ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
ד"ה לכבוד
בגדי הכהן הגדול - בגדי מלוכה
בגדי הכהן הגדול הם כבגדים אשר לבשו המלכים בזמן התורה. וראה פירוש נוסף על דרך האמת.
כח, ל
ד"ה ונתת אל
האורים ותומים
האורים ותומים אינם מעשה זהב וכסף כמו שסבר ראב"ע, אלא הם כתב של שם המפורש, ונותן אותו בתוך כפלי החושן, כמו שפירש רש"י. וכאשר הייתה שאלה היה הכהן מכוון שם 'אורים' והיו האותיות של אבני החושן מאירות את אותיות התשובה (כל האותיות יחד), וכשכוון שם 'תומים' בא בלב הכהן ברוח הקודש איך סדר האותיות צריך להיות. ואפשר שהשמות הקדושים עברו במסורת, ולכן ידע גם דוד להשתמש באפוד שהיה בידו כבאורים ותומים.
כח, לה
ד"ה ומה שאמר למעלה
טעם לפעמונים בבגדי הכהן הגדול
בבגדי הכהן הגדול היו פעמונים, אע"פ שאינם מבגדי מלכים (לעיל כח, ב), כדי שישמע קולו בבואו אל הקודש. היינו שכאשר יבוא להכנס לאהל מועד צלצול הפעמונים יודיע על כך, וכאילו יכנס ברשות, כדרך שנכנסים אל המלכים. ועוד כדי שידעו המלאכים לצאת ע"מ שבבואו אל הקודש לכפר יהיה לבד, ולא יפגעו בו המלאכים.
המדרש מבאר שבגדי הכהן מזכירים זכויות השבטים וזכותם של ישראל, וכך כאשר הכהן לבוש בהם ביום הכיפורים נזכרות הזכויות. ואע"פ שבעת הכניסה לקה"ק אינו לבוש בבגדים אלו אלא בבגדי לבן - גם בבואו אל הקודש (החיצון) יש צורך בהזכרת הזכויות, שלא יפגעו בו המלאכים.
כט, יד
ד"ה תשרף באש
פר חטאת לכפר על העגל
קרבן זה בא לכפר על חטא העגל שיהיה, ולכן דינו בשריפה. שאע"פ שאין חטאת חיצונה נשרפת הייתה כאן הוראת שעה כדי לכפר על מעשה העגל ועל חטא אהרן בו,ולכן עשתה אותו התורה כקרבן כה"ג, שדינו בשריפה.
כט, מו
ד"ה לשכני בתוכם
השכינה בישראל היא צורך גבוה
רש"י פירש את 'לשכני בתוכם' שה' הוציא את בני ישראל בשביל שישכון בתוכם. הרמב"ן חולק ומבאר ש'לשכני בתוכם' משמעו 'בשכני בתוכם', כלומר שכאשר אשכון בתוכם יאמינו שאני הוא שהוצאתי אותם מארץ מצרים. וראב"ע הסביר שסיבת ההוצאה ממצרים הייתה כדי לשכון בתוכם (עיין גור אריה). לפי דבריו יש כאן סוד גדול, שהשכינה בישראל היא לא צרכם של ישראל, צורך הדיוט, אלא צורך גבוה, כביכול הקב"ה צריך לשכון בישראל.
ל, א
ד"ה ועשית מזבח
מזבח הקטורת משלים את מטרת שכינת כבוד ה' בישראל
מזבח הקטורת אינו נכתב עם שאר כלי הקודש, משום שהוא משלים את מטרת כל המשכן - השכנת כבוד ה' בישראל. סוד הקטורת הוא להשיב חרון אף, ועל ידי כך תתאפשר השראת השכינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
