ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
מי שראהו, מגדיר את המפגש הראשון עם פניו כראות פני מלאך אלוקים, לא פחות מכך. הוא היה דמות ייחודית בדורות כולם. קיבל הוא עליו דרך חיים של נזירות בקדושה ובטהרה. נזיר אלוקים. מורה לא עלה על ראשו, יין ושיכר לא בא אל פיו, לא טעם מן החי והלך בנעלי בד.
"מנהגנו כמו חולין על טהרת הקודש, לקדש את החיים", הסביר. ובנו הרב שאר-ישוב כהן זצ"ל הדגיש שמעולם לא נדר נדר נזירות של ממש: "יש נזיר (הלכתי של התורה), ויש נזיר כמו אבא מארי. אבא לא הפליא בנדר נזירות, אלא קיבל עליו דרך חיים של קדושה וטהרה".
כל ישותו ומטרתו הייתה לקדש עצמו תוך התבטלות אל הכלל. את חלבו ודמו הקריב לקדש עצמו לקונו ושאף אל המקסימום, אל הגאולה השלמה באופן המעשי ביותר. הוא קידש את חייו כדי להגיע למדרגות רוח-הקודש ונבואה. מערב ראש חודש אלול ועד מוצאי יום הכיפורים, בשבתות ובימים טובים, שרוי היה בתענית דיבור. "אומרים בשתיקה יותר מבדיבור", הטעים.
המילים השגורות על לשונו "מהרה ייבנה המקדש", אשר הושרו עמו גם על ערש דווי, היו לא רק לשירת חייו ולא רק פקודת מורו ורבו החפץ חיים אליו, בצוותו אותו להתכונן לעבודת המקדש הלכה ולמעשה כי בימיו תתקדם הגאולה, אלא משנתו הייתה גם נשמתו. במשך כשמונה שנים ברציפות קיים הרב הנזיר הבטחתו לחפץ חיים להגות בסדר קדשים. הוא קנה לשם כך ש"ס עם רש"י בלבד שיוכל לשאת עמו תמיד.
מיסודי משנתו הוא כי התחייה המדינית הנרקמת לעינינו תכלול את הקניינים שאיבדו ישראל בראשית ימי הבית השני, ובראשם הנבואה: "מקובלים אנו... כי בבוא הגאולה האחרונה תתחדש רוח הנבואה בישראל... בתחיית הקודש, בתחיית האומה ושובה לארץ קדשה, בקיבוץ גלויות ובניין המדינה, הכרח הוא, שתקום ותתחדש רוח הנבואה בישראל, חוזים ונביאי קודש".
בדחילו ורחימו אף ייחס הרב הנזיר קניין מסוים כזה, הנבואה, למורו ורבו מרן הראי"ה קוק: "וכן דמות הרב מרן זצ"ל, עם כל התארים הרבים, הגדולים והנשגבים, שתיארו דמותו הנשגבה: גאון וצדיק, חסיד, חכם, משורר קדוש, ופילוסוף-אלוהי, גדול, וגיבור, על כל אלה מרחף התואר הנשגב, שאין בכוחנו ועוז רוחנו להביעו. הוא נרמז בכתבי קדשו, הנדפסים".
כחכות רחל
נצר וממשיך שושלת רבנית מפוארת היה, חניך ישיבות המוסר ותלמיד מרן החפץ חיים. מסדר משנת רבו הגדול מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובמשך חמישים שנה עורך ספריו 'אורות הקודש'. העמיד תלמידים וכתבים הרבה. קדוש היה. ענק בתורה, בנגלה ובנסתר, חוקר ומקובל אלוקי ובקיא בהגות העולמית. בספרו הגדול 'קול הנבואה' איזן וחיקר את שיטתו: "ההיגיון העברי השמעי". עולם הרוח היה לו עיקר: "לפעמים מתגלה הרוחני הנסתר יותר (משמתגלה) מהעולם הנגלה הגשמי".
כמו רחל אשת רבי עקיבא, המתינה לו ארוסתו הצדקת שרה 12 שנה עד שהתאחדו בבית הרב בירושלים, וחינכו בדרכם הגדולה את ילדיהם צפיה ושאר-ישוב, אשר במתן שמותם ביטאו את השאיפה לתחייה והגשמתה והיו כנראה הראשונים בדורות לעשות כן, טרם שהמגמה הזאת הפכה שכיחה.
מתוך צער ואבל על כך שהעיר העליונה בירושלים נעקרה מאיתנו, משנת תש"ח כמעט שלא יצא את ביתו עד שניתן יהיה לשוב ציונה. אחר התרת נדרים, מיד עם שחרור מקום המקדש בכ"ח באייר תשכ"ז, יצא עם ידידו-אהובו כאח לו, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, אל סמוך לדביר אצל כותל המערבי והתפלל לצד חתנו הרב שלמה גורן זצ"ל ובנו הרב שאר-ישוב כהן זצ"ל, עם חיילינו משחררי העיר.
דורות רבים של תלמידים העמיד. הראשונים שבהם עוד ברוסיה בראשית דרכו כמורה לדרדקי, אחר כך בבאזל בשוויץ לצעירים מבקשי המדע התורני, ובשיאו היה רבם של תלמידים רבים בני ישיבת מרכז הרב. לימים יהפוך בזכות כתביו ההולכים ומתפרסמים, גם היום ביתר שאת, לבולט בין גדולי החוקרים במדע "הפילוסופיה הדתית העברית", כפי שכינה את לימוד האמונה והמחשבה הישראלית ממקורותיה. את השיעורים מסר בישיבת מרכז הרב, אחר כך בביתו.
אחרי פטירתו החלו מופיעים ספריו שהותיר בכתב יד. סגנונו בקציר האומר, בהבזקי מילים. "כך הייתה דרכו לכתוב, במילים ספורות, מה שנכתב בהרחבה ובאריכות בספרי האחרונים", הסביר בנו הרב שאר-ישוב. תוכנית הלימודים לישיבת מרכז הרב שחיבר, ואשר קיבלה את הסכמת מרן הראי"ה קוק לפני כמעט מאה שנה, הולכת ותופסת לה מקום בבתי מדרשות, תוך שחוקרי מכון 'נזר דוד' עמלים על פיענוח כתביו והוצאתם לאור.
קווי דמותו הססגונית והמרתקת משורטטים היטב מפי כתבה של הסופרת הגב' הילה וולברשטיין ובעריכת דודה ר' שמחה רז בספר 'איש כי יפליא – הרב הנזיר' שיצא לאור השבוע מטעם 'נזר דוד - אריאל מפעלי תורה', בהוצאת ספריית בית אל.
הראל כהן הוא מנהל מכון 'נזר דוד'
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
