ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
שלאחריה – בפרשת בשלח. והנה, לקראת סיומה של פרשתנו מובא פסוק הטומן בתוכו הבטחה אלוקית
המתחדשת כאן שוב בלוויית אזכור שבועת ד' למתן/ מתנת הארץ לעמו. ככתוב:בפסוק : "והיה כי יביאך... אל
2 ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבותיך ונתנה לך"
)שמות, י"ג, י"א(. כמובן שביום חמישה עשר בחודש שבט
3 אנו מציינים קשר מעשי בין מצוות התורה התלויות בארץ ישראל
, שעה שעם ישראל הוא זה המקיים אותן דווקא
כאן בארצו, תורת ישראל, על ידי עם ישראל, בארץ ישראל.
מרן הרב קוק זצ"ל, מתייחס לכינויה של הארץ בפסוקים אלו כ'ארץ הכנעני' דווקא. וקושר זאת עם סגולת ארץ
ישראל ועם תפקידו של עם ישראל.
4 הארץ נקראת כנען. כשמו של "האיש המקולקל והמקולל, אוצר הכיעור והזוהמה והשפלות האנושית".
ביטויים
המופיעים אצל מרן הרב זצ"ל , והם אמנם מגבירים את התמיהה שלנו על מה ולמה בחרה התורה להעניק לארץ
המובטחת לעם ישראל, דווקא את השם הזה מכל האפשרויות האחרות הקיימות ,. ואפשר שאולי גם אנו נשוב
ונתמה, מאידך גיסא, מנין זכות זו לאדם, הנושא שם זה, שתיקרא 'ארץ הקודש' בשמו?
כתשובה לשאלות אלו מצביע מרן הרב זצ"ל שארץ ישראל היא בעלת הסגולות החיות העליונות. היא יסוד
הקדושה העליונה ביותר המתגלה בעולם ובכוחה אם כן להפוך את התוכן הרע והמקולקל ביותר - לטובה ולברכה
! ועל כן 'כנען' שהיא, כאמור לעיל , מקום השפלות האנושית. גנוז בה אוצר חיים נעלה מאוד. אוצר של אור
שטמון בחושך. ורק הכוח הנעלה- שמקורו ביסוד האורה העליונה, יסוד שבועת עולמים בדבר ד'- שמוטבע בסגולת
הארץ הפנימית, הוא זה שיכול להתגלות, אך ורק על ידי עמו של ריבון העולמים. עם הממשיך את יסוד הקדושה
מן העבר, מאבות העולם, ומביאה עד לעתיד - עד דור אחרון.
זה היסוד לבחירה הנפלאה של העם והארץ. יחדיו. והוא המקושר ביסוד של תולדות העם, ומופיע לאורך הדורות.
הן לארץ והן לדרים עליה. והוא הנובע מהברית והשבועה. ככתוב בפסוק: " והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני ...
5 כאשר נשבע לך ולאבותיך"
.
בתכונת סגולת הארץ יש תוכן יסודי שאינו משתנה. אותו קשר רוחני ואמיץ של האבות והבנים יחדיו. ולעם ישראל
ולכל אחד מבניו הכוח למזג את היחס של הכנעניות, של הארץ כולה, להפוך אותו ולהעלותו אל מרום הקודש. ועל
6 כן הוא המסוגל )מלשון סגולה וגם בעל יכולת מעשית( 'להוציא ממסגר - עני'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
