ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
הַשְׁפָּעַת הַתְּשׁוּבָה עַל מַהַלְכֵי הָרוּחַ הַחַיִּים וְהַמַּעֲשֶׂה בִּכְלָל
השב מרומם את העולם
א. הַתְּשׁוּבָה מְרִימָה אֶת הָאָדָם לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׁפְלֻיּוֹת הַנִּמְצָאוֹת בָּעוֹלָם, וְעִם זֶה אֵינֶנּוּ נַעֲשֶׂה זָר אֶל הָעוֹלָם, אֶלָּא הוּא מְרוֹמֵם עִמּוֹ אֶת הָעוֹלָם וְאֶת הַחַיִּים*. אוֹתָן הַנְּטִיּוֹת שֶׁל הַחֵטְא• הֵן מִזְדַּכְּכוֹת בּוֹ. הָרָצוֹן הָעַז, הַפּוֹרֵץ כָּל גְּבוּל, שֶׁגָּרַם לַחֵטְא, הוּא בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה כֹּחַ חַי וּפוֹעֵל גְּדוֹלוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. וּגְדֻלָּה שֶׁל חַיִּים• מִמְּקוֹר הַקֹּדֶשׁ הָעֶלְיוֹן חוֹפֶפֶת תָּמִיד עַל הַתְּשׁוּבָה וְעַל כָּל נוֹשְׂאֵי דִּגְלָהּ, שֶׁהֵם הֵם• הַסֹּלֶת• שֶׁל כָּל הַחַיִּים, הַקּוֹרְאִים לְתִקּוּנָם, לַהֲסָרַת מִכְשׁוֹלִים וּלְשִׁיבָה אֶל טֶבַע הַטּוֹב וְהָאֹשֶׁר הָאֲמִתִּי, אֶל הָעֶלְיוֹנִיּוּת הַנִּשְׂגָּבָה הַחָפְשִׁית בֶּאֱמֶת, הָרְאוּיָה לָאָדָם הָעוֹלֶה לְמַעְלָה עַל פִּי מְקוֹרוֹ הָרוּחָנִי וִיסוֹדוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
89 - אורות התשובה פרק ט' ט'- י'
90 - אורות התשובה פרק י"ב א'-ג'
91 - אורות התשובה פרק י"ב ד'-ו'
טען עוד
ב. כָּל מַה שֶּׁיַּעֲמִיק הָאָדָם יוֹתֵר בְּמַהוּתָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה יִמְצָא בָּהּ אֶת מְקוֹר הַגְּבוּרָה•*, וְאֶת הַתֹּכֶן הַיּוֹתֵר יְסוֹדִי לַחַיִּים הַמַּעֲשִׂיִּים וְהָאִידֵאָלִיִּים•.
פתיחת הצינורות הסתומים
ג. הַתְּשׁוּבָה - כַּמָּה נְחוּצָה וְנִכְבָּדָה הִיא לְהָאִיר אֶת אֹפֶק הַחַיִּים• כֻּלָּם. הַצִּנּוֹרוֹת הָרוּחָנִים נִסְתָּמִים מִפְּנֵי חַטַּאת הָאָדָם. הַצִּמָּאוֹן הָאֱלֹהִי•, וְכֵלָיו כֻּלָּם, שֶׁהֵם הֶאָרוֹת הַמּוּסָר• הַמַּעֲשִׂי וְהַתְּכוּנִי• בְּמַהוּת הַנֶּפֶשׁ, מְפַרְפֵּר• הוּא, מַתְחִיל לְפַרְכֵּס וּלְהִתְנוֹעֵעַ תְּנוּעַת חַיִּים וְחוֹזֵר וְנוֹפֵל, מִפְּנֵי שֶׁהָעַבְטִיט• שֶׁל זֻהֲמַת הַפְּשָׁעִים מַכְבִּיד עָלָיו. וְלֹא רַק חַטַּאת הָאָדָם הַיָּחִיד כִּי אִם בְּיוֹתֵר חַטַּאת הַצִּבּוּר. יְחִידֵי הַסְּגֻלָּה הַמְקַוִּים לְאוֹר ד', סוֹבְלִים מֵחַטַּאת הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ. אַהֲבָתָם אֶל הַכְּלָל עֲזִיזָה• הִיא לְאֵין חֵקֶר. עַצְמוּת הַטּוֹב שֶׁבְּנִשְׁמָתָם עוֹרֶגֶת דַּוְקָא אֶל הַטּוֹב הַכְּלָלִי, וְהַכְּלָל - כְּשֶׁהֵם נִמְשָׁכִים אֵלָיו, הֲרֵי הוּא עָלוּל לְטַמֵּא אוֹתָם בְּמַגָּעוֹ• מִפְּנֵי הַחֲטָאִים הַנִּדְבָּקִים בּוֹ. אָמְנָם צַדִּיקֵי אֱמֶת סוֹבְלִים הֵם בְּרָצוֹן אֶת כָּל הַסִּתּוּמִים, כָּל הַיִּסּוּרִים הַחָמְרִיִּים וְהָרוּחָנִיִּים, וּבִלְבַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְמַטְּרָתָם לְהַשְׂכִּיל וּלְהֵיטִיב, לְהַרְבּוֹת טוֹב וְאוֹר קֹדֶשׁ, לְפַלֵּס נָתִיב סָלוּל לְאוֹר ד' וְנָעֳמוֹ, שֶׁיִּכָּנֵס יָשָׁר בְּכָל לֵב וָרוּחַ, לְמַעַן יִתְעַנְּגוּ הַכֹּל עַל טוּב ד', לְמַעַן יִשְׂמַח ד' בְּמַעֲשָׂיו.
___________________________
הַנְּטִיּוֹת שֶׁל הַחֵטְא - הכוחות שגרמו לחטא. גְדֻלָּה שֶׁל חַיִּים - התגברות של חיים. שֶׁהֵם הֵם - התשובה ונושאיה (בעלי תשובה). הַסֹּלֶת - החלק המובחר. יִמְצָא בָּהּ אֶת מְקוֹר הַגְּבוּרָה - ישאב כוח והתגברות מן התשובה. לַחַיִּים הַמַּעֲשִׂיִּים וְהָאִידֵאָלִיִּים - לחיי היום-יום המעשיים, ולמגמות ולשאיפות. אֹפֶק הַחַיִּים - כל תחומי החיים לעומקם. הַצִּמָּאוֹן הָאֱלֹהִי - הכיסופים לדבקות בה'. הֶאָרוֹת הַמּוּסָר וכו' - גלויי המוסר שבאדם הם ביטוי לצימאון לה'. וְהַתְּכוּנִי - של תכונת הנפש והאופי הפנימי [הערת הרב צבי יהודה קוק]. מְפַרְפֵּר - הצימאון. הָעַבְטִיט - עב של טיט (על פי חבקוק ב ו) [הערת הרב צבי יהודה קוק]. עֲזִיזָה - עזה ביותר [הערת הרב צבי יהודה קוק]. לְטַמֵּא אוֹתָם בְּמַגָּעוֹ - לפגום במדרגתם הרוחנית כשהם מחוברים לכלל.
ביאורים
מהתבוננות בכלל על אורות התשובה ניתן לראות שהרב קוק אינו משאיר את רעיון התשובה כרעיון ערטילאי. הרב קוק מתאר תהליכים נפשיים, רוחניים ומעשיים שאדם יכול או נדרש לעבור כחלק מעבודת התשובה. תופעה נוספת שנפוצה הוא לציין מיני אנשים מיוחדים ששייכים לעולם התשובה. הרב קוק מביא אל הפסקאות צדיקי אמת, בעלי גבורה, יחידי סגולה ועוד, ששייכים אל רעיון התשובה. נדמה שמגמת העניין היא בניית עולם דימויים בכלל ובפרט ביחס לתשובה. הכול מודים שיש ערך מסוים בסיפורי צדיקים לילדים, הדבר נוטע בקרבם מחשבות קדושות ושאיפות פנימיות להידמות לצדיקים אלה. אך כשגדלים אין די בסיפור היסטורי בלבד, אלא יש צורך ביותר מזה. הרב קוק רוצה שנתחנך לתשובה. נלמד את הפסקאות ונדע שאנשים גדולים – העיסוק שלהם בתשובה הוא תמידי. רעיון התשובה מהווה תרגום של מהלך חייהם. ממשיותו של רעיון התשובה מתבררת, והוא אינו נשאר בגדר הגדרות עלומות בלבד, אלא יש דמות לחיקוי. כך חיים חיי תשובה. הרב קוק מעיד על עצמו שרעיון התשובה תמיד מעסיק אותו. מתוך מהלך חייו של הרב קוק אנו יודעים שמצד אחד הוא הגיע לעולמות עליונים ומצד אחר הוא פעל גדולות ונצורות בעולם הזה. הרב קוק רוצה שנתחנך שגדולי ישראל הם אלה שעוסקים ברעיון התשובה, וכמובן שהתשובה היא לא לעצמם בלבד, אלא למען הכלל, כי זוהי מהותה של התשובה. הגבורה הישראלית, הגבורה האמיתית, קשורה בקשר אמיץ אל התשובה. בניית עולם דימויים של גיבורים אמיתיים ושל צדיקים אמיתיים ביחד עם הכרה מפורטת, ככל האפשר, של מהות הדברים - מקרבת אותנו לשאיפות נכונות ובריאות, למקום שאמנם הוא רחוק אבל "כי קרוב אליך הדבר מאוד".
הרחבות
*לחיות נכון
הוּא מְרוֹמֵם עִמּוֹ אֶת הָעוֹלָם וְאֶת הַחַיִים. הרב קוק מסביר שלמרות שתפקידה של התשובה הוא לנתק את האדם מאורח החיים הגרוע שלו, היא אינה מנתקת את האדם מן החיים, אלא להפך – מרוממת אותו למצב בו יחיה את החיים באופן נכון ועליון. הרב קוק מציין את כוח הרצון שמתהפך לטובה, ואת נטיות הנפש שמזדככות. לדוגמה, מידת הכעס יכולה להיהפך על ידי תשובה להתלהבות בעבודת ה' [הקדמה לספר 'חובת התלמידים']. הרב יעקב פילבר בספרו "ביאורים ומקורות לאורות התשובה" מציין שיש כאן הסבר נוסף למאמר חז"ל "זדונות נעשות כזכויות": שהרי אותן כוחות ששימשו את מעשה הזדון - החטא, ישמשו כעת לזכויות – עשיית הטוב.
*איזהו גיבור
יִמְצָא בָּהּ אֶת מְקוֹר הַגְּבוּרָה. מקור לדברי הרב קוק ניתן למצוא במשנה במסכת אבות [ד, א]: "איזהו גיבור הכובש את יצרו שנאמר [משלי טז, לב] טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר". מדברי המשנה אנו למדים שלפעמים התנהגות שעלולה להתפרש, כלפי חוץ, כחולשה, מבטאת בעצם גבורה פנימית עילאית.
*יחידי הסגולה
יְחִידֵי הַסְּגֻלָּה הַמְקַוִּים לְאוֹר ה', סוֹבְלִים מֵחַטַּאת הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ . "ניתנה עליהם בת קול מן השמים יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו זכאי לכך" [סנהדרין יא, א]. עוד מצינו במסכת בבא בתרא [קלד, ב]: "שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלושים מהן ראויים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו, שלושים מהן ראויים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון, עשרים בינוניים". וכתב שם הרשב"ם בד"ה ראויים שתשרה: "אלא שעוון הדור גורם ואין הדור ראוי לכך".
שאלות לדיון
א. איך יתכן שאותו רצון של חטא, הוא בעצמו יהפך לרצון טוב?
ב. מהי גבורה? מדוע היא קשורה באופן ישיר לתשובה?
לעילוי נשמת יעקב ברוך בן מאיר ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
