרובה, י"א בחשון, יחול יום ההילולא של רחל אמנו עליה השלום. כתוב (בראשית ל, א) "ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה, ותאמר רחל אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי".
כותב 'הלקח והלבוב' (לך לך) שנראה מפסוק זה שרחל חידשה בתפילתה מושג חדש, שבלי בנים עיקר החיים חסר, ובלי בנים היא בבחינת 'מתה', ועל ידי שטענה כך ליעקב אבינו, היא נתנה לו את שפחתה בלהה ונולד דן.
ובירמיהו כתוב (לא, יד- טז) "כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו. כה אמר ה', מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעלתך נאם ה' ושבו מארץ אויב. ויש תקוה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם". כותב רש"י בפרשת ויחי (מח, ז) "שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים".
על ידי שטענה 'הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי', זכתה רחל אמנו להביא לעולם את שבט דן, שתפקידו היה להיות מאסף לכל המחנות. עבודת דן הייתה שלא תאבד אף נפש מישראל ולהחזיר כל נשמה אבודה לבעליה- לכלל ישראל ולאביהם שבשמים.
כל נפשות ישראל הנחשלים שהיה הענן פולטן מחמת עוונותיהם ובפרט בעיניני קדושה, שבט דן היה קולטם, מחזירם ומביאם חזרה לאומה הישראלית ולעבודת ה'. וכל זה מכוח התעוררות התפילה של רחל שאמרה 'הבה לי בנים', וכוונתה אומר 'הלקח והלבוב' לאלו הבנים שהיה הענן פולטם בגלל חטאיהם שכולם יחזרו לחיק יהדותם. רחל אינה מוותרת על אף אחד מהם, עד שכולם יחזרו למקומם.
ה'חתם סופר' ורבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א כותבים שכלל ישראל היו צריכים להיגאל כבר כמה פעמים גאולה שאינה שלמה, אבל הטעם לאריכות הגלות היא 'כי לא ידח ממנו נידח', כדי שלא ישאר שום יהודי בחוץ בעת הגאולה, רק שכולם יבואו למקומם הראוי ולתיקון השלם ואז תהיה הגאולה השלמה.
לפי דבריהם מפרש 'הלקח והלבוב' את דברי הנביא ירמיהו ש'רחל מאנה להנחם על בניה כי איננו', היינו, כי רחל אינה מסכימה להנחם על בניה בשלמות, אף שכבר היה ראוי להיות הגאולה שאינה שלמה, ובכל זאת 'מאנה להנחם' היא איננה מסכימה לקבל נחמה כזו שאינה כוללת את כל בניה, כי ו'אם אין- מתה אנכי', כלומר, בלי בניה בשלמות היא אינה מוכנה לגאולה. והקב"ה משיב לה- 'מנעי קולך מבכי וכו' ושבו בנים לגבולם', כי כל הבנים יחזרו לגבולם בכוח הדמעות של רחל אמנו.
על הפסוק בפרשתנו (יד, יג) "ויבוא הפליט ויגד לאברם העברי" כותבים חז"ל (ילקוט רמז שעג) "זה מיכאל, והוא הגיד לאברהם שנשבה בן אחיו. ולמה נקרא שמו פליט, אלא בשעה שהפיל הקב"ה את הס"מ ממקום קדושתו, אחז בכנפיו של מיכאל ופלטו הקב"ה והצילו מידו, לפיכך נקרא שמו פליט".
הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל פירש שיש ללמוד ממדרש זה כי הס"מ רוצה לבטל כל הקדושה בעולם ואפילו את המלאכים הוא רוצה להפיל לשאול תחתיות, ורק הקב"ה 'פלטו' מידו. ולמדים אנו מכך שאנחנו וילדינו בסכנה גדולה ועצומה מהיצר הרע ו'לולא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו'.
על ידי שאדם מבין שאי אפשר לו לסמוך רק על שכלו וכוחו לנצח את היצר הרע, הוא מכיר את הצורך לשפוך דמעות בתפילה לבורא עולם שיצילהו מפח היקוש של היצר הרע, ולהתפלל על הצלחת חינוך הילדים שיראה מהם נחת יהודי.
בעל 'האור גדליהו' זיע"א אביו של מחבר הספרים 'הלקח והלבוב' אמר, שמי שנכנס לקבר רחל מרגיש צורך לבכות, כי כתוב רחל 'מבכה' ולא בוכה, לשון פועל יוצא, שהיא גורמת לאחרים לבכות. וביום ההילולא שלה י"א חשון יכולים להוריד דמעות ולבכות על עתיד צאצאינו שיהיו נאמנים לה' ולתורתו, לעורר כוח שבט דן ולעורר את הבטחתו של הקב"ה לרחל אמנו על הגאולה השלמה במהרה בימינו 'ושבו בנים לגבולם'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
