ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
קולמוסים רבים נשתברו בניסיון להסביר פסוק זה ובמיוחד את סופו הסתום. מצד אחד, ברור שאין נסתר בפני הקב"ה ואין ידיעה מחוץ לידיעתו ומצד שני, לא ברור על איזו ידיעה מיוחדת מכריז הכתוב, ידיעה שתוצאותיה היא גאולה לישראל.
רש"י פירש שלפני שליחותו של משה, היתה תקופה של הסתר פנים (בדורנו אין צורך להכביר במילים כדי להסביר את משמעות העניין וחומרתו). וז"ל: "נתן עליהם לב ולא העלים עיניו".
ראב"ע פירש בכיוון אחר: "וירא החמס, שהיו המצרים עושים בגלוי. וידע העשוי בסתר".
לדבריו, הנושא הוא: העוולות שעשו המצרים לבני ישראל והכתוב הכריז כי הכל היה גלוי ביחס לקב"ה, אפילו העינויים שנעשו בהסתר. (גם בנושא זה של מחנות מוות מוסתרים היטב אין צורך להכביר במילים).
האברבנאל ביאר בדרך הבאה: "וזה פירוש 'וַיַּרְא אלקים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אלקים', ר"ל שמצד אחד שמע נאקתם וזכר את בריתו ומצד אחר ראה את בני ישראל שהיו עושים כמעשה ארץ מצרים בע"ז שלהם ועם כל זה הכריע כף הזכות וידע השם אותם ורחם עליהם לגאלם".
פירושו של האברבנאל מבוסס כנראה על המדרש הבא: "'וַיַּרְא אלקים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אלקים', אמר ריש לקיש שראה שהן עתידין להמרות על ים סוף דכתיב 'וימרו על ים בים סוף' (כשרצו לחזור מצרימה), וידע אלקים, ידע שהן עתידין לומר 'זה אלי' (בשירת הים), ריב"ל אמר ראה שעתידין לומר 'אלה אלהיך ישראל' (בחטא העגל), וידע אלקים, שעתידים להקדים נעשה לנשמע (במתן תורה)" (שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה א).
המדרש מנסה להתמודד עם מצב שבו העם מצד אחד, מצליח להתעלות לפסגות גבוהות מבחינה רוחנית ומצד שני, נופל לבורות לא פחות עמוקים מבחינת שמירת המצוות ויראת השמים.
בפסוק זה, ששימש הקדמה לבשורת הגאולה יש בשורה אדירה גם לדורנו. אם ברצוננו להבין מדוע ההכרעה היא לכף זכות, יש לעיין בדעה הבאה במדרש: "ורבנן אמרי וירא אלקים שעשו תשובה הבינונים וגם הרשעים הרהרו לעשות תשובה דכתיב 'התאנה חנטה פגיה', וידע אלקים, שאפילו אחד בחבירו לא היה יודע אלא הקדוש ברוך הוא לבדו, וזה מכוון את לבו וזה מכוון לבו ועושין תשובה" (שם).
לדעת רבנן הכתוב מכריז בפסוקנו, כי עמוק בתוך הלב, במקום שבני אדם אינם מסוגלים לראות, רק הקב"ה יודע שקיימים הרהורי תשובה. זה לא רק שיש צדיקים הנושאים על גביהם את כלל הציבור, גם הבינונים והרשעים בעם ישראל הם צדיקים.
בשנים האחרונות ניתן לזהות (למרות נפילה לתהומות בחלק מן התחומים) רגשי קודש נסתרים, שצצים ועולים מבין השיטין בחלקים נרחבים של החברה הישראלית. תופעה זו רחבה הרבה יותר מתנועת התשובה וההתחזקות הגלויה. זה מצטרף לכך שהחברה בישראל הגיעה בשנים האחרונות להישגים רבים בתחומים רבים.
גם אם הדרך עדיין ארוכה, נשתדל להפנים את המסר העולה מפרשת שמות. נחפש את אותם הרהורי תשובה, חברתיים, מוסריים וערכיים ונטפח אותם. שמירת המצוות בגלוי תופיע בסוף הדרך. כל ניסיון לדחוק את הקץ עלול רק לדחותו ח"ו. גם אם בעיניים אנושיות אי אפשר לראות זאת, יש כאן הכרזה - וַיֵּדַע אֱלֹקים! רבותי, סבלנות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
