ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
על אף שיש הבדל גדול בין האוירה בימי הדין ראש השנה ויום הכיפורים שעל אף החסדים והרחמים המתגלים בהם הרי שסוף סוף כשמם כן הם, ימי דין. ובין אווירת השמחה הגדולה של ימי חג הסוכות, הושענא רבה, ושמיני עצרת שבארץ ישראל מאוחד יחד עם שמחת תורה. עם זאת אנו מוצאים בכל ספרי המחשבה והפנימיות רצף ברור בין ימי הדין לימי השמחה.
ובתוך כל השמחה של "שמחת בית השואבה" וארבעת המינים, נשזר חוט עדין של אימת הדין בתפילת ההושענות של חג הסוכות, ובמיוחד ביום השביעי שנקרא יום הושענא רבה, ומשווה לכל ימי השמחה גוון של תשובה וטהרה.
המאמר הבא מורה לנו שבעצם תהליך התשובה מקבל את ערכו האמיתי כשהוא יורד בסופו של דבר לפסים מעשיים ואף ברי קיימא:
"שימני כחותם על לבך, כחותם על זרועך, כי עזה כמות אהבה" (שיר השירים ח) איתא (כתוב) בבית אברהם שמרמז בזה על יום הכיפורים והושענא רבה, שהם ימי חתימה. יום הכיפורים החתימה של ימים הנוראים, והושענא רבה החתימה של חג הסוכות.
"שימני כחותם על לבך" כנגד יום הכיפורים, שהחותם שלו הוא בעבודת התפילות שיהודים שופכים לבבם לפני השם יתברך. "כחותם על זרועך" הוא הושענא רבה, שהוא החותם של המצוות המעשיות בחג הסוכות - סוכה וד' מינים, שהם בחינת זרועך (הסוכה היא כעין חיבוק שה' מחבק אותנו – שתי הדפנות ועוד טפח יוצרים צורה של יד מחבקת).
ויש להוסיף בזה בהושענא רבה שהוא החותם של סוכות, אז החתימה על עניינים המעשיים, בחינת "כחותם על זרועך". כי ישיבת הסוכה וד' מינים הם כנגד כל חלקי האברים המעשיים, וכמו דאיתא (כמו שכתוב) במדרש: "לולב כנגד השדרה המקשרת את המוח עם האברים התחתונים, אתרוג כנגד הלב, הדס כנגד העיניים, וערבה כנגד השפתיים" שכולל בזה כל חלקי האדם ומרומז על טהרת האברים.
(נתיבות שלום ח"ב עמי רי)
העולה מן הדברים, שבעצם תהליך התשובה שהוא, כשמו, השיבה אל הקדושה ואל ההארה הנשמתית, אי אפשר שיופיע אך ורק בלב אלא הוא חייב להופיע בכל הליכותיו של היהודי, גם מעשיות ביותר והשיא של זה הוא במצוות סוכה שבה כלשון השלחן ערוך: "כיצד מצות ישיבה בסוכה: שיהיה אוכל ושותה (וישן ומטייל) ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה" הייינו שכל החיים הרגילים הופכים למצווה אחת גדולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
