ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב עובדיה יוסף
כל שידוך שכמעט הגיע לכלל גמר, פורק לבסוף משום שהיא הייתה חולה במחלה כרונית מסוימת, וכל חתן ששמע על כך נרתע מפני השידוך.
היו לאותה בחורה מעלות רבות, ואלו שנפגשו עמה ביקשו לשאתה לאישה, אולם כאשר גילתה להם סמוך לגמר השידוך את דבר מחלתה, נסוגו לאחור.
שידוך אחר שידוך ירדו מעל הפרק, והבחורה חשה כי באו מים עד נפש. היא ובני משפחתה היו אובדי עצות, הרי לא יכלו להסתיר את דבר מחלתה מפאת ההגינות המתחייבת, וממילא הדבר עתיד להתגלות.
באחד הימים עלה רעיון בדעתה של הבחורה. היא פנתה אל בתו של הרב עובדיה יוסף וביקשה ממנה להיכנס אל הרב, ולספר לו על חוסר המוצא בחייה. הבת נכנסה עמה אל חדרו של הרב, וסיפרה לו על צרתה. הבחורה הזילה דמעות כמים, וגם מעיניו של הרב עובדיה זלגו דמעות.
"אל נא תבכי", אמר לבחורה, "שמעי לעצתי, ואל תספרי על מחלתך עד לאחר סגירת השידוך, לאחר הוורט!"
"אבל איך אעשה זאת?!", תמהה הבחורה, "הרי הבחור שעמו אסגור וורט יכעס מאוד על כך שלא סיפרתי לו זאת קודם לכן!"
הרב הרגיעה: "תגידי שכך אני אמרתי לך לעשות! תשליכי את זה על הכתפיים שלי!", והמשיך להדריכה, "במהלך הפגישות אמרי לו שיש לך משהו לומר לו בשמי לאחר הוורט, וכך תעשי!"
הבחורה התעודדה מדברי הרב. כאשר הוצע לה השידוך הבא, לא גילתה את דבר מחלתה. היא עשתה כהדרכת הרב, ובמהלך הפגישות אמרה לבחור, כי יש לה דבר מה לומר לו אחר הוורט בשם הרב עובדיה יוסף. הבחור לא נרתע מכך. להפך, תגובתו הייתה כי אם היא זכתה לקבל את עצתו והדרכתו של הרב עובדיה, הרי שזו סיבה טובה נוספת לשאתה לאישה...
כעבור כמה שבועות הבחור והבחורה סגרו וורט. למחרת סיפרה הבחורה לבחור כי היא חולה במחלת כרונית ידועה. הוא שאל מדוע הסתירה זאת ממנו, והיא הזכירה לו את דבריה במהלך הפגישות, כי יש לה דבר מה למסור לו אחר הוורט, בשם הרב עובדיה.
"זה הדבר!" אמרה, "מרן הוא שהורה לי להסתיר זאת עד לאחר הוורט!"
הבחור בא במיצר. הוא ידע כי יש רופאים הטוענים כי אישה הלוקה במחלה עלולה ללדת ילדים פגומים, ומצד שני, הלוא כבר סגרו וורט, ומרן הוא שהורה לה להסתיר את דבר המחלה. מה עושים?
הוא פנה להוריו, והללו זעמו מאוד לשמע דבריו.
"היא הוליכה אותך שולל!", טענו, "עליך לבטל את השידוך מיד!"
אולם הבחור לא הסכים לכך בנקל. הוא ביקש קודם כול שהוריו יעלו אל ביתו של הרב עובדיה ויטענו את טענותיהם.
ההורים עלו אל ביתו של הרב עובדיה והוא ניסה להרגיעם ולעודדם. "אני מבטיח לכם, שכלתו של בנכם תלד לו ילדים בריאים ושלמים. עליי ועל צווארי!"
הדבר הועיל רק חלקית. האב קיבל את הדבר ואילו האם לא השלימה עם המצב. בסופו של דבר נערכה החתונה, כאשר אמו של החתן נעדרה ממנה והאב השתתף בשמחה לבדו.
החתן עצמו היה רגוע ושלו. הוא סמך על הבטחתו של הרב עובדיה בעיניים עצומות, ולא הרהר אחריה ולו כמלוא הנימה.
וההבטחה אכן התקיימה. במהלך השנים שחלפו ילדה האישה חמישה ילדים, בריאים ושלמים, נאים ומתוקנים, נגד תחזיות הרופאים.
אחרי כל לידה האישה נהגה להתקשר אל בתו של הרב עובדיה וביקשה: "היכנסי בבקשה אל מרן וספרי לו שנולד לו עוד ילד..."
"מדוע לא תבואי עמי פעם אחת, ותבשרי לו על כך?!", הציעה פעם הבת לאותה אישה לאחר אחת הלידות, "מדוע לא תבואי לראות כמה אבא שמח ומתרגש לשמע הבשורה?!"
אותה אישה השיבה: "לא, איני חפצה שמרן יבכה ויתרגש בגללי. אני יודעת שאם אבשר לו על כך בעצמי הוא יתרגש מאוד מרוב שמחה, ואני חוששת לבריאותו. היי את שליחתי, ובשרי לו על כך, ותוך כדי כך הרגיעי את רוחו והשיבי את נפשו..."
על פי 'סיפורים מבית אבא' מאת הרב אברהם אוחיון
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
