ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
יא. מֵרַעְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁל קְדֻשָּׁה וְשֶׁל תְּשׁוּבָה שֶׁהֵם מְבִיאִים לִידֵי עַצְבוּת צְרִיכִים לְהִתְרַחֵק לִפְעָמִים, כִּי יְסוֹד הַשִּׂמְחָה הַקְּשׁוּרָה בְּעֹמֶק הַקֹּדֶשׁ הוּא גָּדוֹל מִכָּל תֹּכֶן שֶׁל קְדֻשָּׁה וְשֶׁל תְּשׁוּבָה אַחֶרֶת. עַל כֵּן כַּאֲשֶׁר בָּאוֹת לוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל יִרְאָה וְשֶׁל תְּשׁוּבָה בְּדֶרֶךְ עִצָּבוֹן* יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם עַד שֶׁתִּתְכּוֹנֵן מַחֲשַׁבְתּוֹ, וִיקַבֵּל עָלָיו כָּל הַתֹּכֶן שֶׁל קְדֻשָּׁה וְשֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם בְּדֶרֶךְ חֶדְוָה וְשִׂמְחָה הָרְאוּיָה לְיִשְׁרֵי לֵב עוֹבְדֵי ד' בֶּאֱמֶת.
עצבון הליקוי הנשמתי
יב. יֵשׁ עִצָּבוֹן פְּנִימִי, שֶׁבָּא מֵהַרְגָּשַׁת הַלִּקּוּי• הַנִּשְׁמָתִי. בְּיִחוּד כְּשֶׁהַתְּכוּנָה הַמַּעֲשִׂית הִיא לְקוּיָה, וְאֵין הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל הָאַחֲרָיוּת• הַמַּעֲשִׂית מְפֹרֶטֶת כָּל כָּךְ, מַרְגֶּשֶׁת הַנֶּפֶשׁ יוֹתֵר בְּחֶסְרוֹנָהּ מִפְּנֵי שֶׁהַכֹּחַ הַמַּעֲשִׂי הוּא קָרוֹב לְחוּגָהּ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵם קְרוֹבִים אֶל הַחוּג הַמַּעֲשִׂי, שֶׁלְּקֻיּוֹתֵיהֶם מִתְפַּשְּׁטוֹת יוֹתֵר בָּעוֹלָם הָרוּחָנִי• הָרָחוֹק, הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַרְגִּישׁ חֶסְרוֹנָם עַד כְּדֵי עִצָּבוֹן, וִיכוֹלִים לִהְיוֹת יוֹתֵר שְׂמֵחִים בְּטִבְעָם. אָמְנָם, מִי שֶׁלִּקּוּיָיו הַמַּעֲשִׂיִּים נוֹגְעִים לְלִבּוֹ, וּשְׁאִיפוֹתָיו הֵן רוּחָנִיּוֹת אַדִּירוֹת, יִרְאֶה לְהַגְבִּיר אֶת הַשֶּׁטֶף הָרוּחָנִי• וּלְשַׁעְבְּדוֹ• לָעוֹלָם הַמַּעֲשִׂי בְּאֹפֶן שֶׁיָּאִיר אֶת הָאֹפֶק הַמַּעֲשִׂי, וְעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הַמַּעֲשִׂית• יִתְפַּתַּח, וְהָיָה לְמָאוֹר שֶׁל תְּשׁוּבָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁיְּתַקֵּן אֶת הַכֹּל, אֶת הַחַיִּים הַמַּעֲשִׂיִּים וְהָעִיּוּנִיִּים• בְּיַחַד.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
106 - אורות התשובה פרק י"ד ח'-י'
107 - אורות התשובה פרק י"ד י"א-י"ג
108 - אורות התשובה פרק י"ד י"ד-ט"ז
טען עוד
יג. אַף עַל פְּגָמִים שֶׁיְּסוֹדָם הוּא חֲלִישׁוּת הַגּוּף* צְרִיכִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, עֲלֵיהֶם וְעַל כָּל תּוֹלְדוֹתֵיהֶם. מִכָּל מָקוֹם צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק מְאֹד שֶׁלֹּא לְהִתְפַּחֵד יוֹתֵר מִדַּי, בְּיִחוּד מִפְּנֵי הַפְּגָמִים הַלָּלוּ שֶׁהַמֶּזֶג הַחוֹלֶה שֶׁל הַגּוּף הוּא סִבָּתָם, שֶׁכְּבָר יֵשׁ פֶּתַח גָּדוֹל לְחֶסֶד עֶלְיוֹן שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב ד' לוֹ עָווֹן אֶת מַה שֶּׁבָּא לְיָדוֹ בְּאֹנֶס הַמֶּזֶג, בֵּין בַּמֶּה שֶׁהוּא בְּמַעֲשֶׂה, בֵּין בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. וּכְשֵׁם שֶׁטּוֹבָה הִיא מַרְדּוּת• בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם כָּךְ נְחוּצָה הִיא הַהִתְאַמְּצוּת הַלְּבָבִית•, כְּדֵי לִהְיוֹת נָכוֹן• לַעֲבוֹדַת ד' בְּתוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה תַּמָּה, בְּדֵעָה צְלוּלָה עַד כַּמָּה שֶׁהַיָּד מַגַּעַת.
חיסרון גופני או ידיעתי
יג*. לִפְעָמִים מִתְאַמְּצִים לְתַקֵּן הַמַּעֲשִׂים, וְאֵין מַגִּיעִים. וְסִבַּת הַדָּבָר הוּא שֶׁהַחֶסְרוֹן מֻנָּח בְּאֵיזוֹ חֻלְשָׁה גּוּפָנִית, אוֹ בְּחֶסְרוֹן יְדִיעָה וְהִתְרַגְּלוּת בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם וְהַחַיִּים, וְאָז הֵם הֵם גּוּפֵי תּוֹרָה•.
___________________________
הַלִּקּוּי – החסרון. הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל הָאַחֲרָיוּת – הקפדה ודקדוק בפרטי הלכה. בָּעוֹלָם הָרוּחָנִי - בתחום האמוני והמידותי. הַשֶּׁטֶף הָרוּחָנִי – לבנות בנין אמוני ונפשי מתוקן. וּלְשַׁעְבְּדוֹ – לצרפו בקשר פנימי. עֵסֶק הַתּוֹרָה הַמַּעֲשִׂית – לימוד הלכה. וְהָעִיּוּנִיִּים – הרוחניים המופשטים. מַרְדּוּת – הכנעה. הַהִתְאַמְּצוּת הַלְּבָבִית – אומץ וגבורה. נָכוֹן – מוכן. הֵם הֵם גּוּפֵי תּוֹרָה – אף שהתיקון הוא בענייני 'עולם הזה', מכיוון שבו תלוי התיקון המוסרי נחשב הוא כעצמותה של תורה.
ביאורים
הרב קוק עוסק כאן בשלושה דברים מצערים העוסקים בענייני החטא והתשובה.
הראשון הוא רגשי התעלות הבאים יחד עם עצבות. לעתים האדם מרגיש נטייה לקודש, אולם הוא יודע שאם ילך אחרי נטייה זו, הדבר יגרום לו עצבות. הרב קוק מבאר שדווקא רגשי הקדושה הבאים יחד עם שמחה הם הגדולים יותר מכולם, ולכן פעמים האדם צריך להסיח דעתו מרגשי קודש שכאלה ולהתעלות דווקא בשמחה. כמובן, אין כוונת הרב קוק שהאדם יוותר על קיום מצוות או יעבור עבֵרה מחשש שהדבר יגרום לו עצבות, שהרי לא הותרו לאדם דברים אלו.
השני, מצוי אצל אדם שנטיותיו הרוחניות חזקות ואילו הנטיות הגשמיות חזקות פחות. אדם כזה עלול להיכשל יותר ולמעוד כאשר עולמו הרוחני נפגש בחיי החומר, כיוון שהוא מוכשר פחות להתמודדות בעולם גשמי. במצב זה, האדם צריך לעבוד ולחבר את עולמו הרוחני לעולם המעשי. אחת הדרכים הטובות לעשות זאת היא באמצעות עיסוק בצדדיה המעשיים של התורה.
השלישי, הוא פחד הנובע מירידות, שחווה האדם, שהגורם להן הוא חולשה גופנית. אדם שגופו חלש או חולה, עלול להימנע מלעשות מעשים טובים או לעשות חטאים. אולם על האדם להשתחרר מפחד זה, להבין שהקב"ה מוחל על מעשה שקרה לאדם באונס, לשוב בתשובה על מה שהיה, להתאמץ להמשיך לעלות מעלה מעלה, ולעבוד את ה' ללא מורא ומתוך צלילות הדעת.
לעתים חולשה גופנית זו גורמת לכך שהאדם מתאמץ לתקן את מעשיו ואינו מצליח. ומכיוון ששורש הבעיה היא בחולשה הגופנית, על האדם לחזק את גופו לצורך תיקונה. בדומה לכך, לעתים חוסר הצלחה בתיקון המעשים, נובע מחוסר ידע או מחוסר ניסיון בענייני העולם ובענייני החיים המעשיים, לכן גם כאן הפיתרון נמצא דווקא ברכישת הידע והניסיון האלה.
הרחבות
*יסוד השמחה ויסוד היראה
מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל יִרְאָה וְשֶׁל תְּשׁוּבָה בְּדֶרֶךְ עִצָּבוֹן. בספר הכוזרי כתוב: "...העדפת הכוח האחד מביאה להזנחת כוח אחר... כללו של דבר שלושה הם יסודות עבודת האלוה על פי תורתנו: היראה והאהבה והשמחה. התקרב אל אלוהיך בכל אחת מאלה" [כוזרי ב נ]. בהתאם לכך כותב כאן הרב קוק שיש להיזהר ממחשבות של יראה שפוגעות בשמחה. יש לשלב בין כל כוחות האדם כך שאחד לא יפגע באחר.
*הנזק הרוחני מחולשת הגוף
פְּגָמִים שֶׁיְּסוֹדָם הוּא חֲלִישׁוּת הַגּוּף. בעניין בריאות הגוף והנפש כותב הרב קוק : "החלישות והעייפות הנן מבוא לכל המידות הרעות. הן מעוררות את העיצבון, והעצבות מביאה את הכעס ואת הגאווה, את הקנאה ואת המשטמה, ואת כל הנטיות היותר שפלות. לזאת, ההנהגה של בריאות, של האומץ הגופני, היא עבודת הקודש בעד הכלל ובעד הפרטי" [שמונה קבצים ה קסז]. תחושות רעות ש'סוחב' האדם לאורך הזמן מחדירות בו תחושות של לחץ והוא מרגיש מאוים, וכך כל הסובב אותו נראה לו שמתחרה בו ומתנגד לו. דבר זה מביא לכעס, לקנאה ולמשטמה כלפי הסובב, ולגאווה הנובעת מהצורך להרגיש חזק כדברי הגמרא 'איסטרא בלגינא קיש קיש קריא' [בבא מציעא פה:]. לא כן הוא האדם השמח, הוא מרגיש שלא חסר לו דבר. אין לו סיבה לחשוש מהסובב אותו, והוא ילך עם טבעו הטוב לרצות בטוב האחר ולשמוח בכל הצלחה ובכל טובה של רעהו.
שאלות לדיון
א. מדוע חשובה כל כך השמחה בתשובה? מדוע מסוכנת היא העצבות?
ב. איך נזהה חולשה גופנית כמניעה מחזרה בתשובה?
להצלחת יצחק בן שלום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
