ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- לימוד בעיון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
עלינו לזכור שתלמיד המגיע לישיבה גבוהה, מעולם לא למד עיון. אנחנו צריכים להרגיל אותו לדבר חדש לגמרי. זו הסיבה, שאנו מקדישים ללימוד העיון מקום כה חשוב. יתכן ועלינו להגדיר תחילה מהו בעצם לימוד העיון.
מהו?
עד לדור האחרון ללמוד עיון פירושו היה לפתור בעיות, שמתעוררות באופן טבעי במהלך הלימוד. בדור האחרון אנו עדים לתופעה חדשה: לימוד העיון מתמקד יותר ויותר בחיפוש אחר הבעיות, ולא בפתרונן. כיום, מושיבים תלמיד מול דף גמרא, ודורשים ממנו לחפש בעיות.
מהי דעת הרב על התפתחות זו?
ההתפתחות הזו נראית לי שלילית. כשאדם שקוע בלימודו, ולפתע צצה ועולה לה בעיה מסויימת, הלומד מזדהה עם הבעיה, היא מפריעה לו להמשיך. הוא חי את הקושיא, ומנסה בכל מאודו למצוא לה תירוץ.
ברם, כאשר מושיבים תלמיד מול הגמרא, ודורשים ממנו לחפש בעיות, הבעיות שהוא יעלה, לא תהיינה אמיתיות, התלמיד לא יזדהה עם הבעיות, שהוא מעלה. העיון שלו לא יהיה טבעי, אלא מלאכותי.
עלינו לחנך איפוא למציאת פתרונות, לא לחיפוש מלאכותי אחר בעיות, "מתחת לאדמה". אדם שיחפש בעיות, ימצא, במקרה הטוב, בעיות שבעצם אינן בעיות.
האם לימוד העיון משפיע גם על אישיותו של הלומד או שמא רק על יכולתו השכלית?
לעיתים לימוד העיון מביא לפיתוח ה"אני" של הלומד, לאיזו גאווה, על כך שהשכל שלו הצליח להגיע למשהו, לפענח משהו. פיתוח ה"אני" הוא שלילי מנקודת מבט יהודית, למרות שבחוגים המערביים, זו התפתחות חיובית. במדרש תנחומא נאמר שעיון "לא מוצלח" מביא את האדם לדבקות בקדוש ברוך הוא. זאת, מפני שהאדם רואה את מוגבלות כוחותיו השכליים, והוא חש שרק הקב"ה יכול להאיר את עיניו.
האם לימוד העיון עבר תהליכים נוספים, מאז ימות הגמרא?
אם נתבונן על האמוראים ועל הראשונים, נגלה, שהם למדו עיון בצורה שונה משלנו. העיון שלהם מתחיל משני מקורות סותרים, כאשר התירוץ מגשר ביניהם. כיום, המצב שונה לחלוטין. העיון מתחיל מנקודת מוצא אחת. לדוגמא: מקטע מסויים ברש"י. אנו מנסים לרדת לעומק כוונתו של רש"י, ובעצם "יורים לכל הכיוונים".
האם ישנו קשר בין שני התהליכים אותם תאר הרב?
אכן, שתי הנקודות הללו קשורות ביניהן.
בעבר, התמקד לימוד העיון ביצירת גשרים בין שני מקורות, הנראים כסותרים זה את זה. כיום נקודת המוצא השתנתה. לא עוד שני מקורות סותרים כי אם מקור אחד. אנו לוקחים מקור מסויים, סוגיא מסויימת, קטע ברש"י, ומנסים להעלות קושיות ובעיות. יתכן ונגלה, שכל המהלך שלנו, בטעות יסודו. יתכן ונגלה, שכל ה"פשטים", אותם מנסים אנו להלביש על רש"י, אינם נכונים, ורש"י התכוון להסבר הבסיסי והפשוט ביותר, שעלה על דעתנו בהתחלה. יש כאן חיפוש בחלל הריק. ברגע שנתקל בקטע מסויים, ויש לנו שתי אפשרויות להסבירו, עלינו לדעת שאחת מהן - היא לא תורה. לא אליה התכוון רש"י באומרו את דבריו. לפיכך, עדיף להמשיך ולהתקדם עד שתתברר מאליה הדרך הנכונה.
לא כך הוא הדבר כשאנו יוצאים משתי סוגיות סותרות. איננו מדברים באוויר, אנו דורכים על קרקע מוצקה. הבסיס לדברינו, הקושיא, המאלצת אותנו לומר את דברינו - בוודאי קיימת.
מדוע חשוב כל כך ללמוד את הגמרא, על כל הקושיות והתרוצים שבה? מדוע שלא ללמוד רק את המסקנות הנובעות מכל סוגיה, כפי שהן מובאות ברי"ף, לדוגמא?
הרי"ף בנוי כך, שעל-מנת להבין את דבריו, עליך להשוותם עם דברי הגמרא. פעמים רבות הרי"ף משמיט לחלוטין סוגיא מסויימת. אם למדת תחילה את הגמרא, תוכל לדעת, שהרי"ף השמיט אותה, מפני שהיא מגיעה למסקנה מסויימת, שלא נפסקת להלכה. אם לא למדת קודם את הגמרא, לא תוכל לדעת זאת.
לעיתים הרי"ף משמיט מלה מסויימת, השמטה בעלת משמעות רבה. כדי להבין את המשמעות, יש ללמוד קודם את הגמרא.
מהו תפקיד הר"מ, הרב המחנך, בלימוד העיון?
תפקידו של הרב, לספק לתלמיד גירוי אינטלקטואלי. לגרום לכך, שהסתירה אותה הוא מביא בפני התלמיד, תכאב ותפריע לתלמיד כשם שהיא מפריעה לו. עליו לתת לתלמיד להרגיש את הקושי. לאחר מכן, צריך הרב לספק לתלמידו חומר רקע, שיאפשר לו ליישב את הסתירה בכוחות עצמו. כמובן, שצריך לספק לתלמידים זמן, בו יוכלו להפנים את חומר הרקע שהם לומדים, ולהעמיק בשני המקורות הסותרים.
מה דעת הרב על "חבורות" שמעבירים התלמידים?
זהו דבר חיובי ביותר. אפילו אם התלמיד לא חידש חידושים, אלא הסתפק בתרגום של דברי הראשונים לשפתו שלו, יש בכך מעלה גדולה, מפני שהתלמיד מפנים את הדברים באופן חזק מאוד.
הרב ידוע במקוריותו הרבה, ובחידושיו המהפכניים, האמנם?
על כל אחד ללמוד בצורה בה ליבו חפץ. ישנם כאלו הניזונים דווקא מהחידוש, מאמירת דברים שאינם כתובים, בעוד שאחרים מוצאים את סיפוקם בהבנה לעומק של הדברים הכתובים.
מתי בעצם התחיל הויכוח הזה על שיטת הלימוד?
כבר בגמרא. שם ראינו במספר מקומות כי קיים ויכוח בין האמוראים, האם יש לנסות ולרדת לעומקה של מימרא, שאין לה נפקא מינה למעשה. היו אמוראים, שטענו, שאין בכך כל צורך. כיום ניתן לראות, שדווקא הגישה השניה, המתעמקת במימרא כשלעצמה, בלי לנסות ולעמת בינה ובין מקורות סותרים - הפכה להיות מקובלת בקרב לומדי העיון.
הרב משמש מאז תחילת זמן קיץ האחרון, כראש הכולל להלכה. מהו בעצם "כולל הלכה"?
אמרו חז"ל: "גדול לימוד המביא לידי מעשה". בכולל הלכה אנו מחברים את התורה למציאות. אנו יורדים לכל פרט ופרט ומאירים אותו באור התורה.
לימוד העיון מטרתו להכשיר אותנו לכך שנוכל בעוד מספר שנים להיות מורי הוראה לציבור, שזהו האידיאל הגדול ביותר.
מדוע בעצם איננו מתחילים כבר בשיעור א' ללמוד בשיטה כזו של 'לימוד המביא לידי מעשה'?
ישנה חשיבות גדולה לנסיונות שלנו להתמודד בעצמנו עם הסתירות בין המקורות השונים. התמודדות זו נותנת לנו כלים רבים, להם נזדקק לכשנהיה מורי הוראה. זהו שלב חשוב, שאי אפשר לוותר עליו. לאחר מספר שנים, כשאדם קנה כבר את אותם כלים מחשבתיים, הוא צריך להתמקד בלימוד המביא לידי מעשה. לימוד זה הוא המגשים הלכה למעשה את האידיאל הגדול של 'תורת חיים'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
