ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
מדוע חשוב כל כך לחבר בין פסח לשבועות?
ספר החינוך (מצווה ש"ו) מסביר, שהספירה נועדה להראות עד כמה עם ישראל שואף לקבל את התורה. העם היוצא ממצרים מבין שלא עצם היציאה מעבדות מצרים היא פסגת שאיפותיו, אלא קבלת מלכותו של הקב"ה ותורתו היא התכלית שלשמה הוא יצא ממצרים. לכן, החל מהרגע שבו העם יצא לחרות והשתחרר מעול מצרים, מתחילה הספירה המבהירה עד כמה מחכה העם להגיע ליום הגדול של מתן תורה, "שהיא העיקר הגדול שבשביל זה הם נגאלים והיא תכלית הטובה שלהם". הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג, פמ"ג) מוסיף, שספירת הימים היא "כמי שמצפה לבוא האהוב בבני האדם אליו, שהוא סופר את הימים בשעות".
בנוסף לשאיפה רוחנית זו המתבטאת בספירה, ניתן למצוא טעם אחר למצווה זו.
ישנה מחלוקת (מנחות סה ע"א – סו ע"א) בין הבייתוסים והפרושים כיצד להסביר את הביטוי "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת". לדעת הבייתוסים הפסוק מתייחס לשבת הרגילה שבתוך חג הפסח (שבת בראשית), ולכן יש להתחיל לספור ביום ראשון בשבוע. לעומת זאת הפרושים סוברים שהכוונה במלים: "ממחרת השבת" היא למחרת יום טוב ראשון של פסח. למחלוקת זו יש השלכה הלכתית נוספת: לפי הבייתוסים, לא ייתכן שיום קצירת העומר יחול בשבת, שהרי לעולם הוא חל "ממחרת השבת", כלומר ביום ראשון. אולם לפי הפרושים, אם חל יום טוב ראשון של פסח ביום שישי (דבר שהיה אפשרי בזמן שהיו מקדשים את החודש לפי הראיה), הרי שקצירת העומר תחול בשבת (עיין מנחות סג ע"ב -סד ע"א).
מרן הרב קוק זצ"ל (מאמרי הראיה עמ' 179-181) מבאר מחלוקת זו על פי העקרון שקרבן יחיד אינו דוחה את השבת, ואילו קרבן ציבור יכול לדחות אותה. הויכוח בין הפרושים והבייתוסים לא היה על קדושת השבת – "הביתוסיות ודאי לא היתה חרדה על קדושת השבת ושמירתו יותר משומרי התורה הנצחיים, הפרושים, ולא בשביל משמרת השבת ממלאכת קצירת העומר היתה מלחמתם כל כך נטושה". הויכוח היה בין שתי תפיסות שונות ביחס לחקלאות בארץ ישראל:
תפיסת הבייתוסים לפיה החקלאות בארץ ישראל היא עניין פרטי, כלכלי, שנועד רק לאפשר מחיה ומזון, ולכן אינה דוחה את השבת
תפיסת הפרושים לפיה החקלאות "היא ספוגת קודש, והקודש הזה שביסוד החקלאי מובלט הוא על ידי זה שחגיגת ראשית הקציר, העומר, עולה הוא למדרגת עבודת הקודש היותר עליונה, והקרבן המקודש עמו הוא קרבן ציבור שדוחה את השבת".
כלומר, החקלאות בארץ ישראל נובעת ממעיין של קדושה, והיא קשורה באופן מהותי לתפקידו של עם ישראל. לכן, חגיגת תחילת הקציר היא חגיגה של עם ישראל כולו ודוחה את השבת.
אם כך, ספירת העומר מייצגת שני תהליכים של קדושה: תהליך אחד רוחני מיציאת מצרים ועד מתן תורה, ותהליך שני חקלאי שיש בו הודאה על התבואה הטומנת בחובה הכרה בקדושתה המיוחדת של הארץ.
מתברר, אם כן, שהספירה קשורה באופן מיוחד לארץ ישראל. אנו זכינו להיות בארץ ישראל ולהתיישב בה! אבותינו יכלו להביא לידי ביטוי רק את התהליך הרוחני של ספירת העומר, הקשור בקבלת התורה. אמנם, אין לנו עדיין בית מקדש, ואין אנו מביאים את קרבן העומר ואת שתי הלחם, אולם זכינו להיות בארץ ולהתיישב בה. ההתקדמות הרוחנית שלנו בימי העומר מחוברת לארץ ישראל. אמנם חיבור זה מודגש ביחס לתחום החקלאי, אך הוא קיים בכל תחומי היצירה והפיתוח האנושיים בארץ (חתם סופר סוכה לו, "מנחת אביב" עמ' 113). מתוך קדושת התורה, ניתן לחבר בין קודש לחול. חיבור זה נכון במיוחד בארץ הקודש, שגם העולם החקלאי והחומרי שבה – קודש הוא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










