ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב שאר ישוב כהן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שאר ישוב הכהן
"שנים רבות התמסרתי והתמסרת גם אתה להוצאת כתבי אבא, הרב הנזיר זצ"ל. עכשיו רציתי לבקש ממך: יש לי שיעורים רבים על שיר השירים שאני חושב שיש בהם עניין לציבור ואני מבקש להוציאם". שאלתי את הרב: מדוע דווקא על שיר השירים, הרי יש לרב כתבים רבים ברבים ממקצועות התורה? אולם הרב ביקש ממני למלא את דבריו. עסקתי בעריכת פירושו הייחודי לשיר השירים, כאשר הרב עובר על הדברים, מוסיף ומתקן.
בליל יום הזיכרון של אביו, הרב הנזיר זצ"ל, חמישה ימים לפני פטירתו, זכינו להוציא את הספר לאור עולם. נסעתי מבית הדפוס אל בית הרב בחיפה והגשתי לו את הספר שעליו עבד בשנותיו האחרונות – 'אהבת שי' על שיר השירים. הרב כבר היה חלש מאוד. בכוחותיו האחרונים דפדף בין דפי הספר ועיניו התמלאו דמעות התרגשות. כשיצאתי מביתו לא ידעתי שרק בעוד ימים ספורים יזכה להיפרד מן העולם במיתת נשיקה, שעליה רומז הכתוב בשיר השירים: "יישקני מנשיקות פיהו".
אולם עדיין לא מצאתי תשובה לפליאתי, מדוע הרב כל כך התעקש שאעסוק דווקא בכתביו על מגילת שיר השירים? בשעת ההלוויה, כשגדולי ישראל התאספו להספידו ולחלוק לו כבוד אחרון, הכתה בי המחשבה: הרי מגילת שיר השירים היא מגילת חייו.
מרן אור ישראל וקדושו, כפי שהקפיד הרב שאר ישוב כהן זצ"ל לכנות את הראי"ה קוק זצ"ל, מבאר שרבי עקיבא הוא זה שראוי לכנות את שיר האהבה שבין כנסת ישראל לבוראה "שיר השירים – קודש קודשים" (ידים ג, ה), כי תולדות חייו של רבי עקיבא כוללים את שלוש האהבות: האהבה הטבעית, אהבת האומה ואהבת הבורא (הקדמת הראי"ה למגילת שיר השירים). שלוש האהבות הללו הן מגילת חייו של הרב שאר ישוב כהן זצ"ל.
האהבה הטבעית: כל מי שראה את הקשר המיוחד בין הרב זצ"ל לרבנית נעמי תיבדל לחיים, הבין מהי אהבה. זכורני שבכל פעם שהיו נוסעים יחד, למרות שהיה נכה מלחמה והייתה קשה לו העמידה, הרב היה עומד ומחכה עד שהרבנית תתיישב ברכב, בודק שהיא מרגישה בנוח ורק אז נכנס ומתיישב גם הוא. לא היה זה רק כבוד חיצוני, אלא ביטוי להקשבה ולהערכה עמוקה שהייתה אצלו לרבנית, לעמדתה בעניינים אישיים וציבוריים, ולדבריה. כך גם הדריך את תלמידיו ואת הזוגות, שחלקם אינם שומרי תורה ומצוות, שבאו אליו להדרכה לפני הנישואין – נהגו כבוד מופלג זה בזה. הספידו ראש עיריית חיפה, יונה יהב: "למדתי ממנו הרבה מאוד איך להתייחס לבת הזוג".
אהבת האומה: מנערותו הקדיש הרב את חייו למען האומה. הוא סיכן את חייו בלחימה במחתרות בשלטון הזר, בלחימה נואשת על חירותה של ירושלים שבין החומות ומקום המקדש במלחמת השחרור, תוך שהוא נפצע קשה ונופל בשבי הירדני. מאז שחרורו הקדיש את חייו לבניינה הרוחני של האומה, בשרתו כרב צבאי, בעומדו בראש מכון הרי פישל להכשרת דיינים ורבנים מכל גוני הציבור הדתי, בכהונתו כרבה הראשי של חיפה ובפעילותו הציבורית, שבה עמד לפני שועי עולם בבקשה על עמו.
אהבת הבורא: מינקותו בבית הרב הנזיר זצ"ל, פיעמה ברב זצ"ל אהבת הבורא. עד בחרותו נהג בכל מנהגי הנזירות כמנהג ביתו, ועסק רוב היום בתורה בחברותא עם אביו הקדוש. בארכיון הכתבים שלו שמורות מחברות חידושי תורה על מסכתות הש"ס שאת חלקם כתב כשהוא מתחת לגיל עשר. מתוך חבלי הלידה האיומים של תקומת מדינתנו, בזמן מלחמת הקוממיות, פעל להקמת מסגרת לבני הישיבות שתאפשר לחימה עם לימוד תורה. כמה פעמים הדגיש בפניי: "אם יש לי זכות בבית דין של מעלה, אני חש שזה הסיוע שלי להוצאת פסק ההלכה של הרצי"ה קוק בחוברת 'למצוות הארץ', שהיה אחד מאבני היסוד להקמת ישיבות ההסדר". במהלך חייו פעל רבות להרמת כבוד התורה ולקרב רחוקים לאביהם שבשמיים.
"ותשחק ליום אחרון" - דבקותו בלימוד התורה עד אפיסת הכוחות ממש, כפי שראיתיו בימיו האחרונים, הייתה מופלאה. גם כשהיה חלש מאוד ולא יכול היה ללכת, היו נושאים אותו לבית הכנסת בגלל הקפדתו הגדולה על תפילה במניין. יום קודם פטירתו עוד זכה לברך את המתפללים בברכת כהנים, שעל קיומה בחיפה ובערי הצפון נאבק רבות בחייו. ביומו האחרון, כאשר כבר לא יכול היה הרב זצ"ל לדבר, רמז לעוזרו שיניח לו את התפילין שהכין לו אביו בקדושה ובטהרה, לבל ייפטר מהעולם בלי המצווה.
וביום ג' באלול, כשנתעלה הרב לישיבה של מעלה, פסענו אנו, תלמידיו, אחרי מיטתו של מורנו ורבנו, שריד אחרון לגדולי הרוח שזכו ליהנות מזיו פניו ומתורתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, כשאנו מלווים את שירת חייו, ובפינו "שיר השירים אשר לשלמה, יישקני מנשיקות פיהו", "שאר ישוב, שאר יעקב, אל אל גיבור".
הכותב הוא מעורכי כתביו של הרב שאר ישוב כהן ואביו הרב הנזיר במכון "נזר דוד" בירושלים
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











