ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
אחת התכונות הבולטות של מידת החסד שבה נתייחד אברהם אבינו היא הכנסת אורחים. עד כדי כך נתפסים מעשיו כמכוננים ויסודיים, שאף למדו חז"ל ממנו כי "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה". אף על פי שה' מתגלה אליו, עוזב הוא את התגלות השכינה ופונה אל האורחים שנראו לו כהולכי דרכים ומכניסם בצל קורתו. בעומק הדברים כמובן שאין כאן עזיבת התגלות ה', שהרי הכנסת אורחים היא עצמה הדרך להתגלות השכינה אל האדם. שהרי כיצד מתגלית השכינה הרוחנית לאדם החומרי? האם יכבד אותה אברהם במאכל ומשתה? בוודאי שלא! אלא ההליכה בדרכיו של ה' בבחינת מה הוא רחום אף אתה היה רחום, מה הוא גומל חסידים אף אתה עשה כן, היא היא קבלת פני שכינה.
בניו של אברהם
בימים עברו הכנסת אורחים הייתה דבר שבשגרה. יהודים היו עוברים ממקום למקום, מעיירה לעיירה, לא תמיד מתוכננים עד הסוף היכן יתארחו והיכן ילונו. היהודים טובי לב בני המקום שאליו הגיעו הכניסו אותם לבתיהם, אירחו אותם בשבתות וביום חול, האכילום על שולחנם ושיכנום בבתיהם.
בימינו כמעט לא נמצאות הזדמנויות ממשיות לקיום מצוות הכנסת אורחים בצורה זו. כאשר מזמינים את הדודה והדוד או חברים אחרים לשבת או לסעודה, אין זו הכנסת אורחים. זה אירוח משפחתי או חברתי, אך איננו בגדר של גמילות חסדים.
בתפילת "מי שבירך" שאומרים בשבת לאלו "שעוסקים בצורכי ציבור באמונה", נאמר שאנחנו מבקשים את ברכת ה' על מי שנותנים פת לאורחים וצדקה לעניים. האות ל' במילה "לאורחים" מנוקדת בשווא ולא בפתח. הבדל עצום יש בין שווא לפתח במקרה זה. ל' בפתח פירושו להאורחים, בה"א הידיעה - האורחים הקרואים ומזומנים מראש מקרובינו וידידינו שהזמנו לביתנו. אך ל' בשווא פירושו לאורחים שאינם ידועים, אלה שנקלעו למצוקה והזדמנו לביתנו כהצלה. באורחים כאלה מתקיימת מצוות הכנסת אורחים.
מה, אם כן, האפשרות לקיום מצווה עתיקת יומין זו שנתייחד בה אברהם אבינו עליו השלום וזרעו ההולכים בעקבותיו בימינו אנו? נראה לי שיש לפחות שתי הזדמנויות משמעותיות לקיום המצווה בתנאי חיינו כיום.
האחת היא אירוח מתגיירים בתהליך הגיור. הדרישה הבסיסית בבתי הדין מכל מתגייר ומתגיירת היא למצוא לעצמם משפחה מארחת בסביבת מגוריהם. אצל משפחות אלו הם צריכים לחוות שבת כהלכתה לאורך זמן, לחוש את חוויית השבת בסעודות ובאווירה השבתית השורה בהן. בדרך זו אפשר יהיה לקוות שהמתגיירים יתקבלו לקהילה וייהפכו להיות חלק ממנה, כך שלקבלת המצוות שלהם בזמן העמידה בפני בית הדין תהיה משמעות גם לתקופה הבאה.
אומנם גם למתגייר או למתגיירת עצמם אין זה דבר קל להתארח בבית של אנשים שאינם קרובי משפחתם, ולא מידידיהם ומכריהם. אנשים שהיו להם כזרים עד תמול שלשום, וכעת הופכים הם לבני בית אצלם. אך כמובן קשה יותר הדבר למשפחה המארחת. הם נדרשים להכניס זר גמור, שפעמים בא מתרבות שונה, שפה שונה ומנטליות רחוקה, לחיק המשפחה. אין זה דבר של מה בכך. יש משפחות מארחות שסביב שולחן השבת שלהן יושבים כמה מתגיירים שמצויים בתהליך וכאלו שכבר עברו את הגיור, ובני המשפחה, כאברהם אבינו, מלמדים אותם דרך ה' יחד עם סיפוק צורכיהם במאכל ובמשתה. המשפחות עושות זאת ללא תמורה כספית וללא רווח אישי אחר, מלבד עשייה לשם שמיים מתוך אמונה בצדקת הדרך והרצון להמשיך את דרכו של אברהם אבינו. אומנם הסיפוק בליווי המתגיירים בדרך כלל הוא רב, והזכות לראותם עולים ומתפתחים ובונים את אישיותם המאמינה בה' ואת חיבורם לעם ישראל גורמת לעונג גדול. הליווי לבית הדין והשמחה עם המתגיירים הנכנסים בקבלת תורה ומצוות לעם ישראל הוא שכרם של המשפחות המארחות.
תורת חיים
ההזדמנות השנייה לקיום מצוות הכנסת אורחים, אם כי במובן קצת שונה מאוהלו של אברהם, היא בבית הכנסת. פעמים רבות מגיעים אנשים שאינם ממתפללי בית הכנסת הקבועים לתפילת שבת וחג בבית הכנסת. פעמים האורחים נתקלים באדישות, חוסר התעניינות והתעלמות, וזה נחשב עוד כמקרה הטוב. במקרה הפחות טוב האורחים מתבקשים לפנות את המקום שבו הם יושבים מאחר שישבו במקומו הקבוע של אחד המתפללים, ולנוע ממקום אחד למשנהו בבית הכנסת עד שימצאו מקום שבעליו לא נמצא באותה השבת. חוסר הנעימות והרגשת הזרות אצל האורח שחווה יחס שכזה לא מעודדות אותו להישאר, ופוגעות אנושות במשמעות של תפילה בציבור בשבילו.
דרך המלך לקיום מצוות הכנסת אורחים בבית הכנסת היא למנות גבאי לעזרת גברים וגבאית לעזרת נשים, שכל תפקידם יהיה לקבל את פני הבאים שאינם מבני המקום. לוודא שיש להם סידור וחומש, למצוא להם מקום פנוי שבו יוכלו לשבת כל התפילה, להתעניין בהם ולראות אם הם מסודרים לסעודת שבת. כמו כן, את בית הכנסת פוקדים באופן תדיר גם קשישים שההגעה למקום היא הזדמנות מיוחדת בשבילם לפגוש אנשים שמתעניינים בהם ובשלומם, מאירים להם פנים ומעניקים להם תחושת שייכות. דבר שלא תמיד הם חווים בביתם - שבו הם נמצאים בבדידותם.
אז אף על פי שהמציאות השתנתה ואין האוהל פתוח לארבע הרוחות כאוהלו של אברהם, עדיין יכולים אנחנו וחובה עלינו ליישם את מהות המצווה בכלים המתאימים לדורנו זה, ובית הכנסת הוא מקום נפלא לכך.
פתחנו בדרשת חז"ל על כך שגדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה. לפני כ-20 שנה שאלני יהודי תלמיד חכם מקיבוץ עין הנצי"ב האם מדובר ברעיון בעלמא או בדרשה הלכתית ממשית. לדבריו, בדרכו לתפילת מנחה ביום חם בעמק בית שאן, שם הוא מתגורר, הגיעו אורחים שחלפו בדרך מהדרום לצפון ועצרו לתחנת ביניים להתרעננות אצלו. ההתלבטות שלו באותה שעה הייתה האם להמשיך בדרכו לתפילת מנחה ולבקשם להמתין עד שובו (מנחה קצרה, כמה דקות בלבד), או להפסיד מנחה בציבור וכן להפסיד זמן מנחה בגלל השקיעה המתקרבת, ובמקום קבלת פני שכינה בתפילה לארח את הבאים בביתו.
עניתי לו שרעיונות תיאורטיים הם לא תורת חיים. תורתנו באמצעות מצוותיה מלמדת אותנו כיצד להוריד את האידיאליים הרוחניים ולחיות את החיים המעשיים. גם אם ברגש הדתי באופן אינטואיטיבי ראשוני היינו אומרים לאורחים להמתין עד שנחזור מהתפילה, כבניו של אברהם אבינו חובה עלינו ללכת בדרכו ולהפנים שהדתיות שלנו צריכה לכלול באופן מלא גם את הכלל שקבלת אורחים קודמת לקבלת פני שכינה. לכן יטפל באורחיו כאברהם ואחר כך, אם נשאר לו זמן עד השקיעה, יעמוד להתפלל.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
