ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ג. הַחֲרָטָה הַטִּבְעִית, הַבּוֹעֶרֶת בַּלֵּב מִתְּכוּנָתָהּ• שֶׁל הַתְּשׁוּבָה, בָּאָה מִתּוֹךְ צַעַר הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא מִצְטַעֶרֶת מֵעֲמִידָתָהּ עַל מַצָּב אֶחָד בְּמַעֲלָתָהּ, תַּחַת שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה בְּכָל עֵת לַעֲלוֹת מַעֲלָה אַחַר מַעֲלָה. וְקַל וָחֹמֶר אִם הִיא מַרְגֶּשֶׁת בְּעַצְמָהּ יְרִידָה. אֶלָּא שֶׁאִם בֶּאֱמֶת יָרְדָה לְגַמְרֵי מִמַּעֲלָתָהּ כְּבָר אוֹבֶדֶת הִיא גַּם כֵּן אֶת חוּשׁ הַצַּעַר הָרוּחָנִי, אוֹ עַל כָּל פָּנִים הִיא מַפְגִּימָתוֹ•, וְעַל–יְדֵי זֶה, חִדּוּדוֹ• הַמַּר מִתְמַעֵט. אֲבָל הַצַּעַר שֶׁל עֲמִידָה עַל מָקוֹם אֶחָד הוּא נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד לְמַעֲמַקֵּי הַנְּשָׁמָה, וְהַרְגָּשַׁת הַכְּאֵב גְּדוֹלָה הִיא מְאֹד, מִפְּנֵי שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁלֹּא נִפְגְּמָה• בִּירִידָה חוּשֶׁיהָ הָרוּחָנִים הֵם בָּהּ חַיִּים וְעֵרִים, וְתַבְעֵרַת הַצַּעַר שֶׁל הָעֲמִידָה עַל מָקוֹם אֶחָד, שֶׁהוּא הֵפֶךְ טִבְעָהּ וְכָל מַטְּרַת הֲוָיָתָהּ, הִיא יוֹקֶדֶת• בָּהּ כִּיקוֹד אֵשׁ, שֶׁיֵּהָפֵךְ לְשַׁלְהֶבֶת אַהֲבָה רַבָּה מְלֵאֲתִי עֹנֶג עֶלְיוֹן, בְּהִתְגַּבְּרָהּ לָשׁוּב אֶל מְכוֹן עֲלִיָּתָהּ• וּלְהַחֲזִיק יָפֶה בִּתְכוּנַת הִתְעַלּוּתָהּ בְּכָל עֵת, "לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ד' אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ".
כיווץ האור
ד. יֵשׁ שֶׁהַלֵּב דּוֹחֵק• תָּמִיד מִפְּנֵי עָגְמַת–נֶפֶשׁ•, בְּלֹא טַעַם וְסִבָּה, וְזֶה בָּא מִמְּקוֹר הַתְּשׁוּבָה•*, שֶׁהָאוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁל זִיו הַשְּׁכִינָה• מִתְגַּלֶּה בְּעֹמֶק הַנֶּפֶשׁ בְּצוּרָה מְכֻוֶּצֶת מְאֹד. וְצָרִיךְ לְהַזִּיל עַל נְקֻדָּה גַּרְעִינִית זוֹ• פְּלָגִים גְּדוֹלִים• מִמַּעְיַן הַדֵּעָה הָעֶלְיוֹנָה, וְאָז תֵּצֵא לְאוֹר עוֹלָם בְּהַרְבֵּה נְגוֹהוֹת•, גְּדוֹלוֹת וּמְפֹאָרוֹת, וְתַקִּיף אֶת כָּל רַז הַחַיִּים, וְעֵץ הַחַיִּים יִגָּלֶה בְּהַדְרַת פֹּארוֹתָיו• עַל הַנְּשָׁמָה. וְהִתְעַלָּה וְהִתְקַדֵּשׁ אָז הָאָדָם, וְיֵהָפֵךְ אֶבְלוֹ לְשָׂשׂוֹן, וְיִנָּחֵם וְיִשְׂמַח מִיגוֹנוֹ, "וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ• עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה".
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
118 - לימוד שבועי באמונה כו אלול תשע"ז- ג תשרי תשע"ח
119 - אורות התשובה פרק ט"ו ג'-ד'
120 - אורות התשובה פרק ט"ו ה'-ז'
טען עוד
מִתְּכוּנָתָהּ - מִטִבְעַה, כתוצאה מתהליך התשובה. מַפְגִּימָתוֹ - מחסרת אותו. חִדּוּדוֹ - החלק החד שבו, הכאב שהוא גורם. הַנְּשָׁמָה שֶׁלֹּא נִפְגְּמָה - הנשמה נשארת בטהרתה גם כשהאדם חוטא. יוֹקֶדֶת - בוערת. מְכוֹן עֲלִיָּתָהּ - תכונת העלייה שלה. דּוֹחֵק - לוחץ. עָגְמַת נֶפֶשׁ - נפש עגומה, עצובה. וְזֶה בָּא מִמְּקוֹר הַתְּשׁוּבָה - עוגמת הנפש מקורה בגודל הארה האלוהית בנפש שהיא מקור התשובה. זִיו הַשְּׁכִינָה - הארת האלוהות שבתוך המציאות. נְקֻדָּה גַּרְעִינִית זוֹ - גילוי האור בעומק הנפש היא כגרעין שעל ידי לימוד והעמקה אפשר להפריח ולגדל אותו. פְּלָגִים גְּדוֹלִים - נחלים גדולים. נְגוֹהוֹת - הארות. עֵץ הַחַיִּים - ההארה האלוהית בגדלות ובהרחבה. פֹּארוֹתָיו - ענפיו. " וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ" - מתוך האפלה והחושך, עגמת הנפש מהעבודה תגרום לעלייה לאור הגדול.
ביאורים
נשמת האדם היא הכוח הדוחף והמניע להתקדם ולהתעלות כל הזמן. לכן, אין כאב גדול יותר לנשמה ממצב שבו 'תקועים במקום', כשאין התקדמות אלא דריכה ועמידה באותו מצב רוחני. הרב קוק מחדש, שמצב של עמידה במקום מהווה צער גדול יותר מאשר מצב של נפילה רוחנית ממש. הסיבה לכך היא שבמצב של נפילה, נופלים לסוג של תרדמה רוחנית. ההרגשות הרוחניות מתקהות ונעשים אדישים למצב המדורדר שאליו הגענו. לעומת זאת, כשעומדים באותו המקום, התחושה היא שעושים לנו 'ניתוח ללא הרדמה'. מכיוון שמבחינה רוחנית אנחנו ערניים ומודעים לחלוטין למצבנו, ועם זאת אנחנו מרגישים שהנשמה לא מקבלת את מבוקשה. לכן מצב זה כואב ומייסר כל-כך. הכאב הזה מניע את האדם להתקדם ולא להסתפק במצבו הרוחני הקיים. בפסקה ד' מתאר הרב קוק מצב שבו ישנה תחושה כללית של דיכאון, ללא סיבה מוגדרת הנראית לעין. הרב קוק מסביר שתחושה זו נובעת ממצבה הגולמי של הארת התשובה. כדי להפוך אותה לגורם פעיל שיניע אותנו קדימה, יש להעמיק ולהפוך את התחושה הזו להכרה ברורה באמצעות לימוד, העמקה ושימת לב. על ידי העמקה זו מתברר וצומח הגרעין הגולמי והוא מוסיף לנו אור וברכה באופן גלוי ומוחשי.
הרחבות
*עגמת נפש וצער
יֵשׁ שֶׁהַלֵּב דּוֹחֵק תָּמִיד מִפְּנֵי עָגְמַת–נֶפֶשׁ, בְּלֹא טַעַם וְסִבָּה, וְזֶה בָּא מִמְּקוֹר הַתְּשׁוּבָה. לפי דברי הרב קוק , עגמת הנפש שבאה מסיבה לא ידועה נובעת ממקור התשובה. זהו צער הנשמה שמרגישה חיסרון במציאות או באדם. צער זה הוא צער טוב, כיוון שהוא גורם להשתוקקות גדולה אל הקודש. הרב קוק מרחיב בהסבר הדבר: "יש עצבנות קטנה, שצריכים לדחותה מיד, בלא הסתעפות של הרצאות וטענות. וישנה עצבנות גדולה, הבאה בלב חכמי לב, וישרים בעומק רוחם, שהיא כשטף גדול ממעין היושר והטוב שבנשמתם, התובעת מהם את השלמתה ומכרת את עומק הנפילה של החיסרון שבמעשים ושברגשות, שבדעות והסכמות, שבאדם ושבעולם, והיא מצטערת עם כל הצער הגשמי והרוחני של הכול. עצבנות זו אין דוחין בלא אומר ודברים, אלא מרוממים אותה לתעודתה, מחזקים על ידה את כוח הרצון ואת בהירות המחשבה לדלות את הכרת ההוויה ממקור הטוב הגמור" [שמונה קבצים, קובץ ג ע]. (ראה עוד בקובץ ו רטו, שם הרב קוק כותב דברים דומים בגוף ראשון).
דאגה זו אינה עצב. גם על החשים אותה יכולה להופיע שמחה גדולה: "מה שהלב דואג מפני העוונות, היא מעלה גדולה להשגה, שהרי אין מוסרים סתרי תורה אלא לאב בית דין. והוא שיהיה ליבו דואג בקרבו. ואין זו מניעה מהופעה גדולה של עונג ושמחה, של גבורה וקדושה, שמחת צדיקים בה', שתחול עליו תמיד" [שם, קובץ ב קכא].
שאלות לדיון
א. מדוע שונה כל כך הפגם של העומד במקומו לעומת הפגם של היורד ממדרגתו?
ב. כיצד מזהים עוגמת נפש שנובעת ממקור התשובה?
להצלחת משה בן רחל ושלומציון בת רחל מלכה
לעילוי נשמת חווה בת ר' יצחק לייב ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
