ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
(הרב הלל צייטלין הי"ד, הצופה תרצ"ט)
"בתקופת רבנותו ביפו, היה הספר ליקוטי תפילות של רבי נתן מברסלב, מונח זמן מה בתוך מגירת עמוד התפילה של הרב, והיה הוגה בו מפעם לפעם. ואיש ברסלב מירושלים הוסיף והעיד לרב משה צבי נריה שהרב אמר על עצמו: "אני נשמת ר' נחמן...". פעם דיבר מישהו בנימה של זלזול על מוהר"ן. קם הרב מלוא קומתו ומחה על כך בחריפות עצומה".
(אוצרות הראי"ה – הרב משה צוריאל)
קרוב אליך (664)
הרב נחמיה וילהלם
207 - מה זה אומר שהנשמה מתגעגעת לה'?
208 - הרב קוק והחסידות
209 - המלך בשדה
טען עוד
(הרב משה צבי נריה – ליקוטי ראי"ה)
"פעם אחת בערב שבועות נכנסתי לחדרו של הרב, ומצאתיו כשהוא רץ אנה ואנה כאברך צעיר, ובידו "ליקוטי תורה" על שיר השירים לאדמו"ר הזקן בעל התניא. באכסטזה עילאית והתרגשות עצומה התפרצה מפיו אמרה זו: 'ראה, שמכל שורה ושורה שבמאמרי ודרושי חסידות אלה, מבצבץ רוח הקודש גלוי!'. על אמרה זו חזר פעמים אחדות".
(המזכיר הרב שמעון גליצנשטיין, מובא ב'שבחי הראי"ה')
"בין הרב לאדמו"ר מגור היו קשרים מצוינים. מסופר שבדיבורם יחד ציטט הרב דפים שלמים של "שפת אמת" בעל פה. כאשר נסע הרב לארה"ב בשנת תרפ"ד לעריכת מגבית לתועלת הישיבות, היה "שפת אמת" מן הספרים המועטים שלקח אתו, וכאשר יצא הרב לקבל פני אורחו, האדמו"ר רא"מ מגור, לבש בגדי שבת".
(אוצרות הראי"ה – הרב משה צוריאל)
"השפעת חסידות חב"ד – זו שייכת עוד ל"גירסא דינקותא" של הרב. ושמעתי זאת מפי הרב שבגיל צעיר מאוד כבר למד את ספר התניא, ובשבתות הקשיב למאמרי החסידות מפי הרב יחזקאל יאנובער ז"ל, אחד המסבירים המצויינים, ממקושריו הקרובים של האדמו"ר השלישי לבית חב"ד, הגאון הצמח־צדק ז"ל. ויכולנו לראות מדי שבת בשבתו את ה"ליקוטי תורה" של הרב בעל התניא ז"ל על שולחן לימודו של הרב".
(הרב משה צבי נריה – ליקוטי ראי"ה).
"כפי שאמר לי פעם הרב ז"ל, היה הוגה הרבה בימי נעוריו בספרי המהר"ל ובספרי החסידות, בייחוד החב"דית, והם השפיעו הרבה על מהלך מחשבותיו וסגנונו".
(הרב ישעיה שפירא).
"בעת שהיה רבה של בויסק, היה מתפלל בלילי הפסח בבית הכנסת של חסידי חב"ד, ודורש לפניהם בדרך החב"ד ואומר עמהם את ההלל - אע"פ שתלמידי הגר"א לא היו אומרים הלל בבית הכנסת בליל פסח".
(הרצי"ה, חוברת ג' אלול, תרח"ץ)
"וזכיתי גם אני לראות את הרב בשעת חדוותא בשמחת תורה בסעודת הצהרים, שהיתה התרוממות רוח גדולה בשירה שעל שולחנו הטהור. והנה קם הרב והתחיל מהלך על פני החדר, ושר בהתרגשות את שירתו של 'בעל התניא' על הפסוק בתהילים "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ" – "איני רוצה את העולם הזה, איני צריך את העולם הבא, רק אותך לבדך, רק אותך לבדך".
דברים אלו שפרסמתים ב'שיחות הראי"ה' הגיעו לעיונם של כמה אנשי חב"ד, והם העירו לי שלא ידוע להם על שירת דביקות זו של בעל 'התניא'.
והנה זכיתי למצוא מקור מוסמך ביותר המביא את הדברים, וקובע בפירוש שהאדמו"ר הזקן נ"ע הוא הוא שהשמיע אותם בשעת דביקות, והמקור הוא נכדו המופלא – הנשיא השלישי לבית חב"ד – אדמו"ר הגאון ר' מנחם מנדל ז"ל בעל הצמח צדק הכותב בספרו "דרך מצוותיך", שורש מצוות התפילה: "שורש ענין אהבה דבחינת 'ועמך לא חפצתי', שלא לחפוץ שום דבר זולתו יתברך, ולא אילו שמים וארץ שהם גן עדן עליון ותחתון... אלא תהיה האהבה רק לו יתברך לבד... וכך היה נשמע הלשון ממורנו רבנו נ"ע בדביקותו, שהיה אומר בזה הלשון: 'איך וויל זע גארנישט, איך וויל ניט דאיין גן־עדן, איך וויל ניט דאיין עולם הבא וכו', איך וויל מער ניט אז דיך אליין'".
שירת הדבקות הזאת ודאי הגיעה אל הרב ישירות מפי מי ששמע אותה מה'צמח צדק' עצמו, שכן היה סבו של הרב מצד אמו, הרב ר' רפאל ז"ל, חסיד מקושר ביותר אל הצמח־צדק ואחריו לבנו אדמו"ר מהרי"ל ז"ל מקאפוסט. והיה זה הוא שהקים את השטיבל החב"די בעיירתו בגריבה, ואף טרח והביא לשם את אחד האריות שבחבורה, את ה'משפיע' רבי יחזקאל יאנובער ז"ל שהרב היה מזכיר בהערצה את חזרת מאמרי החסידות שלו בשבתות בשעת רעווא דרעווין".
(הרב משה צבי נריה – ליקוטי ראי"ה)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
