ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
כפי שהבטחנו, ננסה לבאר את הסוגיא בכללותה, בדרך חדשה המבוססת על דברי אבן עזרא והחידושים הארכיאולוגים.
ראב"ע בפירושו הארוך, לימד אותנו כלל מעניין: "חשבונות רבים יש במקרא לא ידענו למי הם סמוכים" (שמות י"ב מ). מאחורי קביעה זו, שהראב"ע הביא עבורה בדבריו כמה דוגמאות, מסתתרת ההארה כי נושא מנין השנים בתנ"ך משמש פעמים רבות כרמז לסוגיות עמוקות ורבות משמעות. חז"ל כינו תופעה זו "אפשר לומר כן?" (תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יב, סדר עולם רבה (ליינר) פרק טז ועוד, עיינו גם צפנת ישעיהו בפרק המבוא ע' יח).
המסקנה היא שאין לראות בפסוקים המתארכים מאורעות בתנ"ך, מידע היסטורי כפשוטו. אף על פי כן, בפירושו הקצר, מביא הראב"ע דעה המכילה מידע בנושא תולדות המזרח התיכון מתקופת האבות ועד יציאת מצרים. וז"ל: "ויש אומרים כי ארץ כנען בימים ההם תחת יד מלך מצרים היתה" (שם).
לפי דברים אלה, ברגע שאברם הגיע לארץ כנען (בסוף פרשת נח או בתחילת פרשת לך לך, הוא הגיע לממלכתו של פרעה ובעצם היה תחת שלטון מצרי. רק ביציאת מצרים השתחרר עם ישראל מעול פרעה אחרי למעלה מארבע מאות שנים. (עיינו בדברינו לפרשת נח תשע"ה). אם כך, ניתן לומר כי עם ישראל ואבות האומה, היו תחת שלטון מצרי, כפי שמופיע בפשט הפסוקים תקופה מאוד ארוכה. אין בכך סתירה לדעת חז"ל כי מירידת יעקב ובניו מצרימה ועד ליציאה ממנה, עברו מאתיים ועשר שנים.
התגליות הארכאולוגיות ברחבי המזרח התיכון מוכיחות שוב ושוב כי אבן עזרא צדק.
ניתן כמה דוגמאות:
א. מכתבי אל עמרנה (שכנה במצרים התיכונה). בארכיון זה, שנחפר לראשונה בשנים תרנ"א-תרנ"ב (1891-2, התגלו מכתבים רבים שנשלחו ממלכי ערים בארץ כנען ששימשו כואסלים (בני חסות) אל הפרענים (אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון) שהיו שליטי העל של הארץ).
ב. בתלים רבים של ערים עתיקות בארץ ישראל, נתגלו חותמות רשמיות של פקידי פרעה שישבו בערים אלה באופן קבוע. פקידים אלה, שהיו חלק בלתי נפרד מהממשל הרשמי המצרי, ייצגו את האינטרסים של פרעה., בתל שקמונה, השוכן בתחומי העיר חיפה מול שכונת עין הים נתגלה חותם טין מופיע שמו של פרעה סתי הראשון. בשנה שעברה נתגלתה בתל דור (ליד קיבוץ נחשולים), חותמת (חרפושית) שהייתה שייכת כנראה למשנה למלך מצרים. דור הייתה עיר נמל חשובה ביותר בכנען, בוודאי שהיה לפרעה עניין לפקח על הנעשה בה ואולי גם לגבות מסים מהסחורות והסוחרים שעברו בה.
אומנם, גם מהכתובים וגם מהמציאות כפי שנתגלתה בשטח, מוכח כי המצרים שלטו בעיר גזר (שקיבוץ גזר שוכן למרגלותיו) עד ימי שלמה המלך. בחפירות במקום נתגלו מבנים שבנויים בסגנון מצרי מובהק (כולל ארמון מצרי בן שתי קומות). הכתוב מגלה לנו: "פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ וְאֶת הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג וַיִּתְּנָהּ שִׁלֻּחִים לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה" (מלכים א ט' טז).
אם כך, ברור שגם ארבע מאות ושמונים שנה אחרי יציאת מצרים ראו עצמם הפרעונים כשליטי ארץ ישראל. בעקבות משא ומתן מדיני וצבאי עם שלמה המלך, נאלץ פרעה לוותר על אחיזתו בעיר החשובה גזר.
הבה נתפלל כי נזכה לשבת לבטח במרחבי ארצנו
וננצל את עצמאותנו המדינית גם להתקדמות רוחנית בכל התחומים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
