ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
מה פירושה של התקשרות לצדיק, מדוע היא נחוצה, ואיך עושים אותה נכון?
התורה המאירה ופירותיה המתוקים
לא סוד הוא שהדגשת הצדיק היתה מהנקודות שעוררו התנגדות לחסידות. אנשי עולם התורה הלא־חסידי טענו כי די לאדם בלימוד תורה, בו כל אחד יכול להתייגע ולהבין בכחות עצמו, ואין צורך בצדיק. אפילו היום, יש המתקרבים בהתלהבות לתורת החסידות, אך עדיין חשים אי נוחות וחשש ממושג ההתקשרות לצדיק: מדוע שאבטל את אישיותי היחודית בפני אישיות אחרת? למה לרדת מהאין־סוף של התורה המופשטת לדמות אנושית קונקרטית, מוגבלת מטיבה, של צדיק? מה הטעם בהגבלה ובצמצום שיש בהתקשרות לצדיק מסוים? ובכלל, איך מזהים צדיק?
החשש מהפיכת דמות בשר ודם לכה מרכזית בעבודת ה' מובן, אך צריך לזכור שהתורה נתנה דווקא לאדם בשר ודם. ההולך בדרך התורה זקוק להשראת והדרכת צדיק שגם הוא, בסופו של דבר, בשר ודם. כשם שעל הבריאה הראשונה, האור, נאמר "וירא אלקים את האור כי טוב", כך נאמר "אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו" (ורמז מכוון לקשר ביניהם: "האור כי טוב" ועוד "צדיק כי טוב" שוה כי פעמים טוב!). "האור כי טוב" הוא "תורה אור", אך הגעה לפירות־מעשים מתוקים תלויה ב"צדיק כי טוב" ההופך את האור הפשוט לפירות מתוקים ומעללים משני־מציאות, "תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים". אור התורה לכשעצמו בעיקר מבדיל בין הטוב והרע במציאות ומלמד להתנהל בהם לפי שורת הדין, אך הצדיק פועל במגמת המתקה – "לפנים משורת הדין" – ומתעקש לגלות את הטוב האלוקי הטמון בכל ולהפוך גם את הרע לטוב (כמובן, "לא עם הארץ חסיד" וההמתקה באה לאחר הבדלת ותוך גילוי האור הגנוז בתוכה, "כי מתוק האור").
קרוב אליך (664)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
289 - חופש ואמת
290 - איך אתה עם הצדיק?
291 - מה היחס הנכון בין השמחה של קרבת ה' לבין הצער?
טען עוד
הבחירה איך לקבל מהצדיק
אדמו"ר הזקן מסביר בתחלת ספר התניא כי הקשר לצדיק מהותי ועצמי, מעבר להדרכה ודוגמה אישית לעבודת ה'. כדי להסביר שהנפש האלוקית היא "חלק אלוק ממעל ממש" הוא מדמה את עם ישראל לבן שכל־כולו, מראשו ועד קצות ציפורניו, נמשך ממוח אביו מולידו. גם אחר הלידה קשורים האברים למוח שבראשו של הבן, וכך כל נשמות ישראל קשורות לאותם "ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בחינת ראש ומוח לגבי נשמות ההמון ועמי הארץ".
עולה שהקשר לצדיק מוטבע ומובנה – כשם שהמוח חש את חיות אברי הגוף ומנהיגם כך הצדיק חושף את המקור האלוקי של כל נשמה ומנהיג אותה. לכן, אומר אדמו"ר הזקן, "יניקת וחיות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדורם" ומובן מדוע על ידי הדבקות בתלמידי החכמים, צדיקי האמת, נדבקים בה'. הדבר כה מוטבע עד שגם "הפושעים ומורדים בתלמידי חכמים", שאינם חפצים בקשר לצדיק ומתנגדים אליו, "יניקת נפש רוח ונשמה שלהם מבחינת אחוריים של נפש רוח ונשמת תלמידי חכמים".
כלומר, כל אחד קשור לצדיקים שהם ראשי בני ישראל (ראשי תיבות רבי), והבחירה היא רק האם לקבל מהם חיות בדרך פנים או בדרך אחור. הפירוש הפשוט הוא שנתינה בדרך פנים היא ברצון ובמאור פנים ואילו נתינה בדרך אחור היא באי־רצון ומתוך הכרח, "כמאן דשדי בתר כתפוי לשונאו".
צדיק עם פנים
הבדל נוסף: מצד האחור כולם שוים והכל שוה ואטום ואילו בפנים מובחנים פרטי הפרטים המרכיבים את תווי הקלסתר היחודי לכל אדם. התקשרות רצונית לצדיק מבחינה באופיו המיוחד, המצטייר מתורותיו, ניגוניו, פעולותיו המיוחדות והסיפורים אודותיו. הצדיק־הנשיא יכול להתאפיין במסירות נפשו, בגאונותו בתורה, במדותיו הטובות, בצדקותו, ברוח קודשו, בהיותו מלומד בנסים ועוד ועוד. דווקא על רקע הקשר האישי העמוק לרבי אחד ויחיד ניתן להיות גם "אוהב צדיקים" ולשאוב השראה מהפן המיוחד המודגש ומובלט אצל צדיקים אחרים.
גם ההתקשרות עצמה היא רבת־אנפין: מהרבי מקבלים "דעת תורה", את החידושים והדגשים בתורה לדור זה; אליו פונים כעמוד התפלה בעת צורך בישועה; הוא מכוון את האדם לשליחותו המיוחדת בחיים (כמצביא המערכה המעמיד כל חיל במקומו) וממחיש לחסידיו את דמות מנהיג ישראל, המשיח שבדור (וכל אלה לא שוללים דמויות נוספות בחיי החסיד – משפיע המדריך אותו בעבודת האישית־הפנימית בתיקון מידותיו ובמימוש השליחות; יהודים־טובים המשמשים עבורו מגדל־אור ומטעימים לו חיים יהודיים אמתיים; וגיבורים המשמשים דוגמה מעוררת השראה להתמודדויות שמזמנים החיים).
דבק־ההתקשרות הוא אהבה. ככל שמתמסרים ברצון ובחשק מבחינים בפרטים ובגוונים באישיות הצדיק־האהוב ומקבלים מהם חיות והדרכה מפורטות המתאימות לכל תחומי ומצבי החיים – "ראה פניו מאירים".
האומץ של אמונת צדיקים
היחס הנכון לצדיק הוא בבחינת פנים אל פנים – כשם שמקבלים מהפנים המאירות ורבות הגוונים של הצדיק כך ההתקשרות חושפת ומאירה את הפנים היחודיות של החסיד. במובן הזה, ההתקשרות לצדיק אינה בטול האישיות הפרטית אלא ההיפך הגמור – זו הדרך למציאת השליחות האישית וקבלת הכוחות לממש את מלוא הפוטנציאל האישי־היחודי, ממש כשם שהמח מחזק את התכונות והתפקוד היחודיים לכל איבר בגוף (ואינו הופך את כל אברי הגוף לאחידים).
ההתקשרות לצדיק מבוססת על אמונת צדיקים. בפשט, הכוונה לאמונה שבאמת ה' מתגלה בעולם לא רק דרך התורה אלא גם דרך נשמות הצדיקים. בעומק יותר, אמונת צדיקים, לשון רבים, כוללת את האמונה בצדיק אליו האדם מתקשר ובנקודת הצדיק הטמונה בתוכו פנימה ("צדיק עליון" ו"צדיק תחתון" בלשון הקבלה והחסידות). הצדיק מגלה ומהדהד את נקודת הצדיק שבאדם עצמו – אם יש צדיק בעולם אפשר להאמין גם בטוב שבנשמתי, "חלק אלוק ממעל ממש" ו'ללכת עליו'. אמונת צדיקים נותנת אֹמץ אמיתי לממש את כל הטוב הגנוז באדם, להרגיש כי "על הצדיקים ועל החסידים... ועלינו יהמו נא רחמיך... ושים חלקנו עמהם" עד לגילוי של "ועמך כֻלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
