ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
השיר התפשט אצל כל העדות, ומכיוון שמחברו נחשב לאדם גדול, ראוי להתעמק בו: מדוע שרים אותו דווקא בחנוכה ולא, למשל, בליל הסדר או בפורים? הרי הוא עוסק בכל המלכויות?
כנראה שחנוכה וגלות יוון הן הפרדיגמה ל"מלכויות", שכן מצאנו בהן ממד מיוחד וכפול: לא רק שנלחמנו ב"מלכות", אלא גם במתייוונים, שהיוו "גיס חמישי". הרב הוטנר ב'פחד יצחק' לחנוכה מדגיש שיש רק "מתייוונים", אין "מתמצרים" ו"מתבבלים". מסתבר שגם אם מלכות יוון כישות מדינית נכחדה, המתייוונים, סוכני ההלניזם הכפרני והשכלתני, עדיין חיים ובועטים בלבושים שונים גם היום. הבארות שיוון הרעילה עדיין מניבות מים באושים. היוונים הם גם היחידים שמלחמתם בנו התפרשה-התפרטה בבראשית רבה: "וחושך – זה גלות יוון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהייתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל".
הדיסוננס בינינו הוא ההתנגשות החריפה ביותר עם מלכות כלשהי. זאת משום ששתי התרבויות העריצו חוכמה ומוחין. כעומק הדמיון בין "בני אור", סימן לנאורות, כן עוצמת המאבק. לעומת אוריינות יוון, לנו יש אורייתא. אבל "חוכמה בגויים תאמין; תורה - אל תאמין". אורם אינו אלא כוח נגדי מסנוור. משל למכונית שנוסעת ממולנו עם אורות גבוהים שמסמאים את העיניים. יוון, שבאה עלינו בנשק שאנחנו המצאנו, הייתה מסוכנת מכל המלכויות. היא היחידה שגזירותיה פגעו באושיותינו הרוחניות. באור התורה והאמונה.
ההיסטוריון טקיטוס מציין שאף במלחמותיה יוון התנהלה ככובש נאור. המודוס אופרנדי (שיטת הפעולה) שלהם לא היה ונדליזם ברוטאלי. הם לא החריבו את המקדש, רק הציבו צלם בהיכל.
תורתנו היא חוכמה קדושה. אורם - נהנתנות וטומאה, נעדרת יראה ומעשים טובים. לכן דווקא הכוהנים החשמונאים (שהרמב"ן החשיבם ל"קדושי עליון") פתחו במרד.
מסתבר שיראת שמיים צרופה ומידות תרומיות לא תפסו מקום מרכזי בדת היוונית. עבודת האלילים שלהם הייתה ביזיון לאינטליגנציה הנפלאה של האומה שייסדה את הקדמה האנושית. אליליהם לא היו אלא "סופרמנים" מאותגרים עם חולשות של שליטים בשר ודם (ר' ש. ליברמן ב'יוונים והתיוונות' וא"א אורבך ב'אמונות ודעות חז"ל'). טקסיהם הפגאניים נועדו בעיקר להמונים. ואילו הפילוסופים דגלו בעצם במעין אתאיזם בנוסח תקופתנו, ובתפיסות מדעיות, שכלתניות ורציונליות. להכרה בישות אלוקית מופשטת אינסופית ומונותאיסטית, המעניקה תחושת חום ושייכות, משמעת ואחריות, משמעות ורוממות – הם לא הגיעו.
בין הרמב"ם לאריסטו
הרמב"ם השווה את אריסטו, ראש פילוסופי יוון, לנביאי ישראל. רק כפירתו בקדמות הבורא - היסוד הרביעי מי"ג עיקרי האמונה, הוציאתו מכללם.
מי שפרסם, לפי הרמב"ם, את קדמות ה' ועליונותו היה אברהם אבינו. בני הפלוגתא שלו, תלמידיו של אנוש, סברו בעצם כאריסטו. אלו ואלו התמקדו בסגידה לכוחות הטבע ולהגיון הרציונלי המתיימר להסבירם. וכמו אנוש כך גם היוונים השוו בין מלכות שמיים ומלכות בשר ודם.
לאמונה במופשט, אומניפוטנטי, אינסופי ועל-חושי לא הגיע אלא אברהם אבינו, שגילה את המנהיג המסובב את "הגלגל בכוח שאין לו קץ... שאין לו הפסק" (הלכות יסודי התורה א, ה וכן בהלכות עכו"ם שם). זו הייתה ההוכחה שהתניעה את המונותאיזם.
אי התייחסות לאינסוף שדעת אנוש אינה משיגה בהיגיון היא שורש הפער שבין האמונה לכפירה, שבין החשמונאים ליוונים, שבין אריסטו לרמב"ם, שבין המאמין בן ימינו ובין האתאיסט המתבולל בתרבות המערבית.
נגד כפרנות שכלתנית זו כוונה הצהרתו של הרבי מקוצק: איני יכול להאמין בבורא שניתן להבינו לאשורו. לכן המדע, מאז יוון ועד עצם ימינו, העוסק בטבע, במוחשי ובתבוני בלבד, אטום לשפת האמונה.
מי שממיר אמונה בסגידה לרציונל האנושי, אינו שונה מהותית מדורו של אנוש ומאריסטו. הציניקן, הכופר במה שאין חושיו משיגים, נוטה לגאווה ולביטחון בכוחו ובעוצם ידו, במיוחד מעת שהשכל האנושי הגיע להישגים מדהימים. על תפיסות מוטעות אלו מבוססת האג'נדה הקוסמופוליטנית של המאה האחרונה.
רק כש"מעוז צור" ישתדרג ל"שיר מזמור חנוכת המזבח", תקרוס ההתייוונות. או אז בעל הבירה יציץ עלינו שוב ויפזר את ערפל הספקנות השקרית, כנראה תולדתה ההרסנית ביותר של תרבות יוון, בת לווייתן של הסובלנות והליברליות המזויפות.
אלו הסיבות ש"מעוז צור" מעלה על נס את הגאולה מהמלכות השלישית דווקא.
הכותב הוא רב שכונות רמת שרת, רמת דניה וגבעת הולילנד וראש מכון 'זיו התורה'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
