ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מבואות ללימוד התורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
שלא בירכו בתורה תחילה
הגמרא 2 עוסקת בסיבה לגלות ישראל וחורבן הארץ בבית ראשון, ואומרת:
"אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגדה על מה אבדה הארץ? דבר זה אמרו חכמים ולא פירשוהו, אמרו נביאים ולא פירשוהו, עד שפרשו הקב"ה בעצמו, שנאמר ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם, אמר רב יהודה אמר רב שלא ברכו בתורה תחילה".
בהבנת הסיבה שאומר רב יהודה בשם רב 'שלא בירכו בתורה תחילה' ישנם כמה התייחסויות של גדולי הדורות.
הר"ן 3 מביא על מאמר זה את דברי רבנו יונה: "שלא היו מברכים בתורה תחילה, כלומר שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהא ראוי לברך עליה, שלא היו עוסקים בה לשמה, ומתוך כך היו מזלזלים בברכתה".
בנוסף לכך כותב הב"ח 4 :
"ונראה דכוונתו יתברך מעולם היתה שנהיה עוסקים בתורה בכדי שתתעצם נשמתנו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה... אבל עתה שעברו חק זה שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים להנאתם לידע הדינים לצורך משא ומתן גם להתגאות להראות חכמתם ולא נתכוונו להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ והארץ נשארה בגשמותה בלי קדושה וזה גרם חורבנה ואבידתה".
וידועים דברי הרב צבי יהודה זצ"ל, המבאר שכוונת המאמר "שלא ברכו בתורה תחילה" היא לברכה הראשונה של ברכת התורה, "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". נתינת התורה באה על יסוד הבחירה בעם ישראל, כלומר הופעת התורה בארץ יכולה להיות רק על ידי עם ישראל. כמובן שכל ההסברים הללו אינם חולקים זה על זה, אלא מוסיפים נקודות מבט מזויות שונות.
שלא בירכו בתורה תחילה - האמנם?
והנה, כאשר נתבונן בספר ירמיה, בפרק בו נאמר הפסוק "על עזבם את תורתי", נמצא לכאורה הסבר אחר מדברי חז"ל:
"כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים... כִּי מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ וְאֹתִי לֹא יָדָעוּ... חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם מִרְמָה דִבֵּר בְּפִיו שָׁלוֹם אֶת רֵעֵהוּ יְדַבֵּר וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ... וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם וְאַחֲרֵי הַבְּעָלִים" 5 .
בפסוקים אלו נאמר שעם ישראל חטא חטאים חמורים כל כך, עד שהם הגיעו אף לידי גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה, וכפי שאמרו חז"ל 6 שעל שלוש עברות החמורות נחרב הבית הראשון. אם כן, נשאלת השאלה מדוע חז"ל מסבירים את הכתוב "על עזבם את תורתי" - שלא ברכו בתורה תחילה, ולא כפי שנראה מפשטות הכתובים שהכוונה היא למשמעות הכוללת שעם ישראל לא שמע בקול ה' והלך אחר שרירות ליבו?
הסברים נוספים לפסוק 'על עזבם את תורתי'
במקומות נוספים אומרים חז"ל עוד הסברים לפסוק 'על עזבם את תורתי'. וכך הם דבריהם בפתיחה לאיכה רבה:
ויתר הקב"ה על עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים, ועל מאסה של תורה לא ויתר, שנאמר "על עזבם את תורתי"'.
מהלשון 'עזבם את תורתי' למדו חז"ל, שלמרות שודאי היתה בעיות חמורות של עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים, והבעיות הללו הובילו בסופו של דבר לגלות, הרי שורש הבעיה הוא מאסה של תורה.
ועוד מצינו בירושלמי 7 :
"אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשמרים, שנאמר "על עזבם את תורתי".
כלומר, הגלות נגרמה מכך שעם ישראל לא דאג לתלמוד תורה ולהקמת ישיבות. נמצא שחז"ל הסבירו את הפסוק 'על עזבם את תורתי' בשלשה הסברים: מאסה של תורה, לא החזיקו בתלמודי תורה, ושלא ברכו בתורה תחילה.
בפשטות, אנו רואים כאן כמה שלבים של העמקה בשורש החטא. פשט הכתוב עוסק בחטאים כבדים מאד, וחז"ל הולכים ומצמצמים את הבעיה לבעיות ממוקדות יותר: תלמוד תורה, תלמוד תורה לילדים, ולבסוף חטא שנראה נקודתי לחלוטין - שלא בירכו בתורה תחילה. והדברים צריכים באור.
מחיסרון ביחס הנפשי ועד שלש העבירות החמורות
הסבר הדברים הוא שכאשר חז"ל אמרו "דבר זה אמרו חכמים ולא פרשוהו וכו'" כוונתם לומר שאילו שאלנו לחכמים הם היו עונים את התשובה המפורשת בכתובים - הארץ אבדה משום שישראל עברו על שלוש עברות החמורות. אולם, תשובה זו אינה מספקת אותנו, שהרי עדיין נשאלת השאלה - כיצד הגיעו ישראל קדושים לעבור על התורה כולה? והתשובה לכך היא שהם שלא למדו תורה. שורש עזיבת המצוות היה בעזיבתם את לימוד התורה.
אלא שגם תשובה זו אינה מספקת אותנו, שכן דבר זה עצמו אינו מובן, מדוע ישראל שקיבלו תורה לא למדו אותה, כדי לדעת את המעשה אשר יעשו? על כך באה תשובה מעמיקה יותר, שהם לא העמידו את שורש חייהם וחיי ילדיהם על ערך תלמוד התורה, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בחיסרון בהקמת תלמודי תורה לילדים, כך שישראל לא התרגלו מילדות להעמיד כל החיים על ערך התורה.
ועל גבי כל ההסברים הללו עדיין נשאלת השאלה, הכיצד נתבטלו מהעמדת תלמודי תורה? ובעומק זה של מבט רק ריבונו של עולם השיב "שלא ברכו בתורה תחילה. החיסרון היה נעוץ ביחס ובהקדמה הערכית - נפשית לתורה, שבאה לידי ביטוי בברכת התורה בתחילה, וכפי שראינו בדברי הר"ן, הב"ח והרב צבי יהודה. אותו חיסרון נפשי היה שורש העזיבה המאוחרת יותר את הכל.
נמצא שלאט לאט, מתוך חוסר יחס נכון, באים לבטל תלמוד תורה של ילדים, מתוך כך מבטלים גם תלמוד תורה שנועד לדעת את המעשה אשר יעשו, עד שחס ושלום מגיעים לעזיבת התורה כולה, ועד כדי שלוש עבירות החמורות.
על כן, יסוד התעלות מצבם הרוחני של עם ישראל ללימוד התורה וקיומה כולה, תלוי הוא בערך הכנתם לקבל את התורה. וככל שתהיה ההכנה גדולה, עמוקה וערכית יותר, כך נזכה לעלות במעלות התורה יותר ויותר, והארץ גם היא תשוב ותשתכלל, עד הגיענו לבנין שלם במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
