ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תורה ומדע
הרב זצ"ל נולד בשנת תרע"ו (1916) בירושלים למשפחה של תלמידי חכמים ולמד בישיבות בעיר. בצעירותו הוכר כעילוי ובגיל י"ז כבר הדפיס ספר חידושי תורה, וגם יצר קשר אישי וקשר מכתבים הדוק עם רבים מתלמידי החכמים בארץ ובחו"ל שהוקירוהו וקירבוהו, ובהם גם מרן הראי"ה זצ"ל.
בגיל כ"ח הוציא לאור את הכרך הראשון של ספר השו"ת המפורסם שלו 'ציץ אליעזר', ובמהלך נ"ב השנים הבאות זכה להוציא לאור כ"ב כרכים בסדרה זו, וכבר בשנת תשי"ד קיבל עליה את הפרס היוקרתי לספרות תורנית ע"ש הרב קוק מטעם עיריית תל אביב.
הוא גר בשכנות לבית החולים 'שערי צדק' הישן ברחוב יפו בירושלים, וזה גרם לו להפוך באופן לא-רשמי לרבו של בית החולים. עמו התייעצו רופאי בית החולים בכל השאלות החדשות בעולם הרפואה, ואת פסקי ההלכה המנומקים שלו פרסם בספריו, כך שבמשך הזמן הפך לאחד מראשי המדברים בעולם היהודי בתחומי הרפואה וההלכה. כמה מפסיקותיו עוררו משא ומתן ער בין פוסקי הדור, כמו בתחום ההפלות המלאכותיות שבו נטה להקל ובכמה שאלות בענייני פוריות שבהן החמיר. למעשה אין כמעט נושא הלכתי רפואי מודרני שבו לא הביע דעה מנומקת בחריפות ובבקיאות מעוררת השתאות.
בהתלהבות של שנות תחילת המדינה חיבר גם ספר בן ארבעה כרכים בשם 'הלכות מדינה' ובו נוסח ראשוני לפעילות מערכות מדינה יהודית מודרנית על פי ההלכה, והועיל בו הרבה, אך לימים הביע את אכזבתו מהכיוון שאליו גלשה המדינה במשך השנים בנושאים שונים. שנים רבות שימש כדיין בבית הדין בירושלים ואחר כך בבית הדין הגדול, ונחשב מומחה במיוחד לענייני גיטין מסובכים, בהם עסק לבקשת הרבנים הראשיים גם אחרי שיצא לגמלאות. בשנת תשל"ד זכה בפרס ישראל לספרות תורנית.
הרב ולנדברג לא עסק כלל בענייני ציבור ובנושאים השקפתיים שבמחלוקת, וזה מה שגרם לכך שלמרות שכולם הכירו בגדלותו הוא לא היה שייך לאף ציבור, ואולי לכן, כאמור, לא נספד כהלכה. מידת האמת שבה דבק גרמה לו שיפסיק לפרסם פסקים כשהגיע לזקנה מופלגת, והוא אפילו התחמק בשנותיו האחרונות מלענות לשואליו, כנראה חשש ששכלו כבר אינו חד וצלול כשהיה. ספריו, שנמצאים כולם בפרויקט השו"ת ובשאר מאגרי המידע כבר מראשיתם, הם מקור מרכזי לרבים מאוד מהפסקים החדשים שמתפרסמים בימינו בכל חלקי התורה.
העלינו בקיצור ביום זיכרון עשירי זה, בכבוד ובמורא, את זכרו של הגאון הגדול רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, שתורתו מאירה באור יקרות עד ימינו. ביום ראשון הקרוב ייערך ערב עיון במשנתו בבית הכנסת 'מגדל אשר' בירושלים.
אזכרת אמנון יוסף הנדלר ז"ל כי היא חכמתכם ובינתכם – פיתוח טכנולוגי – צורך או ערך?
מתוך אזכרת אמנון יוסף הנדלר ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
