ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
הוא היה יהודי ירא שמיים שמקיים כל מה שאומרים לו חכמים, עובד באמונה וביושר ותורם ביד נדיבה מהונו לצדקה. בכל פעם שהגיע לנתיבות ונכנס לבבא סאלי, הלה האיר לו פנים.
יום אחד הגיע כדרכו אל בית הצדיק. כאשר ראה אותו הבבא סאלי, קם מולו והחל לזעוק כלפיו בקול רם: "שקרן! נוכל! הולכת אותי שולל כל כך הרבה זמן!"
כעסו של הבבא סאלי היה בלתי נסבל. כל בני ביתו נזעקו לקול קריאותיו, אבל הבבא סאלי לא הפסיק לצעוק וקצף על אבי במשך דקות ארוכות. לבסוף צעק אליו: "תצא מהחדר שלי וכף רגלך לא תדרך כאן יותר!"
אבי יצא נדהם. הוא לא ידע את נפשו מרוב צער. לא הבין כלל מדוע הצדיק, שתמיד האיר לו פנים, מתייחס אליו בצורה כה משפילה. מעולם לא ראה את הבבא סאלי כועס ובטח שלא כך. הוא בכה חרש והשאלות נקבו את נפשו: מה קרה? מה עשיתי בזמן האחרון שעורר את חמתו של הצדיק? מה סיפרו לו עליי? מה פתאום צדיק כל כך גדול כועס כך?!
כך התייסר בינו לבין עצמו שעה ארוכה, אבל לא היה מי שייתן מענה לשאלותיו הקשות.
הוא הלך לביתו, הסתובב בפיזור נפש מחדר אחד למשנהו ולא מצא טעם לחייו. לבסוף החליט ללכת לאתר הבנייה שניהל במצפה רמון כדי לחזור לשגרה ולשכוח מצערו הגדול. הוא שהה באתר כמה שעות, ולקראת ערב לקח במכוניתו שני עובדים זרים לביתם כמנהגו בסיום יום העבודה.
באחד העיקולים של מצפה רמון המכונית שלפניו בלמה בפתאומיות. כשהבחין בכך אבי ניסה לבלום בכל כוחו את רכבו, אבל זה היה מאוחר מדי. מכוניתו הועפה אל התהום משמאל לכביש והתגלגלה שם כמה פעמים כמו אבן קטנה.
המכונית נמחצה כמעט לחלוטין. אבי, שכל גופו כאב מהחבטות, לא חשב על כלום באותם רגעים. הוא דחף את הדלת שהתעקמה וזחל החוצה בקושי רב. אז ראה לחרדתו מבחוץ את המכונית המרוסקת שנמצאו בה שני הפועלים כשהם הרוגים בוודאות.
הוא מישש את גופו הכואב ולא האמין למה שגילה - הוא בריא ושלם.
"ריבונו של עולם", פרץ בבכי, "איך נשארתי חי ושלם בתאונה נוראה כל כך?!"
החושך החל לרדת על המדבר. הוא התאמץ בכל כוחו לטפס ולהגיע אל הכביש המעוקל. שם עצר טרמפ כדי לנסוע למשטרת ירוחם ולדווח על התאונה ועל ההרוגים. לאחר מכן חש שברצונו לנסוע אל נתיבות, אל הבבא סאלי, יהיה מה שיהיה. הוא חשש שהצדיק שוב יצעק עליו ויגרשו מביתו, אבל הרגיש שהוא מוכרח לנסוע אליו.
אבי נעצר לפני חדר דלתו של הבבא סאלי. כאן החל לדמיין לעצמו מה מצפה לו ורוחו נשברה בקרבו. האם לא די לו במה שאירע כעת?! כמה יוכל לסבול עוד?! הוא אימץ את נפשו, נקש בדלת ונכנס.
כאשר הבבא סאלי ראה אותו, קם מכיסאו וניגש אליו בפנים צוהלות, כמו בעבר ואף יותר.
"ברוך הבא! ברוך הבא!", אמר הרב והושיט לו את ידו, "אני מחכה לך. בוא חביבי, תשב לידי".
דמעות פרצו מעיניו של אבי והמילים נעתקו מפיו. לאחר שנרגע מעט, החל לספר במילים רצוצות מה אירע לו, ולבסוף שאל: "רבנו... תסביר לי מה קרה לי היום?"
"דע לך", אמר הבבא סאלי, "כי הצדקה והמעשרות שאתה נותן מרווחיך ללומדי תורה הגנו עליך כחומה בצורה. היו כמה פעמים שהמזיקים רצו לפגוע בך ולא יכלו. אבל בזמן האחרון התחלת להתגאות בלבך על מעשיך הטובים וצמחה לך מעין קרן ברגל, כמו שאמרו חז"ל: 'כל המתייהר הרי הוא בעל מום'. כאשר נכנסת היום בצהריים ראיתי את מלאך המוות קשור ברגלך, והבנתי שאין שום דרך להצילך אלא אם אצליח להוריד את גאוותך תכף ומיד, ולכן השפלתי אותך כל כך! כאשר רוחך נשברה, מלאך המוות לא יכול היה להורגך".
אבי נישק את ידו של הצדיק וחזר לביתו כשהוא המום מכל מה שאירע. לא רק נס הצלתו ורוח קודשו של הבבא סאלי הפעימו אותו, אלא בעיקר איך שגאוות האדם היא שורש לכל צרותיו, ואילו נמיכות רוחו היא התרופה לכולן, ואף מצילתו ממוות בטוח.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
