ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
במבט חיצוני הוא דומה מאד לחג של... גויים..
ומספרים על רבי יהונתן אייבשיץ, שפעם שאל אותו גוי אחד – ישנו הבדל מפורסם בין יהודים לגויים. אצל הגויים הלילה הולך אחר היום שלפניו, ואילו בעם ישראל היום מתחיל כבר מהלילה שלפניו, ככתוב- "ויהי ערב ויהי בוקר". אם כך – מפני מה פורים שונה מכל החגים בכך, שממשיכים לחוג ולשמוח בסעודת פורים לתוך הלילה שאחריו?
ענה לו רבי יהונתן – גם אצלכם בליל חג המולד חוגגים את החג, ובכך דומים אתם ליהודים, שהיום מתחיל בלילה שלפניו. והסיבה לכך, שפורים הוא חג שנוצר בזכות גוי (המן), והחג שלכם נוצר בגלל יהודי (אותו האיש)...
זהו כמובן חידוד, שהרי הטעם ההלכתי להמשיך את סעודת פורים ללילה שאחריו, הוא שיש מצווה לשמוח גם בשושן פורים. "מצווה בשמחה בשני הימים". ובכל זאת, חידוד זה רומז לכך שפורים 'מתחפש' כחג גויי.
כך מוצאים אנו ברמ"א את מנהג התחפושות, הדומה למנהגי הגויים. כך מוצאים אנו כבר בגמרא את חיוב השכרות, "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע", שבכל השנה היא נוהג שאינו ראוי לבן ישראל. כך מוצאים אנו את הצחוק של חודש אדר, הרמוז כבר בספר יצירה, שבכל השנה רווח רק יותר בהוללותם של אומות העולם, ואילו אצל ישראל צוחקים רק מעבודה זרה. אפילו שם החג – 'פורים', נלקח ממעשיו של המן המכונים במילה הלועזית – 'פור', וגם שמות גיבורינו – מרדכי ואסתר לקוחים ככל הנראה משמות לועזיים. (השם העברי של אסתר הוא – 'הדסה').
אכן, עניינו וחידושו של פורים ביכולת להעלות נקודות רוחניות מהמקומות העמוקים והרחוקים ביותר. השיכור מגלה דווקא בעומק הגוף והאלכוהול את נשמתו הטהורה והזכה, שהרי 'נכנס יין יצא סוד'. המתחפש, מבטא בתחפושתו עומקים עלומים, שבכל השנה אינם באים לידי ביטוי, וכן הלאה. זהו ה"ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", השליטה הרוחנית היהודית בדרכי הגויות השנואה.
בעניין זה כבר דרשו רבים, אולם דומה שראוי להקדים לו הקדמה חשובה נוספת. בערבו של פורים, צמים אנו את תענית אסתר. בכך מקדימים אנו הינזרות מעולם החומר לצלילה למעמקי הגוף ודליית פנינים רוחניים ממנו.
כך נהגו בני דורם של מרדכי ואסתר, בצומם בזמן מלחמת יג' אדר באויבי היהודים, לפני חג הניצחון ב- יד' אדר. כך נהגו מרדכי ואסתר בהקדימם צום שלושה ימים, ליציאת אסתר למשתה ההוללות של אחשוורוש, ונקיטתה בתחבולות מלכות הגויים.
וכך גם סידרה ההשגחה האלוקית את תולדות עם ישראל. לפנים, עת שקע עם ישראל בשיא חשכת הגלות, קמו לישראל חסידים ופרושי עליון. אותם חסידים דגלו בהינזרות מעולם החומר, מנהגי פרישות, צומות וסיגופים. אחד הבולטים, יש אומרים – מנהיגם של אותם חסידים קדמונים, היה – רבי יהודה החסיד בעל ספר חסידים (שיום ההילולא שלו בשבת זכור, שי"א שחלה בשנת הסתלקותו ביג' אדר).
חסידים קדמונים אלו, שחלק ממנהגי סיגופיהם השתלשלו גם למקובלים הבאים אחריהם, דגלו כאמור בצומות וסיגופים. אך, כעבור דורות, קמה חסידות הבעל שם טוב הקדוש וממשיכיו ושמה דגש על דרכי התקדשות, הבאות מתוך העלאת הגוף ולא מתוך שבירתו. דרך זו התפשטה בתפוצות ישראל, וודאי מתאימה היא מאד לדור השיבה לארצנו הקדושה, הארץ בה גם האדמה ועולם החומר קדושים הם.
אפשר לחשוב, ששני דרכי החסידות הללו סותרים זה את זה. אולם אפשר להבין, שיש כאן נדבך על גבי נדבך. אם ניגש אל הגוף מוקדם מידי, יש סכנה שנשקע בו בצורה בהמית. השאיפה היא לרומם את הגוף לפסגות רוחניות, ולכן עלינו להקדים ולהינזר מהגוף לתקופה מסויימת, להתרומם לרוחניות, ורק אחר כך בכוחינו לגשת אל הגוף ולהעלותו.
לכן, לאחר שזכה ישראל והיו בקרבו קדושי עליון כרבי יהודה החסיד וממשיכיו, שהרבו בסיגופים וצומות, יכולנו לגשת ולהעלות את הגוף ללא מורא. וכך בפורים, מקדימים אנו וצמים בתענית אסתר, ומכוח תענית זו ביכולתינו בפורים - לצחוק, להתחפש, ולהשתכר עד דלא ידע.
ועכשיו שצמנו, אולי אפילו את המן אנו יכולים להפוך למרדכי? ומי ברוך?
לחיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
