חמש שניות לפיצוץ | הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
קרוב אליך

קטגוריה משנית

606

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

התפללנו מנחה לא מזמן, ובברכת השנים אמרנו: "ברך עלינו את השנה הזאת". לפני השקיעה של כ"ט אלול, חצי שעה לפני סוף השנה, מברכים את השנה. מה כבר יכול לקרות בחצי שעה?! האמת היא שבחצי שעה יכולים לקרות הרבה דברים - אי חדש יכול להתגלות, הר געש יכול להתפרץ ולהרוס מדינה שלמה. או למשל נפילת מגדלי התאומים בארצות הברית - כמה זמן לקח כל האירוע? הוא קרה די מהר, ובזמן הקצר הזה השתנה משהו בעולם.
הרבה מהאנשים פה מכירים את התחושה של להחזיק רימון (רימון יד, לא רימון שאוכלים). אחרי שמשחררים את המנוף של הניצרה, יש חמש עד שבע שניות – והרימון מתפוצץ. אפשר לספור את השניות שנשארו, ברגעים האלה כל שנייה היא שנייה. לשניות האלו יש הרבה יותר משמעות מזמנים אחרים. זה לא רק שהשניות האלו ארוכות יותר, הן גם שוות יותר, ברגעים כאלה הזמן נמדד באופן אחר.
בראש השנה מתחיל זמן חדש. אנחנו אומרים בתפילה "היום הרת עולם". משמעות המילה 'עולם' במקרא שונה מהמשמעות שבה אנחנו משתמשים בה בדרך כלל. 'עולם' זה לא היקום או הגלקסיה, אלא זמן, כמו שגם בלשוננו הביטוי 'לעולם ועד' מבטא זמן נצחי. משמעות הביטוי "היום הרת עולם" הוא, אם כן - היום יום הלידה והיצירה של הזמן. כלומר, זה לא רק שהקדוש ברוך הוא מוסיף עוד חתיכה של זמן, אלא שמתרחשת פה בריאה חדשה של זמן חדש. שנה היא לא רק כך וכך ימים או כך וכך שעות, שנה היא מהות לעצמה. ולכן שנה חדשה היא בריאה חדשה.
• • •
הרמב"ם, כותב שכשהאדם מתבונן בשמים ובכל הכוכבים, זה גורם לו להרגיש, בלשונו של הרמב"ם, "שהוא ברייה קטנה שפלה אפלה". היום אנו יודעים על הרבה הרבה יותר כוכבים ממה שידעו בזמנו של הרמב"ם. גם בראש השנה, כשנוצר זמן חדש, כשנולדת שנה חדשה, זהו דבר הרבה יותר גדול מאיתנו, והוא יכול לגרום לנו את אותה תחושה של קטנות. כמו ילדים שיש משהו שמפחיד אותם והם מחזיקים ידיים, בראש השנה אנחנו נמצאים בבית כנסת ביחד, משתדלים להיצמד אחד לשני ולהיות ביחד. אנחנו מפחדים, אז אנחנו עומדים ביחד ומחזיקים ידיים. אנחנו מרגישים יותר טוב כשאנחנו נמצאים ביחד.
• • •

קרוב אליך (663)

הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל

281 - קרוב אליך הדבר מאד

282 - חמש שניות לפיצוץ

283 - מטרה ומיקוד

טען עוד

אנחנו אומרים "היום הרת עולם", ו"הרת" פירושו הריון, אבל האמת היא שלפי כל המפרשים ראש השנה הוא לא היום שבו נברא העולם, אלא היום שבו נברא האדם. כשאנחנו אומרים "זה היום תחילת מעשיך" – אז תחילת מעשיך היא הבריאה של האדם; האדם הוא מרכז הבריאה.
האדם הוא יצור שמורכב משני חלקים: הקדוש ברוך הוא לקח נשמה של מלאך והכניס אותה בתוך גוף של שימפנזה. בסיפור הבריאה של האדם בספר בראשית, כתוב שהקדוש ברוך הוא אמר: "נעשה אדם", והמפרשים מסבירים שהקדוש ברוך הוא התייעץ עם המלאכים לפני שהוא ברא את האדם. המלאכים הם האינטלקטואלים הכי גדולים שיש; אצל בני אדם, מישהו עם מאה־וחמישים IQ הוא מיוחד, לכל אחד מהמלאכים יש אלף וחמש מאות IQ. הקדוש ברוך הוא שאל אותם "מה דעתכם על הניסוי הזה?". הם ענו לו שאין סיכוי, זה לא ילך, זה שילוב לא מוצלח. האדם הוא קונפליקט אחד גדול.
באופן אחר מפרשים את המילים "נעשה אדם", שהקדוש ברוך פנה לכל היצורים בעולם ואמר להם: בואו נעשה אדם. ואז האדם נברא מכל חלקי המציאות, כל יצור הכניס בו חלק: השועל הכניס בו קצת שועליות, האריה – אריוּת, התולעת – תולעיוּת, והנחש גם שתל את חלקו. את כל החלקים האלה אפשר לראות בבני האדם. ובסוף הקדוש ברוך הוא אמר: אני רוצה לצרף את החלק שלי ולהכניס לתוכו. וזה פירוש הפסוק "ותחסרהו מעט מאלוקים" – מעט, לא כמו אלוקים אבל הכי קרוב שיש. הקדוש ברוך הוא נתן באדם את היכולת להיות כמוהו, הקדוש ברוך הוא יכול לברוא עולמות ולהרוס אותם, וגם בני האדם יכולים לברוא עולמות ולהרוס אותם.
'הרת עולם' פירושו הריון, ובסוף הריון, כידוע נולד ילד. לפעמים נולד ילד יפה וטוב, אבל קורה לפעמים שנולדת מפלצת. על שנים מסוימות אפשר לומר שהן היו שנים טובות, והיו גם שנים אחרות שהיו שנים מפלצתיות – היו כמה וכמה שנים כאלו שהיו מפלצתיות מתחילתן, בכל מה שאפשר. עכשיו ראש השנה – נוצרת שנה חדשה, ואנחנו יכולים לשנות את השנה. על ידי אותו החלק שהקדוש ברוך הוא הכניס באדם, בזכותו ובכוחו, יש לנו את הכוח לברוא עולם – בכוח ובפועל, או להרוס עולם – בכוח ובפועל. עכשיו, בשני הימים של ראש השנה, בואו נעשה את השנה קצת יותר מזהירה ויפה.
• • •
שני הימים של ראש השנה הם ימי הדין: ביום הראשון הדין הוא 'דינא קשיא', דין קשה, וביום השני 'דינא רפיא', דין רפוי.
ביום הראשון השאלה שעולה היא האם כדאי להמשיך את הקיום של העולם? יש סיבות טובות להחליט שזה לא כדאי. פעם אמר לי נהג מונית ערבי: "אתה יודע בשביל מי יורד הגשם? לא בשביל האנשים, להם לא מגיע. הגשם יורד בשביל החמורים, הפרות והעצים". ייתכן שהעולם קיים בשביל הבהמות, ולא בשביל אנשי המחשבים. אולי העולם קיים גם בשביל הילדים הקטנים, הם מסתובבים פה, נראים נחמדים, יש להם פוטנציאל, יש להם תקווה.
לקדוש ברוך הוא אין שום בעיה להפסיק את הקיום של העולם. פעם אחת הוא החליט להביא מבול, הוא אמר: בני האדם לא מתנהגים טוב, אז הוא הביא מבול, ומכל בני האדם נשאר רק אחד. אבל האמת היא שבשביל להפסיק את העולם, לא צריך מבול של מים או של אש, הקדוש ברוך הוא יכול פשוט לכבות את העולם, ללחוץ על כפתור וזהו. זהו הדין הקשה של היום הראשון.
היום השני הוא דרמטי פחות, אבל כואב יותר. אחרי שביום הראשון החליט הקדוש ברוך הוא להמשיך את קיום העולם, ביום השני עולה השאלה – איך העולם ממשיך, באיזה אופן?
• • •
לפעמים אנשים מחליטים החלטות גדולות ומקבלים עליהם כל מיני דברים גדולים, בדרך כלל זה לא מחזיק מעמד שלושה ימים, ולפעמים אפילו גורם לאדם לשנוא את עצמו. לפעמים אנשים מצהירים: "הוריי, אבי ואמי, אחיי ואחיותיי, מהיום אהיה מלאך" – מהמלאכים הגדולים האלה לא נולדים אפילו מלאכים קטנים. אפשר לראות אחרי יום הכיפורים מה נשאר מכל היום הקדוש, איך הארוחה שמיד אחרי הצום נראית...
מה שיכול להחזיק הם שינויים קטנים. צריך לעשות שניים או שלושה שינויים קטנים ולהחזיק בהם, או לפחות שינוי אחד, צעד אחד, חצי צעד, תזוזה כלשהי. כשאדם עושה משהו, אפילו קטן, אז יש תנועה, וגם אם זה לא נראה הרבה, אחרי שנים, כשאדם מסתכל אחורה, הוא יכול לומר: כאן היה רגע של אמת. אמנם, אפשר וגם צריך לחלום חלומות גדולים; אבל הם פועלים במישור אחר. השינויים שאנחנו מנסים לעשות בראש השנה לא צריכים להיות גדולים מדי.
היה לי קרוב משפחה שהיה נהג אגד והיה לו קו קבוע. יום אחד החברה החליטה להעביר אותו מהקו הזה לקו אחר, ואז התחילו להגיע לאגד מכתבי מחאה מאנשים שהיו נוסעים אתו בקו באופן קבוע. הם ביקשו שיחזירו אותו לקו הקודם. מישהו כתב: הוא היה אומר לי כזה 'בוקר טוב', שהיה עושה לי את היום. אני מספר את זה רק כדי שתראו מה אדם יכול לעשות בכל מקום שהוא נמצא.
כשאדם עושה הרבה שינויים קטנים, נוצר בסוף שינוי גדול. בגמרא משלו את נתינת צדקה לשריון קשקשים, כל חתיכה קטנה סותמת עוד חור בשריון, עד שנוצר שריון גדול; כך נותנים מטבע ועוד מטבע עד שמגיעים לחשבון גדול. גם בשינויים קטנים אפשר לסתום ככה חורים. היה פעם מישהו שקיבל על עצמו שישקר שקר אחד פחות בכל יום ושירמה את חברו בשקל אחד פחות, אלה גם כן שינויים לטובה. אולי תקבל על עצמך לא להציק לאחותך הקטנה? ואם אין לך אחות קטנה, אז שלא תציק לאשתך. אם תיכנס הביתה עם חיוך, יש סיכוי שתקבל חיוך בחזרה. ואולי לא תכתוב לשון הרע בעיתון למרות שהעורך שלך רוצה. על ידי השינויים הקטנים האלה יהיו פחות חורים בבגד.
כשאדם עושה צעד אחד קטן אמנם לא שומעים אותו, אבל כשמאה אנשים זזים ביחד זה עושה רעש. וכשמיליון אנשים זזים יחד, זה מזעזע את העולם. אז בואו נעשה תנועה ביחד בכל הלב, וזה יזעזע את העולם.
בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע

קרוב אליך

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל

מבאר התלמוד בבלי, תנ"ך, משנה, רמב"ם ועוד עשרות ספרי עיון והגות. נשיא מוסדות שפ"ע, ונשיא ישיבת ההסדר תקוע, ישיבת מקו"ח, ישיבת שפע ועוד.

שמחת החג
זמן שמחתנו
תשס"ה
ניסן
קריעת ים-סוף
גליון מס' 1 ניסן תשס"ד
תשס"ד
קרוב אליך
יש ספק / אין ספק
גליון מס 117
אדר ב תשע"ו
תמוז
כל ימי חייו – להביא לימות המשיח
תש"ע

קרוב אליך

קרוב אליך
קרוב אליך – תרומה
עלון מספר 592
רבנים שונים | אדר תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – קרח
עלון מספר 605
רבנים שונים | סיון תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – בלק
עלון מספר 607
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

קרוב אליך

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

27 דק'
שיחות ליום ירושלים
עיר שעושה כל ישראל חברים
שיחות ליום ירושלים בישיבת הכותל תשע"ב
הרב דוד גבריאלי | כח' אייר התשע"ב
המתח שבין רועי הבקר והצאן
המתמטיקה של רועי הבקר והצאן
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשס"ח
עצרת ליחיאל
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז
ספר תהילים
תהלים פרק יב
רבנים שונים

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הרב אליקים לבנון
הרב ינון גרוסברג
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרה"ג צבי שכטר
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב הלל גפן
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז