ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חובת הקמת בתי דין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת מרים
"הלכה א:מצות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, …
הלכה ב:אין אנו חייבין להעמיד בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר אלא בארץ ישראל בלבד, אבל בחוצה לארץ אינן חייבין להעמיד בית דין בכל פלך ופלך שנאמר תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך" (סנהדרין פרק א).
הלכה ב:אין אנו חייבין להעמיד בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר אלא בארץ ישראל בלבד, אבל בחוצה לארץ אינן חייבין להעמיד בית דין בכל פלך ופלך שנאמר תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך" (סנהדרין פרק א).
ה"לחם משנה" שהבאנו דבריו, בדברינו לפרשת בהעלותך, מביא גם את דעת הרמב"ן בהסבר דברי הרמב"ם. לדעתו של הרמב"ן כוונתו של הרמב"ם בהלכה ב איננה למעט רק את החיוב של בתי דין של פלכים בחו"ל אלא לבטל כל חיוב של העמדת בית דין בחו"ל. וז"ל:
"דנראה מדבריו דסבירא ליה דרבינו פליג על הברייתא השנויה במסכת מכות" (שם,"לחם משנה" הלכה ב).
לכאורה כוונת דבריו היא שכיוון שאין חיוב למנות בתי דין בכל פלך קל וחומר שאין חיוב למנות בחו"ל בתי דין בכל עיר ועיר (עיין שם ב"כסף משנה" ובשינויי נוסחאות שבהוצאת פרנקל, שם). אם כך כיצד יתקיימו, בחו"ל, חיי חברה מסודרים, לפי פסק הרמב"ם והבנת הרמב"ן? מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל "רק שיצעק הנעשק יעמידו בית דין לדון בדבר" (עמוד הימיני סימן ב סע' ח). לכאורה פסק זה של הרמב"ם הוא נגד המבואר בברייתא:
חובת הקמת בתי דין (9)
הרב יוסף כרמל
6 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ו'
7 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ז'
8 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ח'
טען עוד
"תנו רבנן: (במדבר ל"ה) והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם - למדנו לסנהדרין שנוהגת בארץ ובחוצה לארץ; א"כ, מה תלמוד לומר (דברים י"ז) בשעריך? בשעריך אתה מושיב בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, ובחו"ל אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר" (מכות דף ז ע"א).
לכן היה צריך לומר כי הרמב"ם חולק על ברייתא זו, וצ"ע!.הקושי בשיטה זו ברור לכן מציע מו"ר הגר"ש ישראלי פתרון חדש. כדי להבין את דבריו נקדים הקדמה קצרה. הביטוי מדינה יש לו שתי משמעויות א. קבוצת ערים באיזור מסויים- כגון "נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹש" (אסתר ט' ב) או במשנה "מבית חורון ועד הים מדינה אחת" (מסכת שביעית פרק ט משנה ב). ב. עיר אחת- כגון בפירוש המשניות לרמב"ם על דברי המשנה "פירות בירושלם ומעות במדינה" (מעשר שני פרק ג משנה ד) וז"ל: "מדינה, נקרא כל מקום מערי ארץ ישראל חוץ מירושלם". בשבוע הבא נסביר כיצד הבחנה זו מתרצת את דברי הרמב"ם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
