ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
ד"ה והנה סלם
השגחה אלוקית פרטית על יעקב
העולם כולו מנוהל על ידי המלאכים, בציווי הקב"ה. והקב"ה מבטיח 'והנה אנכי עמך', שלא יהיה יעקב תחת השגחת המלאכים אלא יהיה חלק ה' ויהיה ה' עמו תמיד. לפי פירוש פרד"א, הסלם רומז לארבע המלכויות, רמז שה' יהיה אתו בכל זמני מלכותם ויצילהו מידם.
כח, יז
ד"ה כי אם
• ביאור 'שער השמים'.
• יעקב נוטל רשות מה' לצאת מהארץ.
• מאסל"ב - האבנים רומזות לשבטי ישראל.
בית המקדש הוא המקום ממנו עולות התפילות והקרבנות.
הרמב"ן מסביר שיעקב יוצא מחברון לבאר שבע ע"מ ליטול רשות לצאת מהארץ, כפי שעשו אבותיו (אברהם קיבל ברכה לצאת מהארץ, ואילו יצחק צווה שלא לצאת ממנה).
שתים עשרה האבנים רומזות לשתים עשרה השבטים, שעתיד יעקב להעמיד, ונעשו כולן אבן אחת להודיעו שעתידים כולם להיות גוי אחד בארץ.
כח, כא
ד"ה והיה ה'
ביאור הפסוק
יעקב אומר שרק כאשר הוא יחזור לארץ - והיה ה' לו לאלוהים, כי הדר חוץ לארץ ישראל דומה כמי שאין לו אלוה.
כט, ב
ד"ה וירא והנה
כוחו של עובד ה', והבאר כרמז לבית המקדש.
הכתוב האריך בסיפור גלילת האבן ע"י יעקב לבדו, להודיע כי קווי ה' יחליפו כח ויראתו תתן עז.
הבאר ושלשת העדרים רומזים לבית המקדש, ממנו 'שואבים' בשלשת הרגלים תורה ורוח קודש.
כט, לא
ד"ה כי שנואה
לאה רצתה להדבק בצדיק
יעקב שונא את לאה כי היא לא גילתה ליעקב את התרמית, אך היא עשתה זאת כי רצתה להדבק בצדיק ולהינשא לו, וכיוון שזאת הייתה כוונתה, חמל עליה ה' ובירך אותה בבנים.
ל, א-ב
ד"ה הבה לי
רחל 'סומכת' על תפילתו של יעקב ולא מתפללת בעצמה.
הרמב"ן מביא שני הסברים לכעסו של יעקב: או שבקשתה של רחל היתה כדרך הנשים המתחננות, המאיימות במיתה; או שכעס על שחשבה שמוכרח ה' לקבל את תפילתו.
לב, ב
ד"ה ויפגעו בו
עניין מחנה אלוקים
רש"י פירש שאלו מלאכים של ארץ ישראל שבאו לקבל פניו. אך הרמב"ן מקשה שאין הדבר כן, שהרי היה יעקב רחוק מהארץ באותה שעה. לכן מפרש שמחנה זה בא לחזקו לקראת ביאתו לגבול אויביו (עשו), שידע שכנגד מחנהו יש מחנה אלוקים, וכוחו גדול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
