ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
חודש אייר, השני בחודשי השנה, שבו חלים ימי גאולתנו האחרונה - יום העצמאות ויום ירושלים, מקביל לשבט שמעון המבטא את תכונת השמיעה, כנימוקה של לאה אמו: "שמע ה' כי שנואה אנוכי" (בראשית כט, לג).
מהו ההבדל בין אייר, חודש השמיעה, לניסן, חודש הראייה, ומהן ההשלכות הנובעות מכך לדורנו?
מבאר ה'שם משמואל': "הנה לפי סדר לידת השבטים מתייחס חודש אייר לשמעון, וחודש ניסן לראובן, ושם ראובן על שם 'כי ראה ה'', ושם שמעון על שם 'כי שמע ה'', הרי שני החודשים האלו בחינת ראייה ובחינת שמיעה. ובזוהר הקדוש (ח"א קעו, רל-רלו) כי ראייה היא מקרוב ושמיעה מרחוק... כי בניסן ראו ישראל בעיניהם אלוקות... אך בחודש אייר נשארה רק בחינת שמיעה מרחוק... (דהיינו) להיות רודף אחר עומק הכוונה ולא יסתפק בשטחיות העניין... למען ישכיל על עצם הכוונה. וכן הוא בחודש הזה שצריך האדם להשכיל על הכוונה, שהמבוקש מהאדם איננו כשהוא רואה את האלוקות בעיניו (בחינת ראייה), שלדבר זה לא הייתה צריכה הנשמה לרדת לזה העולם. ואם כן, כל כוונת הניסים וההארות הגדולות של חודש ניסן היו הכנה לבד (רק בשביל) לימי ההסתר והחושך (שבחודש אייר)" (שם משמואל, ויקרא קדושים ר"ח אייר עמ' כח).
הסבר הדברים: ההבדל העקרוני בין הראייה לשמיעה, הן מצד הממד החושי והן מצד הממד הרוחני, הוא שהראייה היא מצד אחד ודאית, מפני שמה שאנו רואים נמצא, הווה וקיים, שהרי את הנראה אין להכחיש, אך מצד שני היא שטחית וחיצונית, שהרי אנו רואים רק את הצד החיצוני והגלוי שעל פני השטח, בלי יכולת לזהות את המסתתר מאחורי הקלעים ואת המתרחש מתחת לפני השטח, שהוא הוא הדבר המהותי העצמי והאמיתי.
השמיעה לעומת זאת היא מצד אחד מסופקת, דהיינו מעלה תהיות וספקות, שהרי פעמים רבות איננו מזהים מהו מקור הקול שאנו שומעים ומה משמעויותיו, אך מצד שני היא עמוקה ופנימית, שהרי אם נעמיק את שמיעתנו, נזהה את מקורו של הקול ואת המשמעויות הפנימיות הסמויות החבויות בתוכו.
הטלה והשור
להבדל זה בין הראייה לשמיעה ישנה משמעות נוספת, לא רק ביחס לשטחיות ההבנה או עומקה, אלא גם ביחס להשתדלות המעשית שלנו. תכונת הראייה אינה דורשת מן האדם לפעול באופן אקטיבי ולהיות שותף מעשי במאורעות, כי הכול מופיע מלמעלה למטה – מהבורא לנברא, כשהוא עצמו (האדם) נשאר פסיבי. תכונת השמיעה מצריכה את האדם להיות שותף לא רק בהבנת עומק העניין, אלא גם בפעולותיו המעשיות, ובכך להיות שותף אקטיבי עם ריבונו של עולם בגאולת העולם ותיקונו.
ההבדל הכפול הזה בין הראייה לשמיעה, הן ביחס להבנה והן ביחס להשתדלות המעשית, הוא יסוד ההבדל בין חודש ניסן לחודש אייר. חודש ניסן - חודש הראייה (בחינת ראובן), הוא החודש שבו ראינו את ה' באופן גלוי וברור, כשהנהגת ה' הופיעה אלינו בדרך ניסית ובהתגלות אלוקית בהירה וברורה במכת בכורות, ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף. ראייה זו לא השאירה ספק כלשהו ביחס למציאות ה' ולעובדה שהוא מנהיג את מאורעות ההיסטוריה, לא הצריכה עומק הבנה ועומק אמונה, ואף לא הצריכה אותנו (כמעט) להשתדלות מעשית ולמאמץ אנושי בחירי.
לעומת זאת חודש אייר - חודש השמיעה (בחינת שמעון), הוא החודש שבו הקב"ה מצפה מאיתנו לשמוע אותו, מכוח הראייה הברורה של חודש ניסן. דהיינו אנחנו צריכים לזהות את הנהגת ה' בהיסטוריה בתוך המאורעות הטבעיים, מתוך עומק הבנתנו השכלית-רוחנית ומבטנו האמוני, ואף לקחת חלק באופן אקטיבי-מעשי, ולהיות שותפים עם א ל במעשה בראשית וגאולת העולם.
מכאן גם מובן שמזלו של חודש ניסן הוא טלה, הרומז למצבו של עם ישראל בזמן גאולת מצרים, שהיה כטלה קטן חסר כוח וחסר יכולת פעולה, טלה התלוי באדונו, רועה הצאן הפועל למענו והמחליט בשבילו. לעומתו חודש אייר שמזלו שור, רומז לדרישה האלוקית מאיתנו לקחת אחריות, הן מצד השמיעה האמונית – ההתבוננות בעומק ההנהגה האלוקית בהיסטוריה, והן מצד השמיעה המעשית – השותפות הפעילה שלנו במאורעות ההיסטוריה ובגאולת ישראל, כשור שלוקח אחריות – חורש את האדמה ונושא משאות גם כשאינו רואה באופן מיידי את התוצאות החיוביות של פעולותיו. כהמשך דבריו של ה'שם משמואל' שם: "הטלאים אין הבעלים נותנין עליהם עול... והמה נמשכין אחר הרועה... כן מתדמה עניין ההנהגה העליונה בימי ניסן... וישראל מקיימין 'משכני אחריך נרוצה', ומתפנקין על רחמי מאריהון... אך חודש אייר מזלו שור, והוא שור לעול, וכמו שנאמר 'הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע', כי איננו מרגיש מתיקות העבודה כל כך".
שמיעה אמונית ומעשית זו המבטאת את תכונתנו של חודש אייר והחושפת את סגולתם של ישראל, התגלתה ברובד הרוחני על ידי רשב"י שחשף את תורת הסוד בי"ח באייר הוא ל"ג בעומר, וברובד המעשי בדורנו בהקמת מדינתנו ביום ה' באייר – הוא יום העצמאות, ובהרחבת והעמקת אחיזתנו בארצנו, בפועל וברוח, ביום כ"ח באייר הוא יום ירושלים.
מתוך העיתון בשבע.
הרב ערן טמיר
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"א חג הסוכות ושמחת תורה בעידן הקורונה
מתוך לימוד ליל הושענא רבה תשפ"א בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
