ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
תפוח בדבש – "שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". התלמוד (שבת פח, ב) מלמד אותנו כי "נמשלו ישראל לתפוח... מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע". במעמד הר סיני אמרו ישראל ביחס לקבלת התורה "נעשה ונשמע". כלומר, כדוגמת עץ התפוח, שפירותיו מבשילים בטרם הבשילו העלים, כך גם עם ישראל מצוי בשייכות טבעית לדבר ה' עוד טרם החלטה מודעת. תהליך התשובה שלנו אף הוא, כדוגמת התפוח, מתחיל מן ההכרה כי יש בנו נשמה טבעית, המתוקה מדבש. נשמה הקודמת לכל הקלקולים שנגרמו לאחר מכן על ידי מעשינו. מתוך כך נולדת בנו הוודאות בהצלחתה הטובה והמתוקה של התשובה.
רוביא – "שירבו זכויותינו". רוביא הוא מאכל המורכב מהרבה גרגירים (שעועית, פול, שומשום וכדומה). הרעיון הרוחני העומד מאחורי אכילת הרוביא הוא כי הנשמה המתוקה המצויה בנו אינה נותרת רק ברובד המופשט, אלא באה לידי ביטוי גם בתכונות נפש מפורטות ורבות. עם ישראל מאופיין בתכונות רבות המוטבעות באופיו הלאומי עוד מימי האבות. למשל, המשנה במסכת אבות (ה, יט) אומרת: "כל מי שיש בו עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה – מתלמידיו של אברהם אבינו". בפתיחתה של שנה מבקשים אנו שיתרבו אותן תכונות קודש הגנוזות בנו באופן טבעי.
כרתי - כרתי הוא הכרישה, ואליו אנו מצרפים את התפילה: "שייכרתו שונאינו". לאחר נקודת המוצא, ההפנמה כי בנפשנו מוטבעת נשמה אלוהית, ניתן כעת להתייחס גם לכישלונות בפרספקטיבה חדשה. ראשית, ההכרה המדויקת בחטא! כדברי המשנה במסכת ברכות (א, ב): "מאימתי קורין את שמע בשחרית?" (מאיזו שעה ניתן לקרוא את קריאת שמע בבוקר?) "משיכיר... בין (צבע) התכלת ל(צבע) כרתי". צבעו של הכרתי הוא בגון התכלת והוא משמש לזיהוי ואבחנה לאור היום. אם נשליך זאת לרובד הרעיוני נאמר כי אכילת הכרתי מסמלת את ההבדל בין הצדדים הרעים שבנפש לצדדים החיוביים שבה. זיהוי והכרה של החטא הם השלב הראשון בתהליך התיקון.
סילקא – "שיסתלקו אויבינו". ככל הנראה הכוונה לסֶלק (או תרד). לאחר ההכרה בחטא וכריתתו מגיע סילוקו. המשכו של תהליך התשובה הוא העזיבה והסילוק המוחלט של החטא: "ומה היא התשובה? שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד... ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם" (רמב"ם, הלכות תשובה, ב, ב). זאת ועוד, בד בבד עם סילוק החטא מתחילה עבודת השיקום: "סליק" בארמית משמעו "עלייה" - האדם מסתלק מן הכיעור ופותח בתהליך התקדמות כלפי מעלה, כעלי הסלק הפונים אל-על.
תמרי – "שייתמו שונאינו". כעת, לאחר ההכרה, הכריתה והסילוק של החטא מן הנפש, נפתחת הדרך אל התשובה השלמה. העוונות, שונאי הנפש, כלו ותמו, ונפשו של האדם מתבשרת כי תם עוונה: "הרואה תמרים בחלום - תמו עוונותיו, שנאמר 'תם עוונך בת ציון'" (ברכות נז, א).
קרא – קרא הוא ירק ממשפחת הדלועים (דלעת, קישוא) ואליו אנו מצמידים את הברכה: "שייקרע גזר דיננו וייקראו לפניך זכויותינו". תשובה שלמה משנה את המציאות. יש בה קריאה לבריאה חדשה הקורעת ומשנה את גזר הדין: "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה'... ומשנה שמו, כלומר: אני אחר ואיני אותו האיש שעשה את המעשים" (רמב"ם, הלכות תשובה, ב, ד).
רימון - "שנרבה זכויותינו כרימון". לעומת בקשת ריבוי הזכויות הטמונות בנו מזכות אבות, בלי בחירה ומאמץ מצדנו (אותה ביקשנו ב"רוביא") - כעת, לאחר תהליך התשובה הארוך אנו קרואים להרבות את זכויותינו, אולם הפעם מתוך עבודה ועמל אישי. איננו יכולים להסתמך רק על זכות האבות, אלא צריכים להוסיף זכויות משלנו, בריבוי תורה ומצוות: "הרואה רימונים בחלום... יצפה למצוות שנאמר 'כפלח הרימון רקתך', מאי 'רקתך'? - אפילו הריקנים שבך מלאים מצוות כרימון" (ברכות נז, א).
ראש דג - "שנרבה ונפרה כדגים ושלא תהא עין הרע שולטת בנו כדגים... שנהיה לראש ולא לזנב". הגענו לסופו של התהליך: הכוחות האנושיים, אשר זוככו על ידי התשובה, יכולים כעת לפרות ולרבות בלי חשש של קנאה ועין רעה (כדוגמת הדגים הנסתרים בים מעין רואה). התעצמות הכוחות הטהורים מביאה אותנו ל"ראש": לשיא המחשבה, לפסגת השאיפות - ולנקודת הראשית של השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
