ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
ד"ה וטעם ואלה
סמיכות פרשת משפטים לעשרת הדברות
לאחר שמיעת עשרת הדברות חזר הקב"ה והתרה את משה שיזהיר את העם על המצוות האלו. והחל לפרט את הציווים שנאמרו: "אתם ראיתם" כנגד דיבור "אנכי". "לא תעשון איתי" כנגד "לא יהיה לך". ואחר כך עבר לבאר את דיבור "לא תחמוד", אע"פ שהוא אחרון, כי כל התורה כולה תלויה במשפט, שלא יחמדו מה שלא שלהם מן הדין (ועיין בפירוש פס' ב').
כא, ו
ד"ה והגישו אדניו
שם הדיינים מרמז לנוכחות הקב"ה בדין
ראב"ע פירש שהדיינים נקראו 'אלהים' כיון שהם מקיימי משפט האלהים בארץ. והרמב"ן פירש שהתורה כינתה אותם כך לרמוז שהאלהים עמהם בדבר המשפט, הוא השופט, הוא יצדיק והוא ירשיע.
כב, כו
ד"ה ושמעתי כי
הקב"ה שומע כל תחינה
אל יעלה על דעת הממשכן שעליו להחזיר הכסות רק לאדם צדיק, כי הקב"ה ישמע תחינתו. גם לאדם רשע צריך להחזיר, כי הקב"ה שומע כל צעקת מתחנן אליו.
כב, ל
ד"ה ואנשי קודש
המאכלים הכשרים מכינים את האדם לדבוק בה'
איסורי האכילה לא באים למנוע את האדם ממעשים מכוערים, אלא לתת טהרה וקדושה בנפש האדם, למען תהיה ראויה לדבוק בה'.
כג, טז
ד"ה וחג הקציר
הרגלים מורים על הודאה לה' הרגלים נקראו על שם הנעשה בשדות באותה התקופה כדי לתת הודאה לה', שומר חוקות השמיים ומוציא לחם מן הארץ.
כג, כ
ד"ה הנה אנכי
ביאור עניינו של המלאך הנשלח עם ישראל בדרכם לארץ
ה' אומר למשה שישלח אתו מלאך, ורש"י מבאר שכאן נתנבא משה על חטא ישראל, שבגללו נענשו שלא תלך עמהם שכינה אלא מלאך.
הרמב"ן מקשה, שהרי משה התפלל על גזרה זו ובטלה, ואם כך נבואה זו אינה נכונה למעשה! התשובה היא שרק בימי משה לא היה מלאך, אך לאחר מותו חזרה הגזרה, והוא המלאך שפגש יהושע ביריחו.
כג, כד
ד"ה לא תשתחוה
חומרת איסור ע"ז
התורה הזהירה פעמים רבות על ע"ז בגלל חומרת האיסור, שכל המודה בה כופר בכל התורה כולה.
כד, יא
ד"ה וטעם ויאכלו
חובת השמחה בקבלת תורה אצילי בני ישראל אכלו ושתו, והרמב"ן מסביר שעשו כך מתוך שמחה על קבלת התורה, וכך עשו ישראל בכריתת הברית בערבות מואב, ובכמה מקומות. 'ואף כאן ביום חתונת התורה כן עשו'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










