ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
בשו"ת באר שבע (נד, תשובה לבעל ה'גידולי תרומה') דן אודות אדם שמסרב לבא לבית דין, משום שהוא טוען שהתובע צריך להודיע לו מראש על מה הוא רוצה לתבוע אותו, ואם לא יודיע לו, הוא לא מסכים להגיע. להלכה הוא מוכיח מסוגיית הגמרא הנ"ל שאדם אינו זכאי לדרוש זאת, שכן הגמרא אומרת שאדם עשוי לגלות טענותיו רק בבית הדין ולא קודם לכן, על מנת למנוע מהצד השני לשקר כשיוכל להתכונן להשיב על טענותיו. הש"ך (חו"מ יא, א) הביא את דבריו וחלק עליהם , כי בגמרא הכוונה היא רק שאדם לא צריך לפרט בדיוק את כל טענותיו. אבל לומר על מה תובעו, הוא חייב לומר, כי אולי הנתבע מראש יודה לו והתביעה מיותרת.
השבות יעקב (א, קמג) כתב שדברי הש"ך אינם נראים, ואם יש לו השגות על התביעה יוכל לאומרם בפני בית דין, ולא אמור להיות לו הפסד מכך. ובשו"ת באר עשק (סימן סז - ר' שבתי באר) כתב גם הוא שאין צורך לומר מראש על מה התביעה, והביא ראיות נוספות: א. הגמרא בסנהדרין (ז ע"ב) כתבה שאין לומר דבריו לבית הדין לפני שיגיע חבירו על מנת שלא יווצר רושם מוטעה אצל הדיין, ומסתבר שזה כולל גם את נושא הדיון. ב. הגמרא במועד קטן (טז ע"א) מפרטת את סדר ההזמנה לדין, ולא אמרה שכותבים את נושא הדיון. ג. רמ"א פסק בסימן כד (חו"מ) שאם יש לתובע הרבה תביעות הוא יכול שלא לתבוע אותם כעת, ולשמור אותם לאחר כך. משמע שבידו הדבר, והוא יכול לתבוע או שלא לתבוע, ואין הוא צריך להודיע מראש אילו נושאים הוא רוצה לתבוע. למרות זאת הוא מסייג שאם בית הדין רואים שיש מרמה, או שלנתבע יש הפסד כספי מהתביעה עצמה, הם יכולים להכריח את התובע לומר מה נושא התביעה.
אמנם בשו"ת זכרון יוסף כתב (ב) שאין ראיות מכל דברי ה'באר עשק' ודברי השבות יעקב, כי אמנם בהזמנה לדיון לא חייבים לכתוב את נושא הדיון, אבל ברור שאם הנתבע דורש לדעת את נושא הדיון הוא זכאי לדעת, ובית הדין מחוייבים להודיע לו מהו הנושא. הטעם לכך הוא, שהרי הנתבע מוציא הוצאות על הדרך, ועל ביטול הזמן, ויתכן שההוצאות שלו יהיו גם גדולות יותר מכל סכום התביעה, ואם כן אולי הוא יעדיף לשלם אותה.
וכך החכם צבי (קסט) כתב שבוודאי חייבים להודיע מהו נושא הדיון, כיון שנאמר בגמרא 'אטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן' (בבא קמא פט:). כלומר, יתכן שנושא התביעה יכול להיפתר בין הצדדים, ואין צורך בבית הדין כדי להכריע בו, ולכן אין להטריח את הדיינים ואת הנתבע לחינם. כמו כן הוא כותב שוודאי הלכה כש"ך נגד דברי באר שבע.
סיכום : היו שהסיקו מהגמרא שאין צורך לומר מראש את נושא התביעה. אמנם אחרונים רבים כתבו שאין ראייה מגמרא זו, וכך יש לפסוק להלכה שאדם צריך להודיע מראש מהו נושא התביעה, וכך הנוהל המקובל בבתי הדין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
