ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
לכל מצווה יש גיל חינוך לפי המצווה ולפי הילד. ישנן מצוות שילד יכול לקיים רק מגיל שבע, וישנן מצוות שילד מקיים רק סמוך לבר מצווה, ויש כאלה שמקיימים רק אחרי הבר מצווה. אבל מצוות האמונה מתחילה ממש מגיל אפס. אי אפשר לדחות את החינוך למצוות האמונה, מכיוון שהאמונה נתפסת בשלימות דווקא בלבבות הרכים. אם מפסידים את החינוך לאמונה בראשית גדילת הילדים – זהו חיסרון שלא יוכל להימנות, אבֵדה שאינה חוזרת.
לגדול ללא חרדות
האמונה מלווה את האדם כל היום כולו ומאירה לו את כל מחשכי החיים. ההתמודדות של המאמין מול קשיי החיים שונה לגמרי מהתמודדותו של זה שחסר אמונה. בריאות הנפש ושמחת החיים תלויות ישירות במידת האמונה. נמצא שהדבר שהכי הרבה עוזר לאדם בכל יום ויום הוא האמונה. גם הילדים הרכים זקוקים להרבה מאוד אמונה בשביל להתמודד עם הדרישות שמציבים בפניהם ועם קשיי החיים הן במסגרות הלימודיות והן במסגרות החברתיות. הילדים זקוקים לכך אף יותר מאתנו.
זו טעות לחשוב שילד אמור להתמודד עם הבעיות שלו לבדו או בכלים טיפוליים בלבד. אנו יהודים מאמינים בני מאמינים, אצלנו האמונה היא הראשית וההתחלה של כל דבר. כל דבר עלינו לראות קודם כל בעין האמונה, ואנו חייבים ללמד את ילדינו להסתכל על העולם במשקפיים של אמונה.
פשט המילה 'אמונה' הוא 'לגדל' כמו שכתוב: "האמונים עלי תולע". הפסוק מדבר על בני ירושלים שהיו גדלים בפינוק על מצעי משי כבני מלכים. וכאשר יש לילד אמונה מראשית צמיחתו אז הוא אכן גדל וצומח כראוי. לכן חכמינו הקדושים קוראים ל'סדר זרעים' – 'אמונת', מכיוון שהאמונה היא כוח הגדילה והצמיחה של כל דבר בעולם, וכמובא בליקוטי מוהר"ן דברים מאלפים המדברים בעד עצמם, וזו לשונו:
קרוב אליך (663)
הרב יצחק גינזבורג
269 - הצדיק ובעל התשובה
270 - לטפח את האמונה
271 - על כל צעד שאני עושה אני נסוג שניים אחורה, למה זה ככה? איך אתקדם?
טען עוד
ר' נחמן אומר שבלי אמונה האדם נרקב ממש והוא שרוי בעצבות ובכבדות ומלא בפחדים ובחרדות. לעומת זאת המאמין מלא בחיוּת, יש לו כוח לנסות דברים חדשים, אין לו מעצורים ועכבות מיותרים, הוא מאמין בה' ומאמין בעצמו וממילא הוא גדל וצומח וממש פורח. וכל שכן הילדים הרכים שצריכים קרקע פורייה ודשנה, הם בוודאי חייבים לגדול בסביבה ספוגה באמונה, וחייבים להחדיר בהם את האמונה בכלים המתאימים להם.
כל הזמן לדבר
הדבר מודגש בפרט בדורנו שבו כל הציבורים והמגזרים מתמודדים עם תופעת הנשירה המפילה חללים, וכל המחנכים וכל שכן ההורים – כולם אובדי עצות. אבל שלמה המלך אמר: "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" – אם הילד מקבל את המזון החינוכי המתאים בימי נעוריו, משננער ממעי אמו – אין סיכוי שיעזוב את דרכו גם כשיזקין. ברור לי שילד שחש חיבור אמתי עם הקדוש ברוך הוא ועם היהדות לא יעזוב זאת לעולם. זה תמיד יפעם בתוכו ולא יתן לו מנוח. וגם אם הוא יתרחק ח"ו בהשפעת סביבה רעה ועוד – הוא תמיד יחזור למקור כי בתוך תוכו ואישיותו הוא מחובר, הוא מאמין. כמו שאומר רש"י (פרשת וירא): "זרוק חוטרא לאווירא אעיקריה קאי" (= זרוק מקל לאוויר, על עיקרו הוא יעמוד). אבל ילד שגדל בלי אמונה – הוא למעשה גדל מנותק מהקדוש ברוך הוא, חסר לו מרכיב יסודי באישיות, ובאמת אין לו שום ביטחון שיצליח להחזיק בהתמודדות הקשה שנכונה לו בחיים.
עיקר החיוב "ושיננתם לבניך ודיברת בם" עוסק במצוות האמונה, שהרי פסוק זה נכתב בקריאת שמע שהיא הכרזת האמונה של היהודי בבוקר ובערב, ובה נצטווינו להעביר זאת לילדינו, ולא בשיחות חד פעמיות פה ושם, אלא בשינון ודיבור בלתי פוסקים.
חובה עלינו להחדיר בילדים אמונה מגיל צעיר ביותר; לדבר אתם על האמונה; להוות דוגמה אישית של אמונה; לטפח את הקשר האישי שלהם עם הבורא; ללמד אותם לדבר עם הבורא על כל דבר ולראות את הבורא בכל מה שעובר עליהם; לספר להם סיפורי צדיקים הרוויים באמונה, ובפרט סיפורים על אבות העולם ועל יוסף הצדיק ודוד המלך תוך הדגשת מסרי האמונה הנפלאים הנובעים מסיפורי התורה.
יהי רצון שחפץ ה' בידינו יצלח לגדל דור של אנשי אמונה עמוקה ויציבה, שתולים, גדלים ופורחים בחצרות בית ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
