ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
יז. יֵשׁ שְׁנֵי אֳפָנִים שֶׁל גְּדֻלַּת מַדְרֵגָה. הָאֹפֶן הָאֶחָד מִצַּד הַמַּעֲשִׂים וְהַתַּלְמוּד, וְהָאֹפֶן הַשֵּׁנִי מִצַּד הַכִּשְׁרוֹן וְהַתּוֹלָדָה, בְּשֹׁרֶשׁ הַיְצִירָה. מִי שֶׁיְּסוֹד גְּדֻלַּת מַדְרֵגָתוֹ בָּא מִצַּד הַתַּלְמוּד וְהַמַּעֲשִׂים• - כְּשֶׁיּוֹרֵד מִמַּדְרֵגָתוֹ וְצָרִיךְ לַעֲלוֹת, צָרִיךְ הוּא לֶאֱחֹז בְּמִדּוֹת קְטַנּוֹת וְלָשׁוּב בְּהַדְרָגָה. אֲבָל מִי שֶׁיְּסוֹד גְּדֻלָּתוֹ הוּא מִצַּד כִּשְׁרוֹנוֹ בְּעִקָּר תּוֹלַדְתּוֹ• מִגְּדֻלַּת נִשְׁמָתוֹ - גַּם כְּשֶׁיּוֹרֵד מִמַּעֲלָתוֹ, מִצַּד מְנִיעוֹת פְּנִימִיּוֹת אוֹ חִיצוֹנִיּוֹת, צָרִיךְ הוּא לָשׁוּב בִּגְדֻלָּה וְחִפָּזוֹן, בִּדְלִיגָה כְּעַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, מִבְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב עִם הַדְּרָגוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם מִצְטָרֶפֶת לָזֶה גַּם כֵּן תְּשׁוּבָה בְּמִדּוֹת שֶׁל קַטְנוּת• וְדִקְדּוּקִים פְּרָטִיִּים הַשַּׁיָּכִים לָהֶן, אֶלָּא שֶׁהֵן אֵינָן עִקַּר מְלֶאכֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל מִי שֶׁשָּׁרְשׁוֹ גָּדוֹל וְנִשְׂגָּב, אֶלָּא כְּעֵרֶךְ שֶׁל סְנִיפִים הַמִּצְטָרְפִין, כְּתַבְלִין הַמְמַתְּקִין וְעוֹזְרִים וּמְסַיְּעִים לַיְסוֹד הָעִקָּרִי, הִיא הַתְּשׁוּבָה הָרָמָה הַגְּדוֹלָה.
לדקדק בהדרגה
יז*. אֵין לְדַקְדֵּק בַּתְּשׁוּבָה עַל הַהַדְרָגָה, כְּמוֹ שֶׁמְּדַקְדְּקִים בְּיֹשֶׁר הַמַּעֲשִׂים לְכַתְּחִלָּה•*, כִּי עַל פִּי רֹב צְרִיכִים לְדַלֵּג כַּמָּה מַדְרֵגוֹת, כְּדֵי לָשׁוּב אֶל הַמָּקוֹם שֶׁעָמְדוּ עָלָיו לִפְנֵי הַנְּפִילָה.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
108 - אורות התשובה פרק י"ד י"ד-ט"ז
109 - אורות התשובה פרק י"ד י"ז-י"ח
110 - לימוד שבועי באמונה יט- כה אלול תשע"ז
טען עוד
יח. בְּכָל דַּרְגָּה וּבְכָל הַשָּׂגַת עוֹלָם• יֵשׁ בָּהּ אוֹצָר שֶׁל קְדֻשָּׁה•*, וּכְשֶׁאָדָם דּוֹלֵג וְעָף בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִמַּדְרֵגָתוֹ אָז מִתְרוֹקֵן הוּא מֵהַתֹּכֶן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַדְּרָגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, שֶׁהֵן הָרְאוּיוֹת לוֹ, וְלַמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְדַּבֵּק מִפְּנֵי שֶׁהֵן יוֹתֵר מִדַּי רוּחָנִיּוֹת בַּעֲדוֹ. עַל כֵּן הוּא צָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בְּשִׁבְרוֹן לֵב וּבְשִׂמְחָה אֶל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁעָזַב, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִשְׁכַּח אֶת הָרֹשֶׁם שֶׁל הַמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעָלָה לֹא יֵרֵד, וְאָז יִתְהַפֵּךְ• הַכֹּל לְטוֹבָה.
___________________________
מִצַּד הַתַּלְמוּד וְהַמַּעֲשִׂים – ידיעותיו ומעשיו בפועל. כִּשְׁרוֹנוֹ בְּעִקָּר תּוֹלַדְתּוֹ – כישרון מולד. בְּמִדּוֹת שֶׁל קַטְנוּת – לעלות שלב אחר שלב. שֶׁמְּדַקְדְּקִים בְּיֹשֶׁר וכו' – התקדמותו הרגילה של האדם בהשתלמות מעשיו, צריכה להיעשות בהדרגה (בשונה מתהליך התשובה שיתכנו בו דילוג מדרגות). הַשָּׂגַת עוֹלָם – תפיסת עולם. אוֹצָר שֶׁל קְדֻשָּׁה – יכולת שימור למצבו בעבודת ה'. וְאָז יִתְהַפֵּךְ – השילוב של חזרתו למדרגה הקודמת יחד עם הרשמים שקלט מהדרגות העליונות יביא לכך שיוכל להתעלות ולקנות בעתיד מדרגות עליונות.
ביאורים
הדרכת העבודה על המידות ועל המוסר, נעשית בדרך כלל בהדרגתיות ובשלבים. על האדם להתקדם באיטיות שלב אחר שלב, מדרגה אחר מדרגה, בלי 'קפיצות ודילוגים'. הדרכה זו נובעת מכך שנפש האדם הרוצה להתקדם צריכה להתבסס ולבנות את עצמה באופן שבו לא תהיינה מעידות וההתקדמות תהיה יציבה ולא ארעית. בקפיצות ובדילוגים אין די בנייה, והיסודות אינם חזקים מספיק כדי לבנות עליהם בניין גדול ורחב מימדים של מוסר ויראת שמים. על כן יש להתבסס בכל מדרגה לפני שעוברים לשלב הבא, כדי ששלב זה יוכל להתקיים באדם כראוי.
על אף הדרכה כללית זו, ישנם מצבים יוצאים מן הכלל, שתלויים בגורמים שונים, שבהם דווקא הקפיצה והדילוג טובים הם. למשל, אדם שטֶבע נפשו נוטה לרוחניות גדולה והוא מזהה בעצמו את מעלת נשמתו, נכון יהיה לו לשוב בתשובה על חטאיו ונפילותיו בקפיצות ובדילוגים. הוא לא ינסה לתקן את פגמיו בהדרגה ולא יתקדם באיטיות מחשש לנפילה, אלא ירוץ קדימה וישאף למרחקים, מכיוון שנשמתו הגדולה תסייע לו במעשיו ולא תניח לו לקרוס. עבורו יהיה זה נכון לא לדקדק על כל מעשה ותיקון. ואם הוא כבר הגיע למדרגתו, עליו להתקדם מיד הלאה, בלי חשבון מדוקדק.
מה שאין כן אצל אדם גדול שגדולתו נובעת מתוך התאמצות ועבודה רבה. אצלו התיקון מנפילה צריך להיעשות בדרך הרגילה וההדרגתית, מכיוון שבשורש נשמתו לא קיימת אותה המעלה הגבוהה שתתן לו את הדחיפה לפרוץ קדימה, ועליו לנהוג בתשובתו כדרך כל המדרגות האחרות.
הרחבות
* מתי צריך הדרגה בעבודת ה'?
אֵין לְדַקְדֵּק בַּתְּשׁוּבָה עַל הַהַדְרָגָה, כְּמוֹ שֶׁמְּדַקְדְּקִים בְּיֹשֶׁר הַמַּעֲשִׂים לְכַתְּחִלָּה. דברים דומים לחילוקו של הרב קוק בין ההדרגה אצל עובד ה' לבין בעל תשובה כתב הרב יחזקאל סרנא: "כי כל סולם המדרגות שהעליה היא רק בהדרגה ולא בקפיצה זהו רק בדרכי עבודת ה' של עובדי ה', שלא אך שאינם יכולים לקפוץ אלא שגם אינם רשאים... ועל כורחינו שבתשובה אינו כן כי אין מדרגות לבעל תשובה וכבר אמרו זכרונם לברכה בבעלי תשובה יש קונה עולמו בשעה אחת..." [דליות יחזקאל חלק ה עמ' שכד].
* חשיבות השמירה על הדרגה בעבודת ה'
בְּכָל דַּרְגָּה... יֵשׁ בָּהּ אוֹצָר שֶׁל קְדֻשָּׁה. הרב אברהם שפירא זצ"ל, בשיחה לחג מתן תורה, הדגיש את חשיבות שמירת המדרגות: "דווקא במצב מרומם ונעלה זה (שישראל עומדים לפני קבלת התורה) יש צורך בזהירות רבה לבל יעלה האדם למעלה ממדרגתו... דווקא בתקופה זו, שהגיעו בה בני ישראל לשיא הוודאיות והתשוקה לתורה, ומתוך כך התעלו עד למדרגה של מלאכים, שלגביהם יש הזדהות שלמה עם רצון הקדוש ברוך הוא, ואמרו "נעשה ונשמע" מתוך וודאיות מוחלטת, עוד קודם לשמיעת התורה - יש צורך במצוות ההגבלה ובציווי שלא להוסיף על דבריו של הקדוש ברוך הוא. כל אדם צריך לדעת מה היא מדרגתו, ואסור לו לקפוץ ממנה ולדלג עליה... כל אדם צריך לעצור את עצמו על מנת לעשות חשבון נפש מה הוא, והיכן הוא עומד, ועל פי זה לאזן את עצמו ולהגיע למדרגתו האמיתית. לכן באה מצוות ההגבלה" [שיעורי מרן הגר"א שפירא, שבת ופסחים, מאמר קבלת התורה לדורות].
שאלות לדיון
א. מדוע מי שגדולתו מצד כשרון מולד, צריך לשוב בתשובה בחיפזון ולא בהדרגה, בשונה מההוראה הרגילה?
ב. מהי כוונת הרב קוק בביטוי 'כיון שעלה שוב לא ירד', הרי לפני כן כתב שעליו לעזוב את המדרגה הגבוהה?
לעילוי נשמת ר' עדיאל בן ר' חנניה לוין ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
