לשמוח ולהלל למרות הקשיים | הרב חיים אביהוא שוורץ | בית המדרש | אתר ישיבה

לימוד יומי מוצ"ש י"ג מרחשוון ה'תשפ"ז

הקדשת הלימוד באתר

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
עצמאות וגאולה שלמה
תקופתנו בתהליך הגאולה

קטגוריה משנית

מדורים
ישיבת בית אל
יום העצמאות תשס"ד

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

7 דק' קריאה • 44 דק' צפיה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

אורי בן שרה (זווג הגון)

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

כי עין בעין יראו
ברוך ה', שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה - יום העצמאות הנ"ו למדינת ישראל. לדבר אודות מדינת ישראל - לאו מילתא זוטרתא היא. "מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך", "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת" 1 . כלפי גודל העניין, אני חושב גם את עצמי במובן מסויים למה שנאמר בפסוק.

מורינו ורבינו, הרב צבי יהודה הכהן קוק זכר צדיק לברכה, היה רגיל להזכיר תמיד ביום העצמאות את הפסוק שהזכרנו היום בתפילה "יראו ישרים וישמחו וכל עוולה קפצה פיה" 2 - כשהישרים רואים ראייה אמיתית, פנימית, ראייה של "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון" 3 , כשהישרים רואים את מעשה ה' הגדול והנורא, הם זוכים להיפגש עם שמחה. וכשיש שמחה אצל הישרים בראיית מעשה ה'- העוולה קופצת פיה. "מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה' 4 " - צריך תמיד לחזור על הראשונות, להתבונן על השורש ועל הבסיס של מציאותינו, כי לפעמים מתוך מאבקי החיים, שמובילים אמנם בסופו של דבר לכיוון של התפתחות והשתכללות החיים, אבל הם גם מאבקים - נשכח העיקר. הרב צבי יהודה היה אומר "פעם אחת נעשה חשבון, מאמין או לא מאמין? מאמינים במעשה ה' או לא מאמינים?" והדברים היו מכוונים כלפי חלק מסויים של הציבור. לצערי, אני מוכרח לומר שמתוך סיבוכי המצבים של התפתחות ועליית מהלכי הגאולה יש מבוכה בציבור שקרוב אלינו ברוחו, אני שומע כל מיני סגנונות שמחייבים שכל שנה ושנה נחזור על הראשונות.

הריקודים של האדמו"ר מסדיגורא
האדמו"ר מסדיגורא היה רוקד בהתלהבות עצומה ביום העצמאות, היה עוזב את בית מדרשו והולך לומר הלל בבית הכנסת הגדול בתל אביב, והיה מספר את סיפורו - אילו מצבים הוא עבר בשואה תחת שלטון הגרמנים הארורים, וכיצד התפלל כל הזמן לזכות בארץ ישראל, ועכשיו כשהוא זוכה להיות פה ביום העצמאות של מדינת ישראל, איך הוא לא ישמח? איך הוא לא ירקוד להלל את הקב"ה? רק הסיפור הזה מספיק כדי לדעת להבין את גודל הדברים, בבחינת "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" 5 - להלל את הקב"ה דרך הסיפורים.

הניסים במלחמות ולאורך כל הדרך
היום הזדמן לי לדבר עם יהודי צדיק ותלמיד חכם, אוהב ישראל עצום, שמתקרב כבר לגיל שמונים. אמרתי לו על כל מה שכתוב בעניין יום העצמאות, והוא אמר לי - אני לא צריך לראות מה שכתוב, אני ראיתי את הגאולה בעיני. 'הייתי בתש"ח!' הוא יליד ארץ ישראל, היה בטבריה, ואמר - 'מי שהיה בטבריה לבד לא צריך יותר מזה. טבריה היתה עיר מלאה ערבים ומסגדים, מלאה כנסיות ומנזרים. היו רחובות במרכז טבריה שלא יכולנו לעבור בהם, כל יהודי שהיה עובר שם היה חוטף אבנים. עד שהגיע יום החשבון, ארבעה ימים לפני פסח תש"ח, שאז רבים מהערבים שם זכו לטיפול הראוי להם, ואחרים ברחו על נפשם. מאז היתה הוראה מיוחדת של בן גוריון ששום ערבי לא תדרוך כף רגלו בטבריה. במשך שש עשרה שנה לא העיז ערבי להתקרב לשם'. כך הוא מספר, וממשיך לספר על השתתפותו בקרבות. הדברים כתובים בספרים, אבל לשמוע עדות חיה זה משהו אחר. 'מה אגיד לך, אי אפשר לתאר. נגד מי עמדנו? צבאות אדירים, הצבא המצרי לבד הוא צבא ענק, מחומש במיטב הנשק שהיה אז. טנקים, תותחים, המשוכללים ביותר שהיו, כמות בלתי מוגבלת של פגזים, של רובים ושל חיילים. מה היינו אנחנו? כלום! כל הצבא אז היה מורכב משמונה מרגמות של 120 מ"מ, ועוד שש מרגמות קטנות יותר'. הוא מספר לי שהוא השתתף בקרבות, הצבא המצרי שטף והגיע, וחשבו שכבר שום דבר לא יעצור אותו. היו קרבות קשים מאוד, והם לא היו רק ערבים. כשהתהפך הכיוון והצבא המצרי התחיל לסגת והם תפסו שבויים, המפקדים היו גרמנים ורוסים. הוא ממשיך לספר שבדרום, ליד ניצנה, היו קרבות קשים מאוד. אצלם כמעט ולא היתה תחמושת, הם שכבו בבורות שחפרו בעומק שני מטר, והצבא המצרי המטיר אש וגופרית. זה היה נורא. אותו יהודי היה אחראי על מערכת הקשר של כל אזור הדרום, הוא העביר את ההוראות בקשר של הפיקוד הבכיר, וההוראות היו שאסור לירות עם המרגמות, כדי לשמור על התחמושת. הפיקוד הבכיר ישב רחוק ולא תפס מה קורה פה, אבל בשלב מסויים הוא ראה שזה לא עסק, והחליט שהוא תופס את הפיקוד. המצרים התחילו להתקדם, לנו לא היו פגזים כי היה צריך לשמור אותם (למתי?), והוא נתן את ההוראה בניגוד לעמדת הפיקוד הבכיר - כל המרגמות פותחות באש. בבת אחת פתחו כל המרגמות באש תופת, כל מה שיש, ותוך כמה דקות המונים המונים של חיילים מצריים זורקים את הנשקים, חולצים את הנעליים ורצים. 'נתתי פקודה למרגמות להמשיך את האש הלאה, כעבור זמן קצר המצרים ביקשו הפסקת אש וכך נהייתה הפסקת אש'. מי שהיה בתוך העניינים ראה את ניסי ה' עין בעין, לא היה צריך הסברים.

לא רק במלחמת השחרור היו ניסים ונפלאות כאלה. הניסים נמשכו הלאה, לאורך כל הדרך. הניסים נמשכו במערכות הצבא, במערכות המדינה, וגם במדיניות החוץ של המדינה. היו מאבקים קשים מאוד על המשך קיומה של המדינה, אם מצד המוסלמים ואם מצד הנוצרים. קראתי פעם מאמר של הרב ד"ר יעקב הרצוג זצ"ל, שהיה תלמיד חכם חשוב ומדינאי חשוב מאוד, יועץ מדיני של כמה מראשי ממשלות ישראל הראשונות, והוא ניסה לחקור מי מעורר את כל המאבקים הקשים מאוד של מדינת ישראל בזירה הבין לאומית? תמיד הוא הגיע למקום אחד - הותיקן.

גם בבניין הארץ, ישוב הארץ בפועל - איזה ניסים ונפלאות של התפתחות! כמה יהודים היו בארץ ישראל בהקמת המדינה? אומרים ששש מאות אלף, והיום יש ששה מליון. ברוך ה', כן ירבו. הרי זה דברים עצומים, זה פלא פלאים. לעמוד כל הזמן מול השגחה אלוקית מופלאה שבמופלאות.

שורש הכל - יום העצמאות
הרב צבי יהודה היה אומר שכשרואים כל כך הרבה ניסים ונפלאות אולי צריך כל יום להגיד הלל! אבל נס הניסים, שורש הכל, שורש כל התפתחות מרכזיוּת החיים של האומה הישראלית שמגלה את כנסת ישראל שלמעלה כאן בארץ, יסוד הכל - הוא היום הזה. "האי יומא דקגרים". היום הזה, יום העצמאות, שבו התכנסו ראשי הציבור. גם אז לא היה הדבר פשוט, היה פחד נוראי של מחצית מנציגי הציבור, ולעומתם ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון שרצה שניזום, והוא יזם, והוא ידע מה ליזום. הוא זכה ליזום, הוא זכה להיות האדם שהוביל ברוב זעום, בעזרת הרב מימון זצ"ל שחילצו אותו מהירושלים הנצורה בדרכים לא דרכים, והכריזו על הקמת המדינה. והנס הזה של עוז הגבורה, של עוז הרוח, הוא השורש של כל המשכיות הניסים והנפלאות שקורים איתנו עם עם ישראל, כאן בארץ ישראל. לכן אנחנו נזכה השנה, ובעזרת ה' לנצח, לומר מחר בבוקר הלל שלם, בשמחה עצומה, ברגש עצום, של תודה לריבונו של עולם על ניסיו הגדולים עם עם ה', עם ישראל אחרי גלות כל כך ארוכה.

השעה הנוכחית - שעה מבישה
ברשות הרבנים והציבור אומר עוד כמה מילים, שאיני יכול שלא לומר אותם. הזכיר הרב שמעון בפתח דבריו שאנחנו נמצאים כעת בשעה מביכה, ואני אומר - שעה מבישה, אי אפשר להתעלם מכך. על גבי היסוד שאמרנו, שהוא יסוד בל ימוט לנצח - יהיה אשר יהיה, זהו יסוד היסודות של הוויתנו של מציאותו של עם ישראל כאן בארץ ישראל - אי אפשר להתעלם מהמשבר הנוכחי 6 .

דיברתי כאן פעם על ראש הממשלה, שאני זוכר אותו באופן אישי במלחמת יום כיפור, כשהייתי פקוד שלו באוגדה שאז פרצה את המחסומים וחצתה את התעלה, עברה וכיתרה את הצבא המצרי בניסים עצומים וגדולים, ומה שהוביל אותם היה אז עוז וגבורה עצומה שלו באופן אישי. הוא הוביל את המהלך הזה, גם אז בניגוד לדעת כל הממשלה, להצלת עם ישראל. אבל היום אנחנו עומדים במצב קשה מאוד, כשאין לנו הסבר. הרי כל מי שאתה מדבר איתו, ויהיה התומך הגדול ביותר בראש הממשלה, אינו מבין מה שקורה פה. זה כמו שאומרים, להבדיל, 'על גדולים לא שואלים שאלות'. אנחנו כן שואלים שאלות.

אנחנו יודעים שהמציאות הזו שהוא מוביל אותה כעת, היא מציאות של חילול שם שמים שלא היה כדוגמתו. לא דומה מה שהיה לפני עשרים ושתים שנה למה שקורה היום, קודם כל כי עברו עשרים ושתים שנה של בניין, של יצירה, של ילדים שנולדו אז והיום הם קצינים בצבא ותלמידים בישיבות, אנשים ועובדים בתעשייה ובחקלאות. הרי בכל יהודה ושומרון המציאות היא אחרת לגמרי ממה שהיה לפני עשרים ושתים שנה. מלבד זאת, למרות שהרב צבי יהודה כתב כל הזמן בשם הגר"א שגם סיני היא ארץ ישראל, מה שהיה להם בראש זה שסיני היא מדבר, היא לא ארץ ישראל. היום חילול ה' הוא כל כך נורא. אמר לי מישהו שדיבר עם אנשים בחוץ לארץ, והם אומרים לו - אם חלילה יאשרו דבר כזה, אנחנו נתבייש לצאת ברחוב, נתבייש להיראות בפני הגויים.

צריכים לומר את הדברים חד וחלק, כפי שלימדנו מורינו ורבינו הרב צבי יהודה זצ"ל, שקיבל את ההדרכה ממרן הרב קוק זצ"ל, וכפי שהרב כותב באיגרת לד"ר זיידל, שהסבלנות היא שורש החיים והיא הכרח החיים והיא כוח החיים, אבל גם לסבלנות יש גבולות. מי שיפגע בנשמת האומה, ברוח החיים של האומה, צריך לדעת שבמצבים מסויימים לא תהיה יותר סבלנות.

כאזרח פשוט במדינת ישראל אני אדבר מעומק ליבי, ו"עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר" 7 . דע לך, ראש ממשלת ישראל, איזה תפקיד חשוב יש לך - לעמוד בראש מדינת ישראל. תדע לך שיש אחריות עצומה על כתפיך. בניין הארץ, ישוב הארץ במסירות נפש יומיומית כפי שאנו רואים אותה בעינינו יום יום יום יום, קמים בבוקר ומקשיבים - מסירות נפש מופלאה. אל תהיה בבחינת מה שאמרו חז"ל "הני נטורי קרתא? הני חרובי קרתא". ותדע לך, ואנחנו אומרים את הדברים מעומק הלב, ומתוך אהבה וחיבור לכל עם ישראל - לימדונו חז"ל "אין מקיפין בחילול ה'". גם אם כל החיים שלנו מלאים שגיאות, מלאים טעויות, מלאים הצלחות ומלאים מעשים טובים וגם דברים הפוכים, יש כלל שהקב"ה לא גובה מיד, החנווני מקיף. אבל בעניין הזה של חילול שם שמים נורא כזה, של עקירת יהודים מבתיהם, הדבר הזה לא ינוקה. זהו חוק אלוקי, חוק כחוקות שמים וארץ.

ואנחנו מצידנו לא נעזוב מילימטר מאדמת ארץ ישראל. הרב צבי יהודה פרסם הרבה כרוזים בבחינת פניה של הסברה, אבל הוא פרסם גם כרוז אחד של פסק הלכה יוצא דופן, בבחינת פסק הלכה, ובו הוא הדגיש מה שלא כתב כמעט בשום מקום "יום זכרון קדשו של רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל, כ' טבת התשל"ז". הוא בא לציין הלכה נוספת בי"ד החזקה, " חיוב מוחלט " - זו הכותרת, בלי שום התחכמויות. " על כל יהודי הנאמן לישראל " - על כל יהודי פירושו כל יהודי באשר הוא, מראש הממשלה, שריו, חברי כנסת, עמך בית ישראל שברחוב, כל חייל וחייל שבצבא, כל אדם מישראל - "חיוב מוחלט על כל אדם יהודי הנאמן לישראל לעמוד במסירות נפש שלמה וגמורה נגד זה רשע קסם " כי יש כאן חיבור של שניהם, תולדה של רשעות וטפשות, "של ניוון הבגידה הטפשי המגועל והמבולבל של הפקרת משהו מארץ חיינו והוצאתו מרשותינו אל רשות נכרים ". לשם מה? לצרור אותה. אנחנו כבר למודי ניסיון מדבר זה חלילה. "כמו בכל כפייה איזו שהיא, אם מצד נכרים או מצד יהודים המחייבת מסירות נפש ככל חוקותיה ומשפטיה, כן על אחת כמה וכמה בזו שהיא שקולה ככל מצוותיה של התורה, ובתוקף גדולתה וקדושתה זו של אמיתיות מסירות נפשותינו על כך ", המסירות שאנו רואים יום יום " תתגלה ברכת ה' אלוקי ישראל בתקומת עמו ונחלתו להפר לעקור ולבטל " - וכל מילה כאן מדוייקת " כל מיני מחשבות ועצות אלה, שזכרם ישאר רק לדראון עולם בדברי ימי ישראל, ונצח ישראל יכון ויקום לעד כימי השמים על הארץ ברוממות ישועתינו השלמה, חותם צבי יהודה הכהן הכהן קוק ".

נזכה לשמחה שלמה וגאולה שלמה ברחמים גדולים בקרוב.

^ 1 תהלים צ"ב, ו – ז.
^ 2 תהלים קז, מב.
^ 3 ישעיהו נב, ח.
^ 4 תהלים קז, מג.
^ 5 ישעיהו מג, כא.
^ 6 הדברים נאמרו בשעה שבה ראש הממשלה הוביל מהלך להחרבת ההתיישבות בגוש קטיף, כהתחלה של מהלך להחרבת ההתיישבות כולה.
^ 7 קהלת י, כ.

הרב חיים אביהוא שוורץ

ר"מ בישיבת בית אל.

37 דק'
נפש החיים
לשם התורה, לשם הופעת התורה כרצון ה'
עניין תורה לשמה
י"ב חשוון התשע"ה
41 דק'
חבלי משיח
וממנה יוושע
מתוך "לנתיבות ישראל" מאמר על השואה והגאולה
כ"ז ניסן תשע"א
43 דק'
מאמר ראשון
הוכחת בחבר לסגולה של העם
מאמר ראשון לא - לג
י"א תמוז תשפ"ה
תקיעת שופר
כח התפילות וכח השופר
תשע"ג

תקופתנו בתהליך הגאולה

תקופתנו בתהליך הגאולה
בטחון ודרכי גאולה
הרב ש. יוסף וייצן | יום העצמאות תשס"א
תקופתנו בתהליך הגאולה
אין סליחה לרוצחים
נאמר ביישוב בית אל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשס"ד
שיעורים נוספים
לתוקפו של יום - עצמאות בתיזמון מדוייק
הרב יוסף כרמל | איר תשע"ג
תקופתנו בתהליך הגאולה
יובל לעצמאותנו
יום העצמאות הנ'
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשנ"ח

תקופתנו בתהליך הגאולה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
לך לך
"לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך"
מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב שמואל אליהו
הרב חגי לונדין
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרה"ג יעקב אריאל
הרב חיים כץ
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב משה אליה

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il