ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
לכאורה, היה נכון ביום זה להדגיש את ההצלה הגדולה של עמנו! מדוע אנו מדגישים את ירושלים, שלמרות חשיבותה, היא שולית ביחס להצלה האדירה?
נראה שההתמקדות בירושלים נובעת מסיבה מיוחדת ומהכוונה אלקית. כדי להבין זאת, נעמיק מעט בדיון אודות קדושת ארץ ישראל וקדושת ירושלים.
הרמב"ם פוסק ביחס לקדושת ארץ ישראל, שקדושה ראשונה (קדושת כיבוש עולי מצרים) קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא.
מאידך, פוסק הרמב"ם (בית הבחירה ו, טו-טז) שקדושת המקדש וירושלים, קיימות גם כיום, כיוון שקדושתן אינה תלויה בכיבוש ובישיבה, אלא: "קדושת המקדש וירושלים מפני השכינה, ושכינה אינה בטלה".
הרמב"ם מבאר, שקדושה שנובעת מכיבוש מתבטלת ברגע שמתבטל הכיבוש (וזו הקדושה הראשונה, קדושת יהושע), ואילו קדושת המקדש איננה תלויה בכיבוש אלא נובעת מהשכינה שאינה בטלה, ולכן היא קיימת לעד.
בנוסף להבחנה זו, הרמב"ם מסביר את החילוק הקיים בהלכה ביחס לקדושת ארץ ישראל, בין קדושה ראשונה, לקדושה שנייה: בקדושה ראשונה, יהושע כבש את הארץ. כיוון שנלקחה מהם הארץ ויצאו לגלות, בטל הכיבוש וממילא גם הקדושה. אולם, קדושה שנייה, קדושת עזרא, שנוצרה מהחזקת עולי בבל בארץ ולא מכיבוש, אינה בטלה.
לכאורה, חילוק זה צריך עיון. מה בכך שקדושה שנייה הייתה בחזקה, הרי סוף סוף בטלה חזקה זו? פרט לכך, גם אם הקדושה הראשונה החלה בכיבוש, הרי שבסופו של דבר היתה בה גם חזקה של יישוב?
הגרי"ד סולוביצ'יק (על התשובה, עמ' 307) ביאר את דברי הרמב"ם בדרך נפלאה. בקדושה ראשונה, כבשו תחילה את כל ארץ ישראל ורק בסוף כבשו את ירושלים. מאחר שבטל הכיבוש בטלה הקדושה. אולם, בקדושה שנייה הקדושה נוצרה בכך שעם ישראל התיישב סביב בית המקדש בירושלים, ולאחר מכן בכל הארץ. נמצא, שקדושת ארץ ישראל מזמן עזרא, נובעת היא מקדושת המקדש ולא מכיבוש. לכן, כשם שקדושת המקדש אינה בטלה, שהרי היא קשורה בשכינה, כך גם קדושת הארץ (קדושה שנייה) אינה בטלה!
מכאן ניתן להבין באופן מחשבתי את המשמעות האדירה של ירושלים ושל הר הבית גם בזמננו. אף שאי אפשר לבנות בית מקדש, הרי שקדושת הארץ בזמן הזה נובעת מקדושת ירושלים. קדושת מקום המקדש היא הנוסכת קדושה בכל חלקי הארץ.
ייתכן שזו הסיבה לכך שיום ירושלים לא נחגג בעוצמה הראויה.
ירושלים איננה רק שטח נוסף למגורים. כאמור, קדושתה נובעת מן השכינה. קדושה כזו יוצרת מחויבות שלא תמיד קל לעמוד בה. משום כך, אף שאנשים שמחים בירושלים, הם רוצים לגור באווירה חופשית יותר, ללא התחושה שישנה דרישה מלמעלה כיצד נכון לנהל את החיים (ע"פ מו"ח).
אמביוולנטיות זו עמדה ברקע לכיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים. אף על פי שבדרך כלל במלחמה יש תכניות מגירה למצבים משתנים, לא הייתה תכנית כזו ביחס לירושלים. ב"ה המציאות התפתחה כך שתוך זמן קצר הכריז מוטה גור: "הר הבית בידינו".
עם ישראל ניסה להתרחק מירושלים, משום שהיא קדושה ומחייבת מידי. אבל הקב"ה לא נותן לנו לברוח, ומסמן: קדושת השכינה הייחודית של ירושלים אמורה להיות במרכז חיינו ולהתוות לנו את הדרך הנכונה בארץ ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
