ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
"וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי ה' אלוקיכֶם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם:... וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי" (ויקרא כ' ז-כז).
חז"ל במדרש עמדו על הקשר בין הפסוקים וז"ל:
"הה"ד דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו, והתקדשתם והייתם קדושים (ויקרא כ, ז). ר' אבין אמ' משל לבני המדינה שעשו שלש עטרות למלך, מה עשה המלך, נתן בראשו אחת ושתים בראשן של בניו. כך כל יום ויום העליונים מכתירים לפני הקב"ה שלש קדושות שנאמר קדוש קדוש קדוש, מה הקב"ה עושה, נותן בראשו אחת ושתים בראשן של ישראל. הה"ד דבר אל כל עדת בני ישראל ... והתקדשתם והייתם קדושים" (ויקרא רבה פרשה כד ד"ה ר' אבין ).
יתכן וזו הסיבה שרש"י על הפסוק הפותח את פרשתנו מסביר שני דברים:
א. "מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה: (והדיוק הוא מפני שנאמר אל כל עדת בני ישראל)
ב. הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה". רוב גופי תורה תלויין בה יתפרש לא רק בגלל שיש הרבה מצוות הנזכרות בפרשת קדושים, או בגלל שבפרשת קדושים יש מעין חזרה על עשרת הדיברות (עיין במדרש ובאבן עזרא על אתר) אלא הכוונה שהעניין העקרוני של הקשר בין הקב"ה ובניו תלוי בקדושתם של ישראל שמקדישים את בוראם בקדושתם, על ידי ההקפדה על קדושת המשפחה.
בביאור מה הטעם באיסורי עריות נשתברו קולמוסין הרבה. מצד אחד יש מן האיסורים הללו, שגם אם לא היו נכתבים, כל אדם וכל חברה אנושית היו אוסרים עצמם בהם כאיסורי עריות של שארי בשר וקרובי משפחה מדרגה ראשונה. מצד שני, הרמב"ן בגלל הקושי להסביר את כל הפרטים, מסכם:
"והנה העריות מכלל החוקים, דברים שהם גזירת מלך, והגזרה הוא הדבר העולה על דעת המלך שהוא החכם בהנהגת מלכותו והוא היודע הצורך והתועלת במצווה ההיא שיצווה בה ולא יגיד אותו לעם זולתי לחכמי יועציו" (ויקרא י"ח ו).
יתכן ובעקבות דברינו ניתן לבוא ולהציע הסבר כללי, שאומנם לא יסביר את כל פרטי הדינים, אבל יכניס גם מערכת חוקים זו תחת מטריה הגיונית. כפי שכבר הסברנו כמה פעמים בעבר, אחד הדברים שמייחדים את עם ישראל הוא היכולת למנותם למשפחותם לבית אבותם. לכל ילד יהודי יש אב, ובעם ישראל ברור לכולם מי הוא האב ולא רק מי היא האם. כדי להבטיח זאת יש צורך במסגרת משפחתית חזקה שיש בה שרשרת דורות ברורה. לכל ילד יהודי הזכות להיוולד במשפחה שברור בה מי הוא הסבא ומי הוא האבא ולא רק מי הן הסבתא והאמא. כמה מהמצוות החשובות ביותר מבוססות על כלל זה. מצוות לימוד תורה נאמרה בכוונה בדרך זו "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם" (דברים ו' ז). לא מדובר כאן בשיח תלמידי חכמים בינם לבין עצמם, אלא בלימוד של אבות ובנים. יסודות האמונה מועברים דווקא כשהבן שואל את אביו ואביו משיבו, כמו שנאמר "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" (שמות י"ג ח). כל ניסיון לערער על המבנה היסודי של המשפחה היהודית הוא ניסיון לערער את יסודות האומה ויסודות האמונה. חיזוקה של המשפחה היהודית חייב להיות בראש סדר העדיפויות של הציבור הדתי. פועל יוצא מכך הוא גם, אי עידוד ואולי אף יותר מזה, של משפחות חד הוריות לכתחילה. ישנם מצבים שנכפים ח"ו ממרום וישנם לצערנו יתומים מאב עוד מרחם. אבל מציאות שגם אם היא מותרת הלכתית, של ילדים ללא אב, היא מאוד בעייתית.
הבה נתפלל כי נזכה להקדיש ליוצרנו בשלש קדושות ולהתברך מתוך כך בשתיים, "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
