ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
הַהִתְגַּלּוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַתְּשׁוּבָה בְּחַיֵּי יִשְׂרָאֵל וּבִתְחִיָּתוֹ בְּאַרְצוֹ
תחיית האומה יסוד התשובה
א. תְּחִיַּת הָאֻמָּה• הִיא הַיְסוֹד שֶׁל בִּנְיַן הַתְּשׁוּבָה הַגְּדוֹלָה, תְּשׁוּבַת יִשְׂרָאֵל הָעֶלְיוֹנָה וּתְשׁוּבַת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁתָּבוֹא אַחֲרֶיהָ•*.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
126 - לימוד שבועי באמונה יא -יז תשרי תשע"ח
127 - אורות התשובה פרק י"ז א'- ב'
128 - אורות התשובה פרק י"ז ג'- ו'
טען עוד
ב. כְּשֶׁרוֹצִים בֶּאֱמֶת לָשׁוּב, אַף עַל פִּי שֶׁמְּעֻכָּבִים בִּשְׁבִיל כַּמָּה מְנִיעוֹת, כְּמוֹ מֵחֲמַת בִּלְבּוּל–דַּעַת אוֹ מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת–כֹּחַ אוֹ מֵחֲמַת אִי–יְכֹלֶת לְתַקֵּן דְּבָרִים שֶׁהֵם נוֹגְעִים בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָעִכּוּב הוּא גָּדוֹל מְאֹד וְהַלֵּב מֻכְרָח לִהְיוֹת נִשְׁבָּר מִפְּנֵי יְדִיעַת גֹּדֶל הַחוֹבָה הַמֻּטֶּלֶת עַל הָאָדָם לְתַקֵּן אֶת כָּל פְּגָמָיו, בְּאֹפֶן הַיּוֹתֵר טוֹב וְהַיּוֹתֵר שָׁלֵם - מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהָרָצוֹן לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה הוּא אַמִּיץ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ עֲדַיִן לְסַלֵּק אֶת כָּל הַמְּנִיעוֹת, צְרִיכִים לְקַבֵּל אֶת הַהֶאָרָה הַזֹּאת שֶׁל הַתְּשׁוּבָה• בְּתוֹר תֹּכֶן הַמְטַהֵר וְהַמְקַדֵּשׁ עַד שֶׁלֹּא יָזוּז, מִפְּנֵי הָעִכּוּבִים שֶׁל אִי–הַשְׁלָמַת הַתְּשׁוּבָה, מִכָּל רוֹמְמוּת וּמִכָּל עֲלִיָּה רוּחָנִית שֶׁהִיא רְאוּיָה לוֹ, עַל פִּי קְדֻשַּׁת הַנְּשָׁמָה וְצִבְיוֹנָהּ• הַקָּדוֹשׁ. התעוררות תשובת
האומה
וּכְשֵׁם שֶׁזֶּה הוּא כְּלָל גָּדוֹל אֵצֶל הַיָּחִיד, כָּכָה הוּא אֵצֶל הַצִּבּוּר בִּכְלָלוּתוֹ. הֶאָרַת הַתְּשׁוּבָה יֶשְׁנָהּ בְּיִשְׂרָאֵל. הִתְעוֹרְרוּת חֶפְצָהּ שֶׁל הָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ לָשׁוּב אֶל אַרְצָהּ, אֶל מַהוּתָהּ, אֶל רוּחָהּ וְאֶל תְּכוּנָתָהּ - בֶּאֱמֶת, אוֹר שֶׁל תְּשׁוּבָה יֵשׁ בָּהּ. בֶּאֱמֶת, הַדָּבָר מִתְבַּטֵּא בְּבֵרוּר גָּמוּר בְּבִטּוּיָהּ שֶׁל תּוֹרָה: "וְשַׁבְתָּ עַד ד' אֱלֹהֶיךָ"•, "כִּי תָשׁוּב אֶל ד' אֱלֹהֶיךָ". הַתְּשׁוּבָה הִיא תְּשׁוּבָה פְּנִימִית, אֶלָּא שֶׁהִיא מְכֻסָּה בְּהַרְבֵּה מָסַכִּים חוֹצְצִים•, וְאֵין כֹּחַ בְּשׁוּם עִכּוּב וּמְנִיעַת הַשְׁלָמָה לְעַכֵּב אֶת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן מֵהוֹפִיעַ עָלֵינוּ.
___________________________
תְּחִיַּת הָאֻמָּה – עם ישראל חוזר לחיות את חייו כאומה בארץ ומערכת שלטון משלה. תְּשׁוּבַת יִשְׂרָאֵל הָעֶלְיוֹנָה וכו' – האומה מצליחה להופיע במלוא כוחותיה הרוחניים ודבר זה יביא לתשובת העולם כולו. אֶת הַהֶאָרָה הַזֹּאת שֶׁל הַתְּשׁוּבָה – רצון לתשובה אף ללא הצלחה מעשית - יש בו תוכן מטהר ומקדש את האדם. צִבְיוֹנָהּ – צורתה המיוחדת לה. וְשַׁבְתָּ עַד ד' אֱלֹהֶיךָ – יש תשובה שמגיעה רק עד ה' ויש אל ה'. בתחילה "עד ה'" - זהו רצון לתשובה ללא השלמתה ואחר כך יבוא אל התשובה השלמה "אל ה'". מְכֻסָּה בְּהַרְבֵּה מָסַכִּים חוֹצְצִים – מניעות המעכבות את הוצאת התשובה אל הפועל.
ביאורים
פרק זה, החותם את הספר, משרטט את הקווים לעתידו של תהליך התשובה בדורנו; כמו כל תהליך, ההתחלה היא איטית ורק בשלבים המתקדמים יותר מעפילים אל המדרגות העליונות. כחלק מתהליך הדרגתי זה, מתייחס הרב קוק גם למקומה של תרבות זמננו בתהליך התשובה ובתוכו - מקומה של היצירה הספרותית - העלייה מן החול אל הקודש, וכן הפיכת קיום התורה מעול מכביד לעונג ושמחה.
בפסקה הראשונה מלמד הרב על העומק של תהליך שיבת עם ישראל לארצו. תהליך זה שמבסס בתחילה את קומות החומר כגון: כלכלה, צבא, פוליטיקה וכדו' עתיד להעפיל גם אל בניין הקומות הרוחניות: בניין התורה, חזרת הנבואה ובניין בית המקדש. קומה רוחנית זו תהווה גם גורם משפיע על שינוי התרבות העולמית כולה והעלאתה למדרגה גבוהה יותר. הפסקה השנייה ממשיכה את הקו הזה. היא מלמדת שלפעמים, ממש כשם שכשמישהו נמצא בתהליך תיקון בחייו, לעתים הוא צריך להתעלם ולהסיח את הדעת ממצבים שבהם הוא מרגיש תקוע כך גם בבניין האומה. תהליך שיבת האומה לארצה כולל בתוכו גם ירידות ונסיגות. אמנם, מחד גיסא אין להתעלם ממצבים מורכבים אלה, אך מאידך גיסא יש לזכור תמיד שגם נסיגה זו היא חלק מתהליך כללי תהליך השיבה של עם ישראל לעצמו.
הרחבות
* תחיית האומה ותחיית העולם שבעקבותיה.
תְּחִיַּת הָאֻמָּה הִיא הַיְסוֹד שֶׁל בִּנְיַן הַתְּשׁוּבָה הַגְּדוֹלָה, תְּשׁוּבַת יִשְׂרָאֵל הָעֶלְיוֹנָה וּתְשׁוּבַת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁתָּבוֹא אַחֲרֶיהָ. במשפט קצר זה מתאר הרב קוק את תהליך תשובתו של העולם. תחיית ישראל היא הבסיס לתשובה. בעקבות תחיית ישראל יושפע העולם כולו וגם הוא יחל בתהליך של תשובה, של חזרה לעצמו.
ייעודו של ישראל הוא לתקן את העולם ולגרום לעולם כולו לקרוא בשם ה'. ייעוד זה מקבל ביטוי בדברי נבואתו של ישעיהו: "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" [ישעיה מג כא].
בספר 'אורות' [ישראל ותחייתו א] מתאר הרב את תהליך תקומת העולם בידי ישראל: "והאמת העליונה הזאת (=העובדה שתפקיד עם ישראל הוא להביא את העולם לקרוא בשם ה') היא מקוממת את כל היקום, כל יציר נברא ממנה חי, הכול מכוחה ישתלם, כל הנופלים יקומו על ידה, כל עשוקי כוח, כל רצוצי משפט ישובו וינהרו מזיווה, כל טבועי שאול בחילה יעלו ויעמדו במרחב, כל זהומי, כל תמונה סוררה, כל החשוכים על ידי כל סכלות וכל תעוב – על ידי אור עולמי אין קץ זה יביטו וינהרו".
התבוננות מיוחדת זו במטרת ישראל מביאה להסתכלות שונה על אירועים היסטוריים. כך, לדוגמה, בספר 'אורות' [ישראל ותחיתו לא] הרב קוק מסביר שכל תפקידה של המלחמה היא השבתם של ישראל לתפקידם, ומתוך שיבה זו יבוא תיקונו של העולם כולו.
שאלות לדיון
א. מדוע העיכובים בתשובה לא ימנעו 'כל רוממות וכל עליה רוחנית שהיא ראויה לו'?
ב. מניין הרב יודע שבפנימיות האומה ישנו רצון לשוב למהותה ורוחה, וכל החטאים נובעים מעיכובים חיצוניים?
להצלחת אפרים בן יוסף הלוי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
